פרק מסעיר...

[סטודנטיתתוהה]

ראיתי אותו בסוף גם ב-1 וחצי בלילה..

זה היה פשוט הפרק היפה ביותר, לדעתי, עד עכשיו... התמכרתי

 

[טארה מקליי]

באמת פרק מדהים

שרונסקי, אני מסכימה אתך כרגיל (עם שתי ההודעות שלך בשרשור הזה). ורציתי להוסיף שאני חשבתי שראובן עיכב את איילה בכוונה כי הוא הרגיש שמשהו לא בסדר אתה, ולדעתי נהג ממש נכון (חוץ מזה שחיבוק לא היה מזיק כלל). ורציתי להדגיש מתי היא קמה ולקחה את הכדורים - כשהוא דיבר על געגועים שלה הביתה, לאמא שלה. זה כאב לה כל כך שהיא לא יכלה להתמודד. איילה דמות מדהימה והיא מזכירה לי מאוד נערה אחת שאני מכירה, שגם היא מאוד נטושה ע"י ההורים. אני כ"כ מכירה את ההרגשה של רצון להגן ולשמור עליה כל הזמן. (לתת לה משהו שיגן עליה). וואו. פרק שתופס בגרון.

 

[שרונסקי]

זה כאב ככה,שהיא לא יכלה להכיל יותר

וגם לי היא עושה את זה, מעוררת את כל החמלה שבי. ולכן אני הכי אוהבת אותה. למרות שאפשר גם לראות את האומללות של נעמה ושל ידין מאחורי הבוטות שלהם.נכון שנראה שהיא עברה התעללות? אני מסכימה איתך שנראה שהוא בכוונה עיכב אותה, ואמא שלה... מצמרר לי רק לשמוע איזה קור היא חווה מהאמא הזו. מצחיק, בחיים אני מכירה ועובדת עם מקרים הרבה יותר קשים, אבל משהו בשילוב של הפגיעות עם האינטיליגנציה שלה מאד מדבר אלי. אולי גם כי כאן אני מבחוץ ויכולה, לכן, להיות יותר רגשית, במובן מסוים. לעומת זאת, לא בטוחה שהייתי מסתדרת בטיפול הזוגי. הם לא מצליחים אפילו ליצור דיאלוג אחד, הכל רק שנאה. לא חושבת שהייתי מסתדרת שם כמטפלת. ראיתי את הבקרוב של היום והתעצבנתי. גילה מגיעה עם לבוש ואיפור פתאום, ומדברת על הפיתויות של ראובן? זה כבר לא אמין לי, אבל נחכה ונראה

 

[טארה מקליי]

מסכימה בקשר להתעללות.

גם נעמה וידין מעוררים אצלי אהדה. אולי איילה יותר אפקטיבית גם כי איתה ראובן במיטבו, ואולי בגלל הגיל - יש משהו מאוד עז ומרגש בגיל הזה. אני עצמי לא מטפלת, אבל גם אני מרגישה שהכי פחות הייתי מסתדרת עם הזוג. אולי זו גם האינטראקציה עם שניים... והאגרסיביות של מיכאל כמובן לא עוזרת. (אגב, את הפרק של אתמול טרם ראיתי, וגם לא את הפרומו לפרק עם גילה). באיזה סוג של טיפול את עוסקת?

 

[שרונסקי]

אצלי קודש, לא מדברת מילה עם אף אחד

בזמן של הפרקים. אפילו סירבתי לענות לבתי, שבאה בזמן רגיש , כשאיילה ניסתה להתאבד. אז באמת שלא יכולתי להגיב, אפילו. סיפרתי על התחום שלי מקודם לטאו של מי (אני מקווה שכתבתי נכון, אני ושמות זה מכה) אז לא אייגע כאן את כולם שוב. לא נעים. טיפול זוגי זה בעיני הכי קשה, כי הוא צריך לשלב מהטיפול המשפחתי ומהטיפול האינדיבידואלי. גם עלמה זק, אגב, אגרסיבית למיכאל בצורת התגובות שלה. אבל קודם תראי...

 

[טארה מקליי]

אני אסתכל בשרשור ההוא.

אני רואה את הפרקים ב-vod, לרוב אני לא בבית כשהם משודרים. לא מוכנה להפסיד בילויים בגלל טלוויזיה נדמה לי שמיכאל יותר אגרסיבי לראובן עצמו, אבל אין ספק שאורנה תוקפנית כלפיו (כלפי מיכאל).

 

[שרונסקי]

ואת?... (טארה)

 

[טארה מקליי]

אז ככה.

אני עובדת כרגע בעריכת לשון, ובגדול באה מתחום הכתיבה-תרגום-עריכה. חוץ מזה לימדתי בתיכון כמה שנים, ואני גם מוזיקאית חובבת. אשלח לך במסר אישי את ההמלצה על המטפלת.

 

[שרונסקי]

נשמע כיף, העיסוק בשפה ובמוסיקה

אני מאד מאמינה בכוח של המילים והמוסיקה ככח טיפולי עצום. עלי זה תמיד עבד, ואני משתמשת בזה הרבה.(פוליקר, למשל, והמילים שלו, מוציאים המון מאנשים..) הפנטזיה שלי לפני שגיליתי שאני לא יודעת לכתוב, היה להיות סופרת, במקום זה אני קוראת בכמויות

 

[טארה מקליי]

באמת כיף

והמקצוע שאני מפלרטטת אתו אבל יודעת שהוא לא מתאים לי לגמרי הוא כמובן טיפול.

 

[שרונסקי]

טיפול באמצעות מוסיקה, או ביבליותרפי

גם לא מתאים לך לגמרי? יש לו איכויות מדהימות לכלי הזה

 

[טארה מקליי]

אני בטוחה שיש לו.

לא, אני לא פה (בעולם) בשביל לטפל. אני מאושרת שאני יכולה לעזור לאנשים בתובנות ובהשראה ובדוגמה (מי שמכיר אותי יכול לראות איזה תהליך עברתי בשנים האחרונות, וגם לסביבה זה עושה חשק...), אבל אני יודעת שאני לא פה בשביל לטפל. חלק מזה קשור לקושי בהצבת גבולות ולמקום העצום שאני נותנת לאנשים (וודאי אתן למטופלים) בחיי הרגש שלי, וחלק מזה פשוט מין ידיעה עמוקה.

 

[שרונסקי]

לפעמים דווקא הטיפול מאזן את המקומות

שאת כותבת עליהם, של חוסר הגבולות והמקום הטוטאלי לאנשים, ואלו בטח מקומות לעבודה אישית רצינית. אבל כל אחד ותחומו הוא. זה כיף לדעת מה המקום הנכון, ומה לא. אז מה, כל התובנות האלה מגיעות מהיכרות מהזווית המטופלת?

 

[טארה מקליי]

אכן.

עבודה אישית רצינית, כמו שאמרת

 

[One Falling Star]

בהחלט ... האמת מהפרק הראשון

שראיתי אותה התחברתי אליה.. דבר שהיתה אומרת.. איך שהיא מדברת אבל הפרק הזה השפיע עליי במיוחד. פרק חזק

היא אמרה שם המון דברים שאמרתי לא פעם ביני לבין עצמי