לא יצא לי להיות כאן כמעט השבוע
הנה השני פני שלי בינתיים.
 
סליחה מראש מכל מי שלא מסכים איתי, אגב. אני לא כותבת כאן דעות חדות, רק את ההרהורים שלי לאורך הצפייה בפרקים.
 
דניאל- התחיל לעצבן אותי. לא להציק/להכעיס אלא פשוט לעצבן.
אם בהתחלה הוא עבר בסדר גמור,אפילו מתוק, עכשיו הוא עובר בדיוק כמו לא מעט אנשי עסקים/עורכי דין, חבר'ה הרצליה פיתוח או תל אביב כאלו שבשורה תחתונה אפשר לקרוא להם פוצים.
הוא נראה שחקן, יהיר, לא אמיתי ודי שמוק.
 
אלכסה ורז- חשבתי למה אני מגנה כל כך על ה"זוגיות" של טום ואוריאל ושני אלו מאוסים עליי.
אולי מפני שטום ואוריאל הם מי שהם, בחיים האמיתיים ועל המסך. הם לא מפגינים כלום, לא מחצינים כלום וגם לא מסתירים כלום.
לומר שהם מחצינים וזה מה שמציק למישהו, זה בדיוק כמו לומר לאיש דתי לשים את הכיפה שלו רק בבית או לומר לישראלי שלאיש לא מפריע שהוא יהודי, אבל למה הוא חייב ללבוש את מגן הדוד שלו ברחוב או לדבר עברית בחוץ?
בדיוק אותו הדבר. איפה עובר הקו בין "יותר מדיי סממנים"? אלו מי שהם, זו הזהות שלהם. קלאסי או לא קלאסי.
ולי יש אף גדול, זו הזהות היהודית הקלאסית שלי. ואני כותבת "ב"ה כל הזמן- זה מעצבן לא מעט חילוניים. הם שואלים מדוע אני צריכה להחצין את הדתיות שלי. הם לא מבינים שאני לא מחצינה דבר- זו מי שאני. אני מברכת את ה' בכל נשימה שלי, לכתוב "ב"ה זה חלק ממני ובכל פעם שאני מוותרת על זה, אני מרגישה שאני חותכת בשר מהנשמה שלי. זה כמו לנשום בשבילי ולמדתי לא לוותר על זה בשביל אף אחד.
רז ואלכסה מלאים ב"באבו, חיים שלי" וכו' ממקום שלא נראה אמיתי עד כדי כך. ככה זה נראה לי, לפחות.
נניח שני, נראית מאוד אמיתית עם כל הפגנות האהבה שלה. לפחות בעיניי, היא אמינה.
 
מה עוד?
ליאל מבחורה מקסימה הפכה להיות קצת שפוטה של בעלה.
הצחוק שלה נשמע מבחוץ, כאילו רק בשביל לרצות את גל. כל הפרגונים שלה נשמעים גם רק בשביל להעלות לו את האגו.
הזוגיות שלהם לא נראית הכי בריאה. שוב, אולי אני טועה.
 
ואחרון-
יוכי ולינור, אני מאוד מקווה שמישהו מהצוות שם הרגיע את הבחורה או לפחות נתן לה משהו להרגע. כמה שאני לא מחבבת אותן, זה לא אנושי לראות מישהי נכנסת לכזה מצב ולא לעצור ולנסות לעזור. גם במחיר מקום ראשון.