פ-ר-סו-מות! בתפוז Live

[צור גולן]

לאילתושי

אני מאד אוהב את העבודה שלי. לגבי החלק הראשון, הייתי לפני 3 שנים בחו"ל לצורך קבלת פרס מטעם איגוד הפרסום העולמי, ונתקלתי שם בסיסמא שלהם שאמרה משהו כמו "כשפרסום עובד אז יותר אנשים עובדים". יש הרבה דרכים להסתכל על הענף ועל המקצוע, אבל מאחורי כל מותג מצליח יש בד"כ אפי עובדים, ומאחוריהם אלפי משפחות שההצלחה של המותג היא לבסוף גם ההצלחה שלהם.

 

[get well]

איפה אתה הולך ללמוד../images/Emo35.gif

 

[צור גולן]

כניסה לתחום

צריך להפריד בין שני תחומים- יש את הצד של הקריאטיב ויש את הצד של התקציבאות. כדי להביא לידי ביטוי את הצד הקריאיטיבי שלך- ללמוד תקשורת ושיווק ללא ממש יכול לקדם אותך, אלא להיות תקציבאית. אם את בעניין של קופי- הכתובת היא ביה"ס של תרצה גרנות אם את בעניין של ארט- בצלאל, ויצ"ו חיפה הם המוסדות שכדאי להתחיל בהם

 

[בינלאומי]

מה הכישורים

אני עומדת לסיים תואר בתקשורת ואני רוצה לעשות תואר שני במנהל עסקים מה אני כיולה לעשות עם זה בשוק התקשורת?

 

[נועה שוליים]

לההוא שמקריא לצור את השאלות

יש קול סקסי, הוא פנוי? כן, ראיתי שלצור יש טבעת נישואין. באסה.

 

[anatile]

אני די חדשה בעסק...

היי כולם, אני חדשה כאן. בכל מקרה, אני כרגע חיילת אבל ממש מחפשת כיוון לשנים הבאות. לאחרונה כל המקצוע של הפרסום נראה לי ממש קורץ. מעניין אותי כל מה שעוד מאחורי זה - סוציולוגיה וכאלה. בכל מקרה, יש לי שתי שאלות שאלות: 1. מאיפה לעזאזל מתחילים??? 2. למה המקצוע של שיווק ופרסום לא נלמד באף אוניברסיטה??? מצפה לתגובות שלכם!!!

 

[צור גולן]

יש תקשורת ושיווק

במכללה למנהל.

 

[נועה שוליים]

שאלה לצור גולן... דחוף ואף חשוב!

אנא, שרשרו אותה במקום התאים... למדתי קופירייטינג ויש לי תיק עבודות, אבל כל האנשים אליהם פניתי כדי לשמוע חוות דעת בקשר ל"איך נכנסים למקצוע" אמרו לי שחבל על הזמן, ואם אין לי נסיון אין לי למי לפנות, והשוק מוצף, וכל אחד אוכל את השני, והם עצמם שלחו בין 20 ל30 בקשות בפקס מדי יום למשרדי פרסום, ועברו המון ראיונות ובסוף פיטרו אותם אחרי חודש. עלו לי כמה רעיונות בראש כיצד לבקש ראיונות בדרך קריאטיבית (לצייר בשפתון על הראי של שירותי הגברים "קבלו אותי לעבודה או שהשפתון הזה יגיע למושב האחורי של הרכב שלכם, באם אתם נשואים", שליחת תמונה שלי משולבת עם הגוף של פאמלה אנדרסון לאי מייל של הקופירייטר והדפסת "אני יוצא מהארון" על גבי חולצת טריקו ושליחתה למנכ"ל כאיום), אבל הרבה אמרו לי שאין טעם וחבל על הזמן וזה מקצוע רצחני וכולם שונאים את כולם ומתחנפים אל כולם והמון מאבקים ופחות מדי גברים יפים ומעונבים שמתחילים איתך בדרך למעלית, כמו ב"מה נשים רוצות". מה דעתך, צור? זה נכון? האם באמת התפוסה מלאה עד כדי בחילה? האם באמת קשה להיאבק ללא נסיון? אשמח לעצתך.

 

[נועה שוליים]

נ.ב.

צור, אתה רווק?

 

[אורז]

ואיך זה שמרבית הקופירייטרים לא משהו

שאלת את עצמך, איך זה שאם יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים המתחרים אחד בשני במקומות עבודה במשרדי הפרסום, הרי שמעט הקופיריטרים שעובדים במשרדים הגדולים בטח צריכים להיות מחוננים, מוכשרים כמו שדים ומפליצים ססימאות מהתחת. אם זה אכן כך, איך זה שמרבית הפרסומות הן לא משהו, רוב המודעות משעממות ותשדירי הרדיו מעצבנים. איך זה יכול להיות??? (ולא, לא רק הלקוח אשם!). כמי שהסתובב במשרדי הפרסום הקטנים יותר והגדולים יותר, אני יכול להעיד שיש באמת כמה מוכשרים יוצאי דופן, אבל הרבה אנשים רגילים, שלא לומר בנאליים, עם כישורי כתיבה מפקופקים וכישורי פוליטיקה מפותחים. אלו החיים כנראה. לסיכום, אל תפסיקי לנסות להתקבל למשרד פרסום. אל תלכי רק לגדולים. הרבה פעמים דווקא במשרדים הקטנים והבינוניים, האווירה יותר כיפית, השכר יותר טוב וניתן לך יותר ביטוי לקיראיטיביות שלך.

 

[נועה שוליים]

ועם מדברים על שכר,

קראתי כתבה שראיינו בה את זו שבנתה את הרעיון של היופלה. היא סיפרה שהיא מרוויחה בסביבות ה4000 ש"ח לחודש. זה נכון שהשכר נמוך, יחסית?

 

[נועה שוליים]

ועם? אני כתבתי ועם?

גאד, ואם, ואם.

 

[נועה שוליים]

עוד נ.ב.:

למדתי באיי סי סי.

 

[צור גולן]

תשובה

אין לי מושג מה קורה במעליות- אצלינו במשרד אין מעלית... כל מה שתואר כאן הוא בגדול די זר לי, אני לא מכיר את הענף שהוא ענף "רצחני". אני לא חושב שכולם שונאים את כולם. אני חושב שהדרך להכנס בתוך קופירייטר או קופירייטרית מתחילה הוא אינדיבידואלי. כל אחד צריך למצוא את הדרך שלו. בגדול, ההמלצה שלי היא להכין תיק עבודות גדול, וכדי לדעת אם הוא טוב- לקבל חוות דעת מקופירייטרים מנוסים, לערוך פגישות ולבדוק זאת. כשאתם מוכנים לפגישה- פשוט להתחיל להרים טלפונים למשרדים- אני ממליץ על משרדים בינוניים וקטנים בהתחלה- להכנס למשרד גדול בתור קופי מתחיל בהתחלה זה סיכון, כי משרד גדול הלחץ הוא גדול, רמת הציפיות מאד גבוהה, ולכן פשוט אפשר תוך חודש או חודשיים לומר "זה לא בשבילי" ולא תמיד בצדק. במשרד בינוני לעומת זאת, יש פחות לחץ ויותר זמן ללמוד.

 

[Snakebite]

לצור גולן, ולכל העובדים בתחום

שלום האם "הדמייה ממוחשבת" מכילה את תחום הפרסומות בטלויזיה? מצד הכלים ומצד הידע והיצירה. מדובר במסגרת לימודים במשך 3 שנים. והאם מישהו למד\שמע\מכיר את "מוסררה - בית ספר לצילום והדמיה" ? תודה !

 

[צור גולן]

תשובה

תחום ההדמיה הממוחשבת הוא משיק לתחום הפרסום. בד"כ מתעסקים בו בתוך בתי הפוסט-פרודקשן. אני לא כ"כ יודע איפה לומדים את זה בארץ.

 

[Gray Paladin]

שאלה לצור גולן

הפרסומות בתקופה האחרונה ממלאות את חיינו. אי-אפשר ליצור שום קשר עם העולם בלי שידחפו לנו עשרים פרסומות בתהליך. אז השאלה שלי היא האם אתם מתחשבים באלה שרואים את הפרסומות, בין אם הם רוצים או לא? האם אתם מנסים *קצת* לעשות אותן פחות דוחות, פחות פוגעות? או חס וחלילה להגזים פחות עם הכמות שלהן? משהו כזה? (לא עדיף לשרשר את כל השאלות האלה למקום אחד?)

 

[צור גולן]

תשובה

בעיני אחד האתגרים שלנו כאנשי קריאיטיב הוא להביא למסך פרסומת שמעבר לעובדה שהיא טומנת בחובה מסר רלוונטי, היא חייבת לתת בבית איזשהו סוג של חוויה, את ה"תמורה" לעובדה שהם נותנים לנו 30 שניות מהזמן שלהם, וזאת הסיבה שבעיני יש איזשהו "הסכם בלתי כתוב" עם הצופים- בכל פעם שאני חושב על קריאיטיב אני מנסה להעביר לצופה בבית איזשהו סוג של חוויה- ויז'ואל, מוסיקה, ובעיקר ברמת הרעיון. אני רוצה שהצופה בבית יגיד "ראיתי משהו שעוד לא ראיתי".

 

[Gray Paladin]

ואיך זה עונה על השאלה שלי?

קשקושים ממוסחרים, זה מה שזה. שאלתי על הסבל שפרסומות גורמות. לא על האידיוטיות שלהן. ועם גישה כזאת, שיש לה "מסחור עצמי" בהתחלה, אמצע, וסוף, גם את זה לא תצליחו לפתור.

 

[אתי.ו]

מבקשת טיפים מאיש מקצוע....

לאחר זמן מה כמובטלת, החלטתי לקחת ת'עינינים לידיים ולהקים עסק משלי. התקציב להקמתו אינו גדול במיוחד. אשמח לקבל טיפים לגבי פרסום בתקציב לא גדול ויעיל מה שאפשר.... (יש חיה כזו?)