פסטיבל יא-סלאם - שרשור מאוחד

[סטפניה1]

היי חולמת על אווזים, לא התכוונת ליעל ספרא?

רשמת מיכל ספרא.

 

[חולמת על אווזים]

התבלבל לי ../images/Emo3.gif

 

[רובידה]

וואו...

תודה רבה יקירתי היה כיף לראות אותך ות הבטן מפזזות ומחייכות. שמחתי שהשתתפת בפסטיבל הזה דווקא וחווית את המחול מנקודת ראות קצת אחרת. בשבילי ברמה האישית זו היתה חוויה מדהימה. בפעם הראשונה חשפתי סגנון חדש שמנגן לי בבטן הרבה זמן (הפלמנקו) ואפילו שרק התחלתי ללמוד אותו, אני מרגישה שבאיזה גלגול כבר הכרנו... הפסטיבל הזה היה רווי באהבה וחיבוקים, ללא ציניות ושיפוטיות ואת ההשראה לכך קיבלנו כולנו מפיפי והצוות ועל כך חיבוק ענק!!!! נשיקות לכולן רויטל

 

[מחול מיכל]

../images/Emo99.gif איזה יפיוף

יש לו מבחר של בנות להכיר כי הבנתי שהרבה רקדנית בהריון עם בנות... ב"ה אני אהיה שם בשנה הבאה עם היפיופה הפרטית שלי

נשמע שהיה נהדר!

 

[dannagal]

לבן החמוד קוראים קובי.

 

[אורנה הודיה]

טוב לשמוע ממך...../images/Emo24.gif

מתוק הקטנצ'יק שלך.

 

[באלאדיה]

תודה ../images/Emo24.gif

 

[סיגל ציפורי]

לבאלאדיה- שנתיים? ש נ ת י י ם???

איך הזמן טס כשנהנים!!! לא יאומן! איזה יופי לשמוע ממך ולראות את התמונה (הוא מהמם הילדון! תביאי ביס

) ונשמע שהיה פסטיבל פשוט מדהים, איזה כיף לשמוע את החוויות החזקות הללו. תודה לכן על השיתוף

 

[באלאדיה]

תודה ../images/Emo140.gif

 

[shynon]

../images/Emo222.gifתזכורת לסדנת טרייבל עם AMALIAMAYA

נותרו מס. מקומות אחרונים לסדנת הטרייבל עם עמליה שתערך במוצ"ש הקרוב,1/12/07 בין השעות 17:00 -20:00 לכל אלו שכבר נרשמו וירשמו,הולך להיות שם הרבא מחול אז לבוא עם בגדים נוחים,אפשר של ריקודי בטן ועם טייץ או משהוא נוח מתחת ונא להגיע 20 ד' לפני תחילת הסדנא כדי שנוכל להתחיל בזמן. נתראה בשבת לכל מי שרוצה לדעת עוד על הסדנא ועל עמליה ,שימו

לקובץ המצורף ולקישורים!!

 

[shynon]

../images/Emo151.gifקישורים מצורפים

 

[shynon]

../images/Emo8.gif לא הולך לי היום

http://www.bozenka.biz/troupe.html עמליה באתר של האדדמיה ע"ש בוז'נקה http://www.youtube.com/watch?v=N3ez8dhip_U עמליה בהופעה בארה"ב

 

[עדי עמר 1]

יא סאלאם.... כפה לפנים!

זה מה שאני יכולה לומר על הפסטיבל. נכון שאנחנו שומעות את המושגים, באהבה, לרקוד מתוכך....כל המושגים ייפי הנפש האלה... בפעם הראשונה בחיי , הרגשתי הכל. הפסטיבל הזה פתח לי משהו בראש, , הבנתי מהי רקדנית אמיתית שלמה. חייבת לציין לטובה את אורלי פורטל שממש נתנה לי מוששג חדש למהו הריקוד ויעל בייקר שמשאירה אותי כל פעם בשוק חדש וכמובן פיפי המקסימה לא סתם היא נקראת מספר אחת. כמובן הכרתי גם אנשים חדשים מקסימים כמו מירי. מירי. באמת איזה אדם גדול היא. עם כל ההארות שלה שהיא רושמת לנו כאן כבר חשבתי לעצמי איזה "מחופפת"היא צריכה ליהיות. וכשפגשתי אותה הבנתי איזה אדם שלם היא. אמיתית, כנה בלי שום שופוני! מדהימה אמיתית. תודה לך מירי! ועיישי החמוד, איזה מקסים! ממש! רוקד מהמם ויפה מבפנים ממש כמו בחוץ! וטקס הזאר, איך שכחתי מדהים!!! בכל מקרה מה שרציתי לרשום זה שהבנתי שרקדנית אמיתית , היא רקנית שיכולה להישתחרר בריקוד, בתנועה, בכל מצב, בלי שופוני ופוזות... הריקוד שלה חופשי ובאמת מגיע מבפנים. אבל- הרקדנית תוכל להגיע לרמת שיחרור כזו רק כאשר תדע את הטכניקה כל בוריה. בקיצר היו לי שאלות לפני שהגעתי לגבי הריקוד , לגבי עצמי..ויצאתי עם תשובות. הפסטיבל הזה היה שווה לי גם מיליון דולר כי מה שאני קיבלתי ממנו אי אפשר להעריך בכסף. תודה אמיתית . ממתינה לבא אחריו!

 

[חולמת על אווזים]

חייבת לענות לך על הקטע של הטכניקה...

חשבתי על זה רבות בעקבות מה שדיברנו בפסטיבל עצמו, בעקבות המסקנות שלך, והמסקנות של ידידתנו המתוקה, והגעתי למסקנה פשוטה אך נחרצת... לא. לא צריך טכניקה מעולה, לעילא ולעילא, כדי להיות רקדנית מהממת, מרתקת, מושכת את העין בצורה חד משמעית ובלתי מתפשרת. מה שצריך הוא חיבור אמיתי לגוף, ואם הגוף שלי מוגבל בתנועות מסוימות, ויש דברים שלא יצאו ממנו טוב- בחיבור אמיתי לעצמיות שלי, לרקדנית הפנימית, הגוף שלי, שיודע את מגבלותיו טוב ממני- לא יפנה לאותן פינות חשוכות שבהן הוא יובך- הגוף שלי יודע טוב ממני איך לנוע, אני רק צריכה להרגיש את מה שאני רוצה לבטא- והגוף יבטא בכלים שלו... אז כן, אולי בשביל להיות פרפורמרית לעילא ולעילא- צריך להיות סגורה עד קצות הטכניקה, אבל בשביל להיות רקדנית- כל מה שאת צריכה הוא שיהיה לך מה לומר ושתרצי לומר זאת דרך הגוף... תחשבי רגע על רקדנית מהממת, מישהי שבאמת סוחפת את כולם בהופעותיה, שמורגש החיבור שלה לריקוד בכל ניע וזיע של גופה- שפתאום, חס וחלילה, נפצעת (בגלל זה לא הצעתי שמות

) בקרסול, ויש תנועות מסוימות שפשוט נשגבות מגופה- האם בבואה לרקוד בריקוד חופשי באמת, ריקוד פנימי של הנשמה, האם היא תיקלע למצב שבו כואב לה? זה בדיוק אותו דבר לדעתי... את עדיין מדברת על שואו: כן, בשביל שואו צריך טכניקה מעולה, אבל בשביל לרקוד- צריך רק לרצות. בשביל להופיע עם ריקוד- צריך רק שיהיה לך מה לומר... ברור שבמקביל אפשר להאריך, לעבוד, לשפר טווחי תנועות, לבנות טכניקה, להתקדם בתחום הטכני- אבל זה לא הדבר האמיתי, זה רק מה שצובע את התנועה של הגוף בצבע מסוים- בלאדי, טרייבלי, מודרני, פולקלוריסטי, קלאסי, לירי, בגוון היפהופי- הכל נובע מאותו מקום בנשמה, מאותו ריקוד פנימי... בקיצור- אני לחלוטין לא מסכימה עם האמירה "הרקדנית תוכל להגיע לרמת שיחרור כזו רק כאשר תדע את הטכניקה כל בוריה" מה גם שלעולם זה לא יקרה- זו אשליה שמצב כזה יכול לקרות. לפני שתדעי את הטכניקה על בוריה הגוף שלך ירווה.

 

[עדי עמר 1]

לא מסכימה...

תיראי , אם נלך לפני מה שאת אומרת אז כל אחד ואחת יכולה להצהיר על עצמה שהיא רקדנית, דבר שאם אין לו באמת את כיוון הבמה או הסגנון הוא נכון. אני יכולה ליהיות מאוד חופשייה בגופי ולרקוד נהדר... טנגו לדוגמא.... הטכניקה יהא זו שבעצם תעיד עלי איזה רקדנית אני, מחול מזרחי? בלט? מודרני? מה??? ואני עדיין חושבת שבשביל להישתחרר לגמרי הטכניקה צריכה ליהיות מעולה. אני לא יכולה להשתחרר לגמרי בריקוד אם הדמיון שלי אומר במוזיקה מסוימת לעשות "גמל" ואני לא יודעת איך....

 

[נאוהאהרוני]

אווזי. טכניקה=פחות פינות חשוכות לגוף..

 

[חולמת על אווזים]

את בלי שום ספק צודקת...

אבל אני לא התכוונתי ל"רקדנית מעולה" אלא ל"מישהי שזכאית לתואר "רקדנית"" (ואיכשה כל ההודעות יוצאות לי בנקבה

אני מדברת עלי ועל עדי, ולכן יוצא ככה

זה לא אומר שגברים לא מוזמנים לדיון!) ברור שכדי לשפר את היכולות וכדי לשפר את הטכניקה- יש צורך ללמוד טכניקה

וגם ברור שכדי לאפשר לגוף מנעד יותר רחב של תנועות, שפה יותר רחבה ויותר מקיפה- יש צורך בטכניקה...

 

[י ע ל י ק]

מסכימה ../images/Emo140.gif

אני יכולה להעיד מנסיוני, כרקדנית ולא כפרפורמרית או מורה לריקוד, שלימוד הטכניקה היא כמו לימוד שפה חדשה. עוד תנועה ועוד משפט, עוד פתגם ועוד ציטוט - העשרת ארסנל התנועות מאפשר ביטוי רב יותר כפי שהעשרת השפה מאפשרת כושר ביטוי טוב יותר. אבל כדי לדבר, צריך שיהיה גם מה להגיד, צריך שיהיה הרצון להביע ואלה תכונות שמתפתחות ומבשילות בלי קשר לטכניקה/לשפה. חברותי ואני הרגשנו לא פעם, שיש איזושהי דינמיקה שכמעט כולן חוות בתהליך הלמידה. (גם אני מדברת בגוף נקבה כי מדובר כאן על תחושות ואין לי מושג כיצד חשים הגברים הרוקדים, כבודם במקומו מונח כמובן

) הדינמיקה היא מעין תחנות בדרך, או תובנות. ראשית - רוצים להשתלט על הגוף שזז ללא שליטה מבוקרת. כשמגיעים לשלב של השימי הזורם ופירוק התנועות מבלי להזיז אברים נוספים שלא קשורים לתנועה הנקייה מרגישים על טופ העולם. אח"כ מנסים להכיר את כל השירים העכשויים ואוספים דיסקים, ומנסים לקנות את כל הצעיפים המרשרשים עלי אדמיות. בשלב מאוחר יותר כבר מחפשים מוסיקה יותר קלאסית, מחפשים לרקוד למוסיקה לייב ולא לדיסקים, מחפשים צעיפים שלא מרשרשים באוזן, רק בעין. אח"כ רוצים לרקוד בדיוק כמו המורה (חחח) ואין חיה כזו. ואז מגלים את העולם הפנימי (זה שאת דיברת עליו) ואת החיבור לעצמך ופתאום נדמה שזה לב ליבו של הריקוד. וזה נכון לגמרי לשלב הזה. התחנות הללו ממשיכות, חלק רוצות להתחיל ללמד, או להופיע והן חייבות להמשיך ולהתמקצע בטכניקה (בין אם בלימוד תנועות חדשות או כוריאוגרפיות או עבודה על דיוק של התנועות הקיימות) אלה שמרגישות שכבר הגיעו אל הנחלה ואינן מעוניינות ביותר מכך (כמוני) יכולות להרשות לעצמן להתפנן על מה שיש וזהו.

 

[סיגל ציפורי]

יפה לך יעלולי!!

סידרת לי בראש כמה דברים עכשיו, תודה לך

 

[י ע ל י ק]

מיי פלז'ר ../images/Emo24.gif

אני שמחה שיכלתי לגמול לך על אלפי הפעמים שאת סידרת לי את הראש