פרק מסעיר...

[byjo]

וואלה קלעת בול

אני לא יכול להתאפק אז רק אגלה שהיום בטיפול אצל גילה ראובן אומר לה בדיוק את מה שאמרת על ההבדלים בינהם על האמפתיה שלו למטופלים שלו (לעומתה)

 

[סטודנטיתתוהה]

חן חן זה מאוד נחמד לשמוע.

מאיפה אבל ידעת בכזו שעה כבר מה יהיה בטיפול היום?

 

[byjo]

משום מה הפרק של יום חמישי בערב

היה כבר בבוקר בHOT VOD אז ראיתי בבוקר (ופיניתי לעצמי את הערב )

 

[One Echoe]

וואו.

הסוף כ"כ הפחיד אותי. זה פשוט היה הלם. לא הבנתי, אם היא בלעה את הכדורים או לא, ואז ראיתי שהיא קצת מעופפת, פתאום היא התנתקה מהמציאות ופשוט התעלפה. וואו. איזה פרק.

 

[לילי נמר]

אני חושבת שיכלו להעצים את הסוף

בעזרת הצילום אם היו מצלמים כבכול מתוך עינייה של איילה שרואה הכל מטושטש ואז שחור ואז יראו לנו את אסי, זה היה לי חסר כי זה היה נראה לא כל כך אמיתי הכאילו התעלפות שלה על הספה באלנטיות כזו

 

[tmn]

יודעים מיהו הפסיכולוג המפורסם

שראובן הזכיר שטען כי לטפל בנוער עם נטיות אבדניות יוכל רק פסיכולוג שחווה זאת ?

 

[שרונסקי]

לא, אולי ישראל אורבך שעוסק באובדנות

של ילדים ונוער, יש לו כמה ספרים בנושא.

 

[אל דן]

גם אני חשבתי על אורבך

 

[pomelit]

עד כמה שידוע לי

אורבך אף פעם לא איבד את הרישון שלו

 

[One Echoe]

אני הכי אוהב את ידין ונעמה...

 

[סטודנטיתתוהה]

נעמה שנונה ומעניינת,

ידין לא ממש התחברתי. אבל מה שמדהים באיילה זה שהיא מביאה איתה את עצמה, הפשטות התום של גיל 17... (אני מקווה שהצלחתי לתאר נכון מה היא מביאה לדעתי, זה קצת קשה לנסח במילים) זה מה שמקסים אותי בה יעל

 

[One Echoe]

אני אוהב את נעמה

כי משום מה יש לי משיכה לבנות בגיל שלה

היא גם טיפוס די מעניין. אני אוהב את הפרקים עם ידין בגלל שאף פעם לא ברור לאן הם יגיעו... איילה זה פרקים יותר מרגשים...מרגשים מאשר מותחים, למשל.

 

[סוף האהבה]

הנה גיל ../images/Emo13.gif

אני את איילה

אבל גם הם לא רעים בכלל.

 

[One Echoe]

מיכל.היי.

 

[One Echoe]

סתם הגיג.

בטיפול זו הסדרה הכי טובה שהייתה כאן בשנים האחרונות. וזו בטח ההברקה הכי טובה של הוט 3.

 

[giladon2]

ממש כואב הלב על הילדה הזו

קשה שלא להתחבר לסיפור של איילה ולחוסר האונים שלה. לחשוב שדוקא ברגע שהיא קלטה שהיא באמת ניסתה להתאבד (בפעם הקודמת)היא קמה ועושה את זה עוד פעם. איך ראובן לא שם לב שהיא מתנהגת מוזר ובמקום זה הוא עסוק בלדבר על זה שדוקא הוא ש"היה במקום הזה" אמור להיות יותר רגיש לאנשים עם נטיות אובדניות... אנחנו רואים שהתסריטאים הולכים פה עם דמות "הפסיכולוג הפגיע" עד הסוף.

אם אני הייתי במקום ראובן הייתי נלחם עם עצמי שלא לקום ולחבק את איילה המסכנה. מעניין איפה עובר הגבול שמפריד בין מגע "תומך" (אם יש דבר כזה) להטרדה מינית. זהו בינתים, נראה לי שאני הולך לראות את הפרק שוב מחר

 

[סטודנטיתתוהה]

גלעד

לדעתי הוא דיבר לא כחלק מ"הפוזה של הפסיכולוג הפגיע"... הוא דיבר דווקא בגלל שחשד שהיא הולכת לעשות משהו לעצמה ("אני לא בטוח אם יצא לנו להיפגש שוב...") וכי רצה לתת לה את ההרגשה שהוא מבין אותה... כדי שתמשיך ותספר לו מה איתה ברגעים העייפים האלה... לל"ט.

 

[giladon2]

תשובה לסטודנטיתתוהה

היי לך, לא התכוונתי שראובן סיגל לעצמו פוזה של פסיכולוג פגיע, אלא שזה מאפיין מאוד דומיננטי באישיות שהיוצרים סיגלו לדמות שלו.

 

[סטודנטיתתוהה]

אוקיי... נראה לי שלזה התכוונתי

הרי ראובן שאנחנו רואים זה לא אסי האמיתי, אלא דמות שהוא מציג.

 

[pomelit]

הוא מת מפחד

היא אמרה לו פעמיים שהיא הלכה להתאבד והוא ניסה לעטוף את זה בכל מיני תירוצים ולהרחיק את הנושא מהעניין. ודווקא אחרי סדרת קלוזאפים שהיתה (לדעתי) אמורה לשדר נוכחות מאוד חזקה של שניהם בכאן ועכשיו של הפגישה הטיפולית. ההרגשה שלי היתה שזה כבד עליו. שהוא לא יודע מה לעשות עם הכאב שלה. שהוא מנסה לטשטש אותו במילים. אז היא הלכה ועשתה שוב..