פרק בחיי שאני מרגיש

  • פותח הנושא maof
  • פורסם בתאריך

ohevet

New member
עוד קרן אור

אני מצטערת שאת לא מסכימה עם הפסיכולוגית, אבל באמת שאין לי כח לספר כל מה שעמד מאחורי ולפני מה שקרה, רק אני רוצה להבהיר אני לא עושה כלום מבלי להתייעץ לפנייכול להיות שהפסיכולוגית עשתה טעות, אבל מי אני שהעביר עליה ביקורת בשביל זה היא למדה, דרך אגב לפני המקרה היא טיפלה בילד שנה רצופה, אז אני מתארת לעצמי שהיא כן יודעת מה היא עושה. בכל מקרה בקשר לחוק, אני אמרתי ויעצתי באחד מכל השרשורים של ההודעה הזאת שצריך להגיד להם שזה החוק וכשיגיעו לגיל 18 הם יוכלו להחליט לבד. אני מקווה שאת לא כועסת כי הכוונה בכלל לא הייתה לריב אלה כל אחד לתת את הדעה שלו. תודה ויום נעים דרך אגב את בכלל לא הרבה פחות נחמדה מאור שלך. את בסדר גמור.
 
תודה אוהבת

על המחמאה... אני מתארת לעצמי שהכל נעשה אחרי התייעצות וכיוון שאני לא עומדת במקומך אני לא שופטת אותך. קטונתי. אמרתי, כמו שכל אחד מאתנו אומר, את דעתי המבוססת על רגשותי אני. ובוודאי שאני לא כועסת (ואני שמחה שגם את לא). רק ריחמתי נורא על הגוזל שלך. יום טוב.
 

blonda3

New member
עין, באמת עצוב......../images/Emo39.gif

רק עכשיו קראתי. באמת עצוב מה שהילדים שלנו צריכים לעבור בחיים שלהם מגיל כלכך צעיר.
וכל הכבוד לך על הדרך שלך.....
 

maof

New member
יעל אני לא חושב שירוק מתאים לך../images/Emo13.gif

 

*יערית

New member
אומרים שאם כבר...אז כבר../images/Emo25.gif

הוא החליט הבוקר הנסיך הזה שממחר אתה לוקח אותו לגן מכיוון שעם אמא הוא מאחר ואיתך הוא מגיע בזמן
ומה גם....מחר זה ביקור ראשון בבית ספר כך שהודיעה לי הגננת בקול סמכותי מאוד"מחר הוא חייב להיות כאן בזמן"! נקוה שלא תברח מחר מוקדם...אני אוהבת את
שלך
שיהייה לך יום מקסים ונעים
 

yaeli4

New member
|מעוף יקירי, סליחה ש"גנבתי" לך

את השרשור. התחלת עם הודעה אופטימית על הבן של זוגתך שכל כך התגעגע ושמח לקראתך ואני סיפרתי את סיפורי ההפוך ופה הדברים התגלגלו לאן שהתגלגלו. אז שוב, סליחה ואני כמובן מאוד שמחה בשמחתך ומקווה שכך ימשיך לכם תמיד. חייבת להגיב לארל'ה. כשכתבת לגבי העניין שמפריע לך שאב או אם אומרים, "אחרי מה שעשית בשבילו/ה והקדשתי את החיים שלי למענ/ה," הם כאילו דורשים תשלום. נכון, אני מסכימה אתך. יש לזה "ריח" של "פולניות" וסחיטה רגשית. אבל אני לא התכוונתי לזה בכלל. אני אקבל את הבת שלי ואוהב אותה לנצח גם אם תבעט בי ותכעס ותשנא ותהייה פנקיסטית ותגור עם בדואי בנואיבה ותיסע לגואה ותהייה לסבית. שוב נושא שיכול לגרום להורים לנדות ילדים ולהחרים אותם לא יכול לעבור אצלי, אין כזה דבר. אבל לעומת זאת, אין ספק שהלב יישבר לי. זה צער גדול כשאתה מגדל ילד ומנחיל לו ערכים ואהבה והכול בכול מכול, והוא מתנהג ככל העולה על רוחו ואין בכוונתי שהיא אמורה "להתחשב" באמא... אלא להרגיש שאכפת, שיש מידה של חמלה ואהבה ורצון להגיע לאהבה ולקבלה מתוך כיף של שני הצדדים. אי אפשר להתעלם מכאבי הלב שיש לנו בתור הורים לאורך החיים שלנו בצד ילדינו גם כשהם בוגרים ובעיקר כשהם בוגרים. מה לעשות. לי כואב. כואב לי שכואב לה. כואב לי שהחיים שלה היו צריכים להביא אותה לצער הזה ולהתמודדות הזו ולקריעה הזו בין אבא לאמא ולבלבול הרגשי הזה והדאגה שלי שגם בבחירת בני זוג בעתיד היא תבחר לא נכון ורע בגלל הדוגמא שהייתה עם אבא ואמא שלה והמצוקות בכל העניין הזה והעדר האב בחייה כמעט לגמרי למרות הכמיהה העזה שיש לה אליו. ועוד דבר, אבל זה לשרשור אחר כי זה ארוך ואני צריכה עצה. אז אחר כך או מחר. בכל מקרה, אני מקבלת את הביקורת בהבנה, מכל הסוגים. רק שתבינו שהכול נאמר מתוך דאגה וכאב וערגה לכך שאני רוצה שיהיה לה קל בחיים וכרגע מסתמן שהיא כמו פרד עקשן, בוטשת עם הרגליים בחול ומרכינה ראש זועם. בשתיקה. רועמת.
 
למעלה