פסיכולוגיה לעומת עבודה סוציאלית קלינית

[צרת רבים]

במקרה קיבלתי עכשיו במייל דוגמה מעניינת

"פסיכולוגיה אלטרנטיבית" ; בקרוב במחלקה לפסיכולוגיה הקרובה לביתכם?

 

[צרת רבים]

קישור שבור

ננסה ככה

 

[manson23]

מופנה רק לנשים?

"לקביעת פגישה, שאלות נוספות ויצירת קשר לחצי פה"

לגברים אסור לשפר את איכות חייהם?

 

[marquise de sade]

הממ...

מתוך האתר:

"מיכל סיימה בהצטיינות תואר ראשון בפסיכולוגיה, וכתבה דוקטורט בנושאי דת ורוחניות"....

הבעיה היא לדעתי בהגדרתו של ה"מטפל". כמו שכתבתי בהודעה הקודמת, השאלה הגדולה היא מה מכשיר מישהו לטפל במישהו אחר? אילו כלים עומדים לרשותו? איזה ידע יש לו? מה הוא עושה במקרה של טעות? איך מוכיחים את טעותו? איך מודדים את הצלחתו?

בעוד בפסיכולוגיה הקלינית יש מערכים (לא טובים מספיק, אבל יש) לענות על השאלות האלו, בשאר המקרים התחום עמום יותר....במיוחד הקטע של הצלחה, כי את הטיפולים ואת שיטות הטיפול של הפסיכולוג הקליני מעריכים חדשות לבקרים במחקרים כיוון שאלו נשענים על ידע אקדמי, בשיטות הטיפול האחרות (הפרטניות בעיקר, עו"סים זה סיפור אחר) מאוד קשה להעריך הצלחה. גם אצל הקליניים מאוד קשה להעריך הצלחה, אבל לפחות יש מנגנונים שעוסקים בזה.

לדעתי, לכל אחד יש את המקום שלו והתפקיד שלו וזה בכלל לא שאלה של למי יש יותר גדול או "הגשמה עצמית של להיות מטפל" (כל המושג של הגשמה עצמית נשמע לי מטופש לחלוטין)....

השאלה היא גם לא מי יותר טוב או יותר מוכשר, או למי יש יותר מטופלים מאושרים. כי במקרה הזה כולנו מפסידים לאורן זריף.

השאלה היא מי מתאים לאיזה מסלול, אילו שיטות טיפול הוא מתחבר אליהן וטוב בהן וכיצד אפשר למנוע נזק ממטופלים ולאכוף מערכת בריאות נפש אמינה ונקיה משרלטנים.

 

[reakwind]

יא מלך

"השאלה היא גם לא מי יותר טוב או יותר מוכשר, או למי יש יותר מטופלים מאושרים. כי במקרה הזה כולנו מפסידים לאורן זריף."

השורה הזאת צריכה להיות כותרת לפורום.

 

[marquise de sade]

 

[manson23]

כן

עו"ס קליני לא יכול לאבחן.

קרימינולוג קליני מתעסק קצת עם אבחון אבל זה תחום שמפחיד ללכת ללמוד אותו. לא הרבה יבואו לדפוק בדלתו של קרימינולוג קליני בשביל לקבל טיפול פסיכולוגי

 

[sense9]

1- ההרשאה לאבחן. 2- בסופו של דבר

לעו"ס קליני יש פחות שעות הכשרה והדרכה ביחס לאלו של פס' קליני.
וכאמור, בגלל שעו"ס צמחה יותר מהמערכת המשפחתית-חברתית ובפסיכולוגיה קלינית ניתן דגש רב יותר על הטפול הפרטני, זה מתבטא גם בסוגי הטיפול. ולפיכך יש לא מעט עו"ס קליניים שפונים לבי"ס לפסיכותרפיה.

 

[BellA עלמה]

אולי פעם היו יכולים להשוות

פסיכולוג הוא הרופא שיניים והעו'ס הוא ה"שיננית" אבל היום כשבשורה התחתונה שניהם יכולים לעשות בערך את אותן תפקידים זו ממש לא השוואה נכונה.

ואכן טיפלה מזלזל

לא חושבת שמדינה עם מחשבה חברתית יכולה להתקיים בלי מערכת רווחה AKA עובדים סוציאלים.

 

[חובבת ציון]

לא רק זה, תראי מה מרקיז רשם:

לגבי זמני הלימודים, אני מבין שכנראה ממוצע סיום התואר בפתוחה עלה, אבל 7 שנים זה כנראה תעודת עניות לסטודנטים של הפתוחה. אני עצמי סיימתי בפתוחה תוך 3.5 שנים (עם עבודה בחצי משרה), את השני עשיתי ב 3 שנים ואת השלישי ב 3.5 שנים, כך שההערכה של עשור פלוס מינוס, היא בדר"כ לאנשים שבאמת משקיעים מתוך אהבה לתחום, היא נכונה.

הוא שכח שסטודנטים באוניברסיטה הפתוחה הם לפעמים מנהלים עסק, בעלי משפחות עם ילדים ועוד ועוד. האוניברסיטה הפתוחה נועדה כדי שסטודנטים כאלה יסיימו עם תואר. אם זה לא מזלזל, אני כבר לא יודעת מה נחשב למזלזל.

 

[BellA עלמה]

זה די נדיר לסיים או'פ

ב3.5 שנים
וגם מאוד עמוס וקשה

 

[marquise de sade]

אני לא מזלזל באף אחד

ולא תזיק לך הבנת הנקרא.

אם ההממוצע הוא 7 שנים, אז יש אנשים שזה לוקח להם גם עשור (יכול להיות בעלי העסק וכו') ויש אנשים שמסיימים ב 4 שנים.

הכל עניין של השקעה ומסירות. אם יש בסביבות 21 קורסים בפתוחה, אז מי שמסיים ב 7 שנים, לוקח בערך 3 קורסים בשנה, זה לדעתי, גם לבעל עסק ולאדם עם ילדים, זה מעט, אבל זו רק דעתי.

אני לא מזלזל, אני מציין עובדות. האוניברסיטה הפתוחה לא נוסדה כדי שאנשים יעשו תואר ראשון במשך 10 שנים, היא נוסדה על מנת להנגיש לימודים אקדמאיים לכלל האוכלוסיה, בגלל זה אין בכלל תנאי קבלה.

עכשיו, דבר אחרון, עניתי לפוסט הזה כי הזכרת אותי.

אם אני לא טועה הדיון ביננו הסתיים, אז אני מבקש ממך גם לא להזכיר אותי בתגובות שלך. כי אז אאלץ שוב להגיב לך ואני לא מעוניין. תודה.

 

[חובבת ציון]

בהחלט "הבנת הנקרא". תעודת עניות=זלזול.

אתה כתבת, וגם הצהרת שזו דעתך..

גם אם תענה, לא אגיב יותר. תרגיש חופשי - רציתי להסביר לך קצת יותר על הבנת הנקרא..

 

[חובבת ציון]

"תעודת עניות לסטודנטים של הפתוחה". אם אתה

לא מבין שזה זלזול, זו באמת בעיה..

שוב, כל טוב.

 

[marquise de sade]

שוב, מבהיר נקודה...

תעודת עניות = מקור הביטוי בלטינית ומשמעו תעודה הניתנה לעניים וזיכתה אותם בהנחות והטבות.

התעודה מעידה על אוזלת יד ותפקוד נמוך בתחום כלשהו.

לפיכך, אדם שמסיבה כלשהי סובל מאוזלת יד (ז"א שאינו יכול מסיבה זו או אחרת להצליח או להשקיע את כל כולו) ביצועו בתחום יהיה נמוך (יוכל לקחת קורס אחד בסמסטר במקום 3 או 4).

אז כן, זו דעתי. זה לא אומר כלום על החומר האנושי בפתוחה (למרות שמבחינה סטטיסטית יש לה את מספר מסיימי התואר הנמוך ביותר ביחס לאנשים שהתחילו תואר - נובע מחוסר בתנאי קבלה, שוב לא מעיד על הכלל...).

זה רק אומר שבניגוד לסטודנט "רגיל" שמשקיע את רוב זמנו בלימודים, הסטודנט בפתוחה "עני" יותר מבחינת זמן ההשקעה שלו ולכן זמן סיום התואר שלו עולה.

אז כן, מישהו שמסיים תואר ראשון בעשר שנים, עונה על ההגדרה המדוייקת של "תעודת עניות" - אוזלת יד ותפקוד נמוך. הסיבה? יכולה להיות מוצדקת או לא, אבל זה לא משנה את העובדות.

 

[צרת רבים]

יש לי דה ז'ה וו משרשור אחר

נראה שכל השרשור הזה מטרתו טפיחה עצמית על השכם.
אם את שלמה עם הבחירה שלך, אני לא מבין את הצורך לנסות ולייצר השוואה מלאכותית בין מקצועות שונים. נכון שגם מטפל באומנות , גם עו"ס, גם שיננית, גם פסיכולוג וגם אחות סיעודית הם "מטפלים" - אבל המילה הזו כ"כ כללית שאין לה כל משמעות.

קצת מזכיר לי את השרשור על הבינתחומי, שיש מי שניסה לטעון בכל תוקף שאין כל הבדל, או שבעצם זו מכללה טובה יותר מאוניברסיטה וכד'. בשביל מה?

 

[BellA עלמה]

אני לא מייצרת שום השוואה

כל מה שאני אומרת שיש הרבה דרכים להגיע למיקצוע הטיפולי.
לא חייבים להיות פסיכולוג קליני

סה טו

 

[צרת רבים]

על זה יש קונצנזוס

 

[חובבת ציון]

אתה נתפס לשטויות וקטנות.

דבר ראשון, "אני פסיכולוג", אתה יודע שהכוונה ל"פסיכולוג קליני" או כל הפריסטיז' שמאחורי זה. אל תיתמם.

דבר שני, 9 שנים? ממוצע סיום התואר בפתוחה הוא 7.2 שנים. למרות שלא כולם לומדים בפתוחה, 9 שנים זה תרחיש ורוד ומהיר ביותר!. תוסיף מתא"ם, תואר שני, התמחות (ומה עם ההמתנה להתמחות?), הגעת ל15. אתה באמת חושב שאהבת המקצוע כאן היא המוטיבציה? גם אם תענה ב"כן", אני מכירה אישית אנשי מקצוע שיגידו לך שזה לא היה שווה בייחוד לאור המצב ה"מזהיר" בשוק.

ודבר אחרון, אני הייתי שמחה אם המון פסיכולוגים היו לומדים ולו קמצוץ מהתובנות שיש לורדה רזיאל. יש להמון "פסיכולוגים קליניים" מה ללמוד ממנה. כן. המון שאני מכירה לא מגיעים לפסיק ממה שיש לה להציע.

 

[marquise de sade]

סליחה שאני מתערב

אבל הדברים פשוט לא נכונים.

לגבי "אני פסיכולוג" - המגמה הקלינית היא רק אחת מתוך 7 מגמות בארץ ועשרות מגמות בחו"ל (משפטי, ספורט, בונה פרופילים וכו'). אז כשמישהו אומר שהוא פסיכולוג, ההנחה היא שהוא מטפל, נכון, אבל פסיכולוגים שאינם קליניים תמיד מוסיפים את התוספת הנחוצה, "אני פסיכולוג, אבל אני לא מטפל, אני מחקרי/ספורט/וכו'.

לגבי ההכשרה, אין ספק שיש הכשרה רחבה לעו"סים, מטפלים למינהם (אומנות, דרמה, זוגיים) אבל היא אינה עולה בקנה מידה אחד עם ההכשרה של הפסיכולוג הקליני ולו מבחינת הידע האקדמי המקיף. אני, כפסיכולוג שאינו מטפל ולא למד ולו שיטת טיפול אחת, מוצא את עצמי לא אחת מול מטפלים בפועל שחסר להם המון ידע עדכני לגבי בכלל המהות של "טיפול".

אני מתנגד לגישה שאומרת - מטפל מהנפש. פסיכולוג הוא סוג של רופא, וכמו שרופא צריך להתמחות ברפואה ולא לטפל מהלב, ככה גם פסיכולוג, הוא צריך ידע מעמיק ואפרופו, ניתן גם אותו לתבוע על רשלנות רפואית (מה שיותר קשה לעשות לעו"סים או מטפלים אחרים).

אני גם מתנגד לכך שזה רק משיקולי יוקרה, נכון, יש שיקול של יוקרה, כמו בעריכת דין, או הייטק או כל מקצוע אחר, אבל מי שהולך להקדיש לפחות עשור מהחיים שלו ללימודים, ברוב מכריע של המקרים גם אוהב את התחום.

לגבי זמני הלימודים, אני מבין שכנראה ממוצע סיום התואר בפתוחה עלה, אבל 7 שנים זה כנראה תעודת עניות לסטודנטים של הפתוחה. אני עצמי סיימתי בפתוחה תוך 3.5 שנים (עם עבודה בחצי משרה), את השני עשיתי ב 3 שנים ואת השלישי ב 3.5 שנים, כך שההערכה של עשור פלוס מינוס, היא בדר"כ לאנשים שבאמת משקיעים מתוך אהבה לתחום, היא נכונה.

ודבר אחרון, בקשר להתממות, גם למרדף אחרי הטייטל "מטפל" יש פה מקום. כי "מטפל" באשר הוא, לוקח תפקיד שבעצם הגדרתו מציב את עצמו מעל למטופל.

נכון, גם אני לא סגור על עצמי שזה שיש לי ד"ר לפני השם היה שווה את הדרך הארוכה או את המחירים ששילמתי לאורכה, אבל זה לא אומר שעשיתי את זה בשביל הטייטל, עשיתי את זה כיוון שאני אוהב פסיכולוגיה. אני תמיד אומר שלא אני בחרתי בפסיכולוגיה, זו היא שבחרה בי.

לי נראה כל הדיון הזה כקנאת פין אחת גדולה...סורי.

שיהיה יום מעולה