פריקת תסכול

hadarh111

New member
פריקת תסכול

אני היחידה שמרגישה מתוסכלת מזה שהיום אי אפשר לצאת מהבית של ההורים בלי להרוויח לפחות4.5-5 אלף
וגם זה בלחץ..?(מדברת על המרכז,פה העבודה שלי)

אני עובדת כבר 3 שנים(מתחילה את השנה הרביעית בחודש הבא) במקום העבודה שלי, מרויחה מעל המינימום..
עד עכשיו עבדתי חצי משרה במקביל לתואר, ועכשיו מצאתי אצלנו עוד רבע משרה, ככה שסה"כ75%
אבל עם זה עדיין אי אפשר לצאת.
וזה לא שהעבודה פשוט מחכה לקפוץ עלי פה.
ברור לי שבהמשך אצליח להעלות למשרה מלאה, זה פשוט ייקח זמן, ואין לי מושג כמה זמן.
אני גם לא אעזוב למקום נוסף מכיוון שאני כבר בתוך התחום כמה שנים ורוצה להתפתח בו.

אבל די אני כבר בדרך להיות בת 24 ומאוד רוצה לצאת.
סתם פריקת תסכול לרצון לעצמאות, ומדינה כל כך יקרה שאפילו חדר של 20 מטר נראה כמו חלום רחוק.
 

AS00AS

New member
יש לך לפחות עבודה

אני גר בדרום ולפני חודשיים פיטרו אותי,
מאז אני לא מצליח למצוא שום עבודה,
אז ישנם צרות גדולות יותר :)

ובנתיים תראי את זה בתור הזדמנות לחסוך כסף,
ולבנות בסיס כלכלי יציב
 

hadarh111

New member
בהצלחה במציאת עבודה!

זה שיש צרות גדולות יותר,זה לא חדש:)
אני בטוחה שאם נחפש , גם נמצא מישהו שבמצב יותר גרוע ממך..
השאלה האם זה מנחם..? אני לא בטוחה.
לשמוע שלמישהו רע יותר לא ממש גורם לי תחושה של הידדד בלב.

אני שמחה שיש לי עבודה, אבל מרגישה חנוקה בבית ולא רואה את התאריך יצאה מהבית מתקרב.
במיוחד שלפני שעתיים הודיעו לי שהתוספת של הרבע משרה הוקפאה לעוד חודש מטעמי בירוקרטיה
ככה שהנה עוד משהו שמרחיק אותי מהיעד.
 

Blue Potion

New member
השתמע שאת עדיין לומדת כי

רשמת "עד עכשיו עבדתי חצי משרה במקביל לתואר"
 

hadarh111

New member
או קי, נכון.. סליחה:)

עד עכשיו לאורך 3 שנים של התואר עבדתי חצי משרה..
עכשיו לאחר שסיימתי הצלחתי לעבור ל75%
בתקוה שיסתדר, כרגע גם זה בעייתי קצת.
אבל בלי משרה מלאה אי אפשר לצאת מהבית:/
 

hadarh111

New member
כמו שאמרתי

אני מתחילה את השנה הרביעית שם .. אני מרוצה מהעבודה
וחושבת להתקדם בתחום, אני לא מעוניינת לעבור עבודה.
סתם מתוסכלת שבמצב הכלכלי היום בלי משרה מלאה אין סיכוי להוציא את הראש מהבית של ההורים.
 

h a j b i

New member
אמנם המחיה יותר יקר ביחס למשכורת

אבל גם לפני כמה שנים טובות, סטודנטים שהיו יוצאים מהבית היו גרים או במעונות או עם שותפים, לגור לבד כסטודנט תמיד הייתה פריבילגיה שהרוב לא יכלו להרשות לעצמם (טוב, לא יודע אם תמיד, לפחות ב - 10 שנים האחרונות).
בקיצור, אין הרבה מה לעשות, אם שותפים לא בא בחשבון, תיאצי לסיים את התואר לפני שתעזבי את ההורים (וגם אז לא בטוח שיהיה קל)
בכל מקרה, בהצלחה.
 

dify

New member
גם לפני 15 שנה זה היה אותו מצב

כסטודנטית לא יכולתי להרשות לעצמי לגור לבד, זו ציפיה לא ריאלית, לא אז ולא עכשיו. בטח לא בגוש דן ובטח לא במרכז גוש דן.
 

innocence

New member
המעונות בתל אביב לא זולים בהרבה מדירת שותפים

למעשה, חלקם אפילו יקרים יותר
 
אני מבין את ההרגשה. השאלה היא...

האם מגורים בבית זה לא נוח או בלתי נסבל או שאת פשוט רוצה לעזוב כדי להרגיש עצמאיות וחופש?
חשבת על שותפים או חברים קרובים לעבור איתם? זה לא אידיאלי לכל אחד אבל יכול להיות שאולי בסוף לא תיהיה ברירה.
 

hadarh111

New member
לא בילתי נסבל

ההורים לגמרי שפויים ונחמדים
וגם לא רוצים לזרוק אותי מהבית;)

בהרגשה האישית שלי.. מיציתי.
רוצה פרטיות עצמאות ומרחב ...

שותפים לא רלוונטים, יש לי כלבה..ובתחושה האישית שלי... מהכרות עם הכלבה שלי
זה לא יסתדר, לא מרגישה בנוח שחברים של השותף/השותפה יכנסו ויצאו והכלבה תוכל להשתחל ולברוח
וגם מהנביחות שהיא תעשה כל פעם שיבואו לבקר אותם..

בקיצור לא ממש נוח. אני לא מצפה לארמון, יחידת דיור קטנה של חדר אחר בהחלט הייתה עושה אותי מאושרת..
אבל המחירים כרגע, קצת רחוקים מהיכולת שלי.

סתם פורקת את התסכול, ברור שאין מה לעשות עם זה חוץ מלחכות עד שתהיה משרה מלאה.
 

einat162

New member
אם יש לך חסכונות, ולאו דווקא

משרה מלאה או חלקית זה אפשרי, הכל עניין של תכנון....

קודם כל אני מבינה שלפי הסכום את מחפשת לגור לבד, האם שותפים (בתור שלב ראשוני) זה אופציה בכלל?
 

hadarh111

New member
אין חסכונות:)

וכמו שכתבתי בתגובה להודעה אחרת, במצבי עם הכלבה.. שותפים זה לא משהו שמתאים.
מהכרות ספציפית עם הכלבה שלי:)
ברור לי שיש דירות שלשותפים לא אכפת מכלב.
ברור לי שאין ממש מה לעשות כרגע, עם שילוב כל הסיבות
לא רוצה לנחליף עבודה+המחירים יקרים+לא מתאים שותפים+מרכז.
סתם מתלוננת לי שאם היינו בגיל הזה לפני כמה שנים(10), המחירי שכירות היו חצי וכולנו ויכלנו לצאת!((:)
 

choco2602

New member
אני מקווה שתגיעי לשם כמה שיותר מהר..

שותפים לא באים בחשבון?
 
למעלה