לקחת את ידי בידך ואמרת לי בואי נרד אל הגן... לקחת את ידי בידך ואמרת לי דברים שרואים משם לא רואים מכאן... ניגנת לי שיר על הגיטרה וקולך רעד (שכחתי מה החצי שורה הבאה) והזמן כאילו עמד.. וכ"ו.
לא יכולתי אפילו לא יכולתי אפילו להושיט יד לנגב את עיסת הכמעט כנפיים הזו רגע אישי ועדין זה למות מי נכון באמת מול קהל עוין להחנק עם ערמה של תינוקות יתומים מרוחים לי על העין כמו פקיד זה לא מי זו איילת, זה פשוט שיר של אריק אינשטיין שהקדשתי לך
מתרוקן בא הערב והתריסים מוגפים בזמן כל האימהות נצמדות אל הילד כי עוד מעט הוא יפליג מכאן הד, שתי נדנדות, ....... וריחות ברושים כששיחקתי פה מעולם לא חלמתי שאהיה פעם בן שלושים סובי סובי קרוסלה איך אבק הופך לסלע כמו בגן העדן נדנדות על עץ הדעת ילד של אתמול מתי הפכתי גדול לא מוגן
הלכנו עם אמא למכולת ובדרך ראינו שהגן שלנו סגור. הנדנדות עומדות בין העצים הגבוהים והפרחים כאלה נמוכים ובלי צבעים כי הגן שלנו סגור. קוביות נרדמות מסודרות בסל ואין שם אף ילד שיבנה מהן מגדללללללללללל.