פרדוכוס

דווקא נוסח ברכה זו הוא התואם רעיונית את שמו..

החוקר, ליבס טוען כי נוסח ברכה זו מקורו בכת היהודו נוצרית - שקישרו בין ישוע לישועה.

נו, והרי לייבוביץ היה אחד מאלו שהעלו את התזה (או שמא נאמר ההיפותזה) כי מתקופה חלה השפעה אנתרופצנטרית מובהקת על היהדות שמקורה בנוצרים הראשונים. לא שדבר זה לא היה קיים קודם לכן, אלא שדבר זה שהיה אקסטרני ליהדות ולא מתוך היהדות (מחלוקתו הידועה עם פלוסר) הפך לדומיננטי הרבה יותר ביהדות בתקופת "הורתה" של הנצרות.
________
ואם נהיה לייבוציאניים עד הסוף - אז שמו של ישעיהו מרמז על נבואתו (כמו מלאכי, אליהו ויחזקאל) כפי שהוא "בעצמו" מעיד על כך..: ".."ה' ִמבֶּטֶן קְרָאָנִי, מִמְּעֵי אִמִּי הִזְכִּיר שְׁמִי וַיָּשֶׂם פִּי כְּחֶרֶב חַדָּה בְּצֵל יָדוֹ הֶחְבִּיאָנִי ....וּנְתַתִּיךָ לְאוֹר גּוֹיִם לִהְיוֹת יְשׁוּעָתִי עַד-קְצֵה הָאָרֶץ". אם כן, לא ייתכן לומר שישועה זו היא משהו שמצפים מהאל שיעשה עבורנו, אלא משהו שהאל מצפה ממך שנעשה עבורו.. לפחות בכל הנוגע לשמו של ישעיהו..
 

u r i el

New member
נו טוב, מדרש נאה, וכאן אוהבים לומר :

שערי מדרש לא ננעלו.
אבל כל ילד יודע ש'ישעיהו' הוא שם תיאופורי השייך לסדרה ארוכה מאד של שמות כגון : אליהו ( שהזכרת בהודעתך ), צדקיהו , אדוניהו , ברכיהו, עוזיהו .... ועוד ועוד.
 
חשוב

על כך. אלו שהשתדלו אצל שפינוזה ניסו להביא אותו לכך שישמור מצוות לפחות למראית עין כדי לא לבזות את בני הקהילה, אך הוא סירב. לוא ישעיהו היה בן קהילה של שפינוזה, בעודו מחזיק בדעותיו ובמעשיו, לא היו מחרימים אותו.
 
את ליבוביץ

הקהילה בהולנד הייתה מקבלת את ליבוביץ על שלל דעותיו, כל עוד הוא פוקד את בית הכנסת ומבצע את הפרקטיקה ההלכתית.
 

u r i el

New member
אינני בטוח ...

כך לפחות עולה מניסוח החרם שהבאת לעיל שבו נכתב :

" ... האדונים מן המעמד מודיעים לכבוד מעלתכם כי היות ונודעו להם זה מכבר דעותיו ומעלליו הנואלים של ברוך דה א'ספינוזה, הם השתדלו בכמה אופנים ובהבטחות שונות להטות אותו מדרכו הרעה; אולם הואיל ולא הצליח בידם, ואדרבה, בכל יום נוספו ידיעות חדשות על דברי הכפירה האיומים שביצע ולימד, ומעשים נוראים שעשה .... איש אינו רשאי להתקשר עמו בעל פה או בכתב, ולא לעשות לו שום טובה, ולא לשהות עמו תחת קורת גג אחת או לעמוד בד' אמותיו, ולא לקרוא שום חיבור שהתקין או כתב. חרם זה שריר וקיים ולא יבוטל לעולם ... "

כפי שעינינו רואות יש דואליות בניסוח המניעים לחרם : דעות מחד - מעללים מאידך, דברי כפירה מחד - ומעשים נוראים שעשה מאידך, ולבסוף האיסור לקרוא בכתביו שהם הרי במת הבטוי לדעותיו. מכאן אני למד שהיו שקראו את הגותו ומצאוה דברי כפירה.

ידוע לנו שליבוביץ ( בניגוד תהומי לאחותו ) מנודה ומוחרם למעשה עד עצם היום הזה בקהילות מסויימות על שום דעותיו ואף כי השכים כל בוקר לקיים מצוות תפילה בציבור - לא עזרה לו עובדה זו בחוגים הדתיים, ואף שנתפש כאיש רוח אמיץ, ישר והגון בחוגים הלא-דתיים, לא עזרה לו עובדה זו אף מבחינתם של החילוניים בשל דעותיו ודבריו.
 
אך

שפינוזה התבקש לא פעם שימשיך לנהוג כיהודי כלפי חוץ והובטח לו שהוא לא יוחרם אם יעשה כך. כמובן שהוא לא היה נתפס כחבר שוה בקהילה גם אם היה נוהג כך, כי שמו כבר יצא לרעה, אך החרם החמור הה לא היה מתקיים. ההשוואה לימינו אינה תקפה, משום שהקבוצות החרדיות בימינו נוקשות יותר מהחברה היהודית בהולנד בימי שפינוזה בכל מה שקשור לאמונות ודעות.
 
אותי מעניין דבר אחר - למה רב יצחק השתמש במינוח יווני זה ולא

באירוניה. שהרי הכיר את המינוחיים ההלניים הללו. ונראה לי, וכאן אני שואל את דעתך, שייתכן כי מבחינה סמנטית למונח פרדוקס - הייתה משמעות אחרת באותה תקופה זהה מילולית לתרגום - para (מעבר) doxa (לציפיות) ולא המשמעות שניתנה לה ברבות השנים של דבר הנוגד את השכל הישר או ההיגיון.. נראה סביר בעיניך..?
 
<<<

דומני שזה מפני שאין אירוניה כל כך ביחס שבין שמו של לבן לבין מעשיו. יש ניגוד, או סתירה, בין שמו לבין התנהגותו. אגב, דוקסה כעיקרון משמעה "דעה", ולא "ציפייה". [כמו, למשל, אורתודוקסה = הדעה הנכונה].
 
וכי מעשיו אינם התנהגותו?

אך כל זה נראה אצלי רחוק מעט משאלתי שעתה אני תמה בעצמי על תמיהתי - שכן, בל נשכח כי ייתכן כי המושג אירוניה היה בתקופה ההיא "שייך" אך ורק לדיסצפלינה הספרותית, והושאל לאחר מכן, כמו דברים רבים, לדיסצפלינות נוספות.

אגב, בלא קשר, פשט הפסוקים בנוגע ללבן, לאורך כל הדרך, אינו מראה שום דופי בהתנהגותו - למעט עדותו של יעקב בפרשת וישלח.

ואם במדרש שמות עסקינן, ווי לנו על האי דשומעו אל. לא פרדורכס הוא, ולא אירוניה - הריאליה בהתגשמותה.
 
למעשה

האירוניה שימשה דווקא את הרטורים. אם כי אריסטו מתייחס אליה גם ב"הרטוריקה" וגם ב"הפואטיקה", אך ידוע שהללו קרובים מאד אהדדי.

לא הבנתי את סיפא.
 
בניגוד מובהק וגמור ליצחק, אלוהים הוא זה שנותן את שמו לישמעאל

ואגב, זו הפעם היחידה! (על כל פנים אם זכרוני אינו מטעני) בכל המקרא שאלוהים נותן שם לאדם מסויים עוד טרם לידתו (ולא מחליפו) הוא, ולא מלאך, הוא ולא שרף - ובשמו הוא נותן לו.

אברהם, זה שצר לו מאוד על שנאלץ לגרש את בנו ישמעאל יחד עם הגר בשל ה''ווטו'' ששרה הטילה (''כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק'') מגיב בצורה תמוהה כאשר הוא מתבשר על לידתו העתידית של יצחק: ''לו ישמעאל יחיה לפניך'', מבקש אברהם בפסוק שרבים מעדיפים לדלג עליו. ישמעאל הוא הנימול הראשון (ועוד ביום כיפור לדעת חז''ל). אברהם הוא גם האב היחיד מבין שלושת האבות שלא מברך את בניו – יצחק וישמעאל - לפני מותו וחז''ל מדגישים כי הוא לא רצה להפלות בברכות ביניהם. חז''ל, הן במדרשים והן בפרשנות ימי הביניים, לא יכלו להתעלם מהגישה החיובית כלפי ישמעאל וכלשונם בפירוש הפסוק על מותו של ישמעאל: ''ויגווע וימת ויאסף אל עמיו'' - 'אין לשון גוויעה אלא בצדיקים'. ישמעאל קיבל הכשר למהדרין גלאט מחז''ל.

זה אותו ישמעאל, אשר מבחינה היסטריוסופית צאצאיו נמצאים בכפר כנא, שועפאט, בגדה וברצועה. מדובר בעם שנמצא במלחמת ירושה על הארץ, אפילו על גאולה, שלדעת המהר''ל מפראג, עדיין לא הוכרעה (המהר''ל שואל בפירושו על נבואת אחרית הימים בספר דניאל בדבר ארבע מלכויות שישעבדו את ישראל בגלות: בבל, פרס, יוון ואדום (רומא, נצרות) מדוע מלכות ישמעאל – קרי האיסלאם לא מופיעה כמלכות המשעבדת את ישראל שבסופה ישראל תיגאל כיתר המלכויות? מפרש המהר''ל, כי לא ידוע באם מלכות ישראל בסופו של דבר תגבר על מלכות ישמעאל. הוא מונה את זכויות בני ישמעאל – האיסלאם העתידי - ומסתמך רבות על פרשתנו (ופרשת לך לך הקודמת לה). דבריו, לנפש פטריוטית ואמונית, קשים לעיכול).
המדרש באחד הקטעים המדהימים על אחרית הימים מביא בשמו של רבי ישמעאל (מצא לו שם..) כי 15 דברים עתידים בני ישמעאל לעשות לישראל באחרית הימים. בכל הדברים שאומר המדרש לא מוזכר דבר שעושים הישמעאלים כנגד ישראל, אלא חטאים שמבצעים הישראלים וכל עוד הם לא יתנהגו כיאות (ואנחנו בדיוק מבינים מה הכוונה בהתנהגות זו - שמירת מצוות) בני ישמעאל ישלטו בארץ.
בחלק ממדרש שמובא ב''זוהר'' (לא ז'אנר האהוד עליי בדר''כ) מתואר רשב''י בוכה ואומר: ''וי על ההוא זמנא דאתיליד ישמעאל בעלמא ואתגזר'' (תרגום: אוי על היום הזה שנולד ישמעאל ונימול). ''מה עבד קב''ה. יהב לו חולקא לתתא בארעא קדישא'' (נתן האל לבני ישמעאל – לערבים - מקום בעולם התחתון בארץ ישראל). זה ''זוהר'', לא זהבה גלאון. זה מהר''ל מפראג, לא אבו מאזן. זה מדרשי חז''ל, לא ''שלום עכשיו''. זו תורה, וזה אנחנו.

וזו הסיפא בהרחבת מה..:)
 
ולמה להתייחס לחשוכים הללו?

תורת שפינוזה עומדת ומאירה על אף הקנוניה של הממסד הדתי להרחיק את הקדושה מהטבע ובכך להפוך לגובה המיסים העומד בפתחם של המוסדות הטבעיים שקדושתם באה להם מצד החיים ולא מצד רעיון הבל טרנצנדנטי כלשהו שהממסד הדתי מתיימר להיות פיתומו וחותמתו.
אין שמץ של אלילות אצל שפינוזה כי מהות האלילות היא לא שהטבע הוא האל אלא שהטבע נוצר בשביל תועלתו של האדם.
אם כבר- רעיון האלוהות של הטבע הוא האנטיתזה הטהורה ביותר לרעיון האלילות, ואילו הרעיון של אל טרנסצנדנטי הוא רעיון שעדיין מאפשר לאלילות לשכון תחת כנפיו כי יכול המאמין באל הטרנסצנדנטי לקום ולומר "האל הטרנסצנדנטי ברא את הטבע בשבילי".
ובכלל- צנזוריזם הוא אף פעם לא לשם שמים אלא לשם מגמה פוליטית שפלה כלשהי.
 
כי אשב בחושך

אלו שהחרימו את שפינוזה היו אנשים רמי מעלה, חכמים ונבונים. פרנסי הקהילה ומנהיגיה קשורים לשמות כמו מנשה בן ישראל, הרב אבוהב וכד'. פשוט מדובר בקהילה שאך עתה השתקמה, ועוד בקושי רב, והאימה מפני ההמרה עוד הייתה עצומה. הם עשו טוב בהתחשב בנסיבות. אל תשכח שאמנם החרם על שפינוזה נוסח בצורה חריפה יותר מאחרים, אך בפועל הוא סבל פחות מהחרם. אני אפילו חושב שהקלו בדינו והוא לא נאלץ לעבור את ההשפלות שעברו אחרים שדמו לו בדעותיהם או במעשיהם.

לגבי הקנוניה של הממסד הדתי להרחיק את הקדושה מהטבע, הרשה לי לא להגיב על קשקושים כאלו.
 
חכמים להרע

כל חוכמתם לא עמדה להם למשפט אמת ודין צדק. אין הם שונים בכהוא זה מהאינקויזיציה הספרדית (שמעניין לציין שגם היא זממה נגד שפינוזה). מאור גדול שכמותו- צפוי שכוחות האופל יתנגדו לו. כמובן שמבחינת האינקויזיציה הספרדית היו טעמים רציונלים לפשעים וכנ"ל גם מצד מחרימי שפינוזה. ובכל זאת- אלו פשעים ואלו פשעים.
ובכלל- כל המאורות מחוללים הרס, וכי זה מצדיק צנזורה? לחלוטין לא!
מכובדים? חכמים, נבונים? אולי. אבל גם רשעים וחשוכים.
 
משפט צדק

לפי איזה קריטריון? לרבנים הייתה מערכת משפטית מקובלת אשר קובעת מהן הנסיבות שבהן מחרימים חבר בקהילה, ומהו אופן ההחרמה. הם קיימו את החוק שלהם בצורה סבירה, לאחר שהתרו בו שוב ושוב ושוב. שפינוזה התחנף לנצרות וההנהגה היהודית הבחינה היטב מה טיבו של זה. זה לא דומה בכלל לאינקוויזיציה. הרבנים החרימו אותו על פי תורת משה, והאינקוויזיציה לאור האמונה הנוצרית, אז כיצד ניתן להשות ביניהם? הרי תורת משה היא האמת המוחלטת והנצרות היא שקר מטופש.
 
מערכת משפטית דתית

אינה אלא סופיסטיקה שמייצרת פסקי דין מנומקים באופן עמוק ויפיפה ומעורר השראה על פי דחפים אנושיים סובייקטיבים.
כל שרץ בהיסטוריה היהודית, הנוצרית והמוסלמית הוכשר על ידי פסקי דין דתיים עמוקים לאין חקר.
דת כמערכת משפטית שמיושמת באופן כפוי על בני אדם, בין אם במישור האישי ובין אם במישור הפוליטי- אינה אלא מכונה מחרידה להצדקת פשעים.
&nbsp
 
למעלה