bigmoushstrikesagain
New member
כתבתי כבר..
יש זמרות-וריטה היא אחת מהן שיש להן זכות קיום כמצעות בזכות היכולת הווקלית שלהן.בריטני היא לא אחת כזאת. לגבי לינקין פארק-אני לא סובל את ה"ניו מאטל" הזה אבל זה ענין של טעם.מי שאוהב את זה-זכותו. לגבי דסטניז-דווקא "בילס,בילס,בילס" זו דוגמא רעה כי את השיר הזה אם אני לא טועה הפיק טימברלנד שהוא מפיק העל(יחד אולי עם ד"ר דרה) של המוסיקה השחורה באמריקה והצליל הקטוע הזה (שהגיע לשיאו ב"טריי אייגן" של אלייה) שולט בR&B של השנים האחרונות."סיי מי ניים" לעומתו באמת מאוס אבל לעניות דעתי(כמי שאוהב מוזיקה שחורה הרבה שנים עוד מימי פאבליק אנמי) דסטיניז,לפרקים,עושות R&B מצוין(אם כי אני מסכים לגבי צווחת היתר) ולא מעט פעמים אני מעדיף את השירים שלהן על אף מסחריותם על פני הנאומים של ג´יל סקוט(למרות שהמוסיקה שלה הרבה יותר עמוקה).אבל זה כאמור ענין של טעם.
יש זמרות-וריטה היא אחת מהן שיש להן זכות קיום כמצעות בזכות היכולת הווקלית שלהן.בריטני היא לא אחת כזאת. לגבי לינקין פארק-אני לא סובל את ה"ניו מאטל" הזה אבל זה ענין של טעם.מי שאוהב את זה-זכותו. לגבי דסטניז-דווקא "בילס,בילס,בילס" זו דוגמא רעה כי את השיר הזה אם אני לא טועה הפיק טימברלנד שהוא מפיק העל(יחד אולי עם ד"ר דרה) של המוסיקה השחורה באמריקה והצליל הקטוע הזה (שהגיע לשיאו ב"טריי אייגן" של אלייה) שולט בR&B של השנים האחרונות."סיי מי ניים" לעומתו באמת מאוס אבל לעניות דעתי(כמי שאוהב מוזיקה שחורה הרבה שנים עוד מימי פאבליק אנמי) דסטיניז,לפרקים,עושות R&B מצוין(אם כי אני מסכים לגבי צווחת היתר) ולא מעט פעמים אני מעדיף את השירים שלהן על אף מסחריותם על פני הנאומים של ג´יל סקוט(למרות שהמוסיקה שלה הרבה יותר עמוקה).אבל זה כאמור ענין של טעם.