פרשתי האהובה

[חיים פרידמן1]

זו דעת התורה שקבעה שיש עבודה זרה גם בדיבור

 

[אשר אטדגי]

דעת תורה שבתיאורי האל בדיבור זה עבודה זרה?

זו דעתו של הרמב"ם שאולי יש בזה אביזרייהו, וגם הוא לא מרחיק לכת עד כדי כך..

עבודה זרה לאל זר ממש ובכוונה לאל זר לא אלוה - היינו מוחשי הנעבד והמוכר ומפורסם כאחד שכזה - גם באמירה עבודה זרה מיקרי..

 

[חיים פרידמן1]

א. לא רק מוחשי שהרי נפסק שגם עבודת נבדל היא ע"ז

ב. עם ישראל הוא נעבד מוכר ומפורסם ככזה
ג. זעיר אנפין ונוקביה הם נעבדים מוכרים ומפורסמים ככאלה.

 

[iricky]

אמור לי בבקשה

האם מצוות כיבוד אב ואם היא קזואיסטית או אפודיקטית? ומה לגבי "לא תרצח"?

 

[u r i el]

מה זה משנה בעצם ?

זו רק שאלה של ניסוח המצווה, לא ?

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ ... אפודיקטי,
כִּי-יִהְיֶה לְאִישׁ, בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ, בְּקוֹל אָבִיו וּבְקוֹל אִמּוֹ; וְיִסְּרוּ אֹתוֹ, וְלֹא יִשְׁמַע אֲלֵיהֶם... קזואיסטי.

כלומר יש גם וגם.

 

[iricky]

אם זו רק שאלה של ניסוח אז זה באמת לא משנה

אבל אם זו שאלה של מהות, היינו אם תוקף המצווה תלוי בנסיבות ובתנאים מסוימיים או בלתי תלוי, זה כבר משנה מאוד. מצווה שהיא במהותה קזואיסטית ייתכן שיש טעם לשנותה עם השתנות הנסיבות. ובאפודיקטית - לא.

 

[אשר אטדגי]

אתה שואל מבחינה מקראית או מבחינה חז"לית?

 

[iricky]

מבחינה הגיונית

 

[אשר אטדגי]

כבד את אביך ולא תרצח הם 'טיזרים'

שההיגיון מחייב להרחיבם. (אגב, גם בקריאה של אתאיסט מוחלט, וחוקר מקרא אלמנטרי). כלומר אלו הם כללים המחייבים הרחבה, שהיא יכולה להיות אפודיקטית או קזואיסטית.