צריך מידע לגבי העתודה במדמ"ח...

[נועה לביא]

אלה שמשרתים היכן שמשרתים

העתודאים הרלוונטיים, בהחלט עושים את אותם תפקידים. גם אם אין להם תואר וגם אם לא קרוב (לרבים מבוגרי קורסי גאמא והמגמה הרלוונטית בקורס בשחקים אין).

 

[gil levi]

תודה.

 

[ron369]

מוזר, חברים שלי חזרו, וסיפרו,

ואתה יודע מה? לא רק שאני לא קינאתי בהם (כמעט), הם קינאו (כנראה) בי (לפחות בינתיים, חוץ מכמה הערות בסגנון של "תשתחרר כשאני אהיה סבא!"). בכל מקרה, עתודה זה נורא. אל תעשה את זה. אגב, גיל, אם זה מעודד אותך, יכול להיות שתצליח להשתחרר אם ממש תנסה, ויש די הרבה עתודאים שעושים תואר שני בזמן הצבא.

 

[gil levi]

אני לא דואג.

התכנון שלי זה להתחיל את התואר השני עם הכניסה לקבע, לסיים את הקורסים בזמן הקבע, להשתחרר ולעשות תזה. אני רק אצטרך לבחור מוסד שיהיה סלחני לגבי מריחת הזמן הזו. לא נראה לי שאנסה בכלל להשתחרר. תודה על העידוד בכל אופן.

 

[נועה לביא]

למה לחכות עד הכניסה לקבע?

לא תהיה בעיה למרוח את התואר על הרבה שנים. אני מכירה מישהו בן 25 שהשתחרר בתחילת הסמסטר

שרשום לתואר שני כבר 7 שנים...

 

[gil levi]

כי אני חושש שלא יתנו לי למרוח

את התואר כל כך הרבה. אני יודע שנכון לעכשיו אצלנו (את"א) עושים בעיות החל מהשנה החמישית לתואר השני. כשאני אגיע לגשר אני אברר בדיוק עד כמה ניתן למרוח את התואר ובאילו מוסדות. ואם כבר בנושא אז שאלה: אמרו לי שכדאי לכתוב את התזה בתקופה שבה לא עובדים במקביל (או משרתים), ובאמת נשמע קצת לא נוח לעבוד על משהו כזה שעתיים כל יום במשך תקופה ארוכה. עד כמה את מסכימה? האם לדעתך אפשר למרוח את כתיבת התזה על פני תקופה ארוכה ולעבוד עליה מעט מאוד כל יום?

 

[נועה לביא]

קשה לי לענות לך על כך

היות ואין לי נסיון בכתיבת תזה. אבל כמובן, גם בשל מה שאני רואה וגם בשל ההגיון הבריא שיקח הרבה יותר זמן לכתוב תזה במקביל לצבא. אבל זה לא שיש לך מה להפסיד - מה שלא תסיים בזמן הצבא (גם אם זה הרוב) תוכל לסיים אחריו. לא יודעת לגבי ת"א - בב"ג נותנים (אם אתה לא מלגאי, וכמובן שלא תהיה בעודך עתודאי).

 

[gil levi]

תודה.

 

[vinney]

קח בחשבון

שאני עכשיו נמצא בגיל בו עתודאים מהשכבה שלי משתחררים. ההבדל ביננו כרגע הוא שאני צברתי נסיון בתעשיה, והם צברו נסיון בצבא, חוץ מזה - אין הרבה הבדל. אז נכון שהם נחטפים בעבודה, אבל דוגרי - גם לי לא חוסר הצעות עבודה, וזה עוד כשאני אומר לכולם כמה שאני מרוצה בעבודה שלי. לעומת זאת, ואני מכיר את הצבא טוב מאוד, אתה תעבוד 3 שנים במשכורת טוראי כמו עבד, עוד שלוש שנים בדרג מהנדסים (פחות מחצי מהמשכורת שלי כרגע), אולי בתור ראש צוות, אולי לא, והסיכוי שתגיע לפרוייקטים באמת איכותיים - לא כזה גבוה. אתה יכול גם למצוא את עצמך מתחזק מערכת בסיסי נתונים ומזרים SQLים כל היום במשך 6 שנים. אז קיבלת בונוס של 30 אלף שקל בערך (השכר לימוד). יופי, אני בשנתיים שאני עובד בחברה הנוכחית שלי קיבלתי כבר יותר בונוסים. עכשיו, לגבי ה3 שנים... הכל זה נקודת ההסתכלות, אני בתור קצין קרבי דווקא ניצלתי את השירות הצבאי שלי עד תום לטובתי. קיבלתי בחינם נסיון ניהולי (מה שאיפשר לי לעבוד בתור ר"צ בגיל 24), והרבה הרבה קשרים שאני מנצל עד עכשיו. קח גם את זה בחשבון

 

[gil levi]

רק הערה קטנה,

כל חייל עובד במשכורת טוראי כמו עבד. היתרון בעתודה הוא הגדלת הסיכוי שזה יהיה מעניין ושיהיה ניתן להרוויח משהו מהשלוש שנים האלו. אגב, אפשר לשאול איפה שירתת?

 

[vinney]

לא כל חייל../images/Emo13.gif

אני קיבלתי תוספת סיכון, ותוספת לחימה בחלק מהשירות, שמכפילים את המשכורת (עכשיו זה משהו כמו 800-1000 ש"ח לחודש, אאל"ט). שירתתי בחיל הקשר (על הנייר, בתכל'ס - אני שריונר בסדיר, חי"רניק במילואים). הרווח הוא לא בהכרח בעבודה במקצוע, להרוויח אפשר מכל תפקיד, השאלה היא רק מה אתה לוקח איתך. לדעתי עדיף לצמצם את הצבא למינימום (אולי שנת קבע לקצינים, זה לא שווה יותר מזה), ובטח ובטח שלא להתחייב על עוור ל10 שנים קדימה.

 

[copaste]

גם עתודאים

מרויחים איזה 670 ש"ח

 

[vinney]

אבל מבזבזים הרבה יותר ../images/Emo13.gif

סתם נו, זה באמת לא מה שצריך להיות השיקול, אם הולכים לעתודה בגלל הכסף - זאת שטות גמורה.

 

[נועה לביא]

אם כן,

מה כן יכולה להיות סיבה ללכת לעתודה שתגרום למעשה לא להיות שטות גמורה?

 

[vinney]

לא ממש רואה כזאת...

 

[GuestOfHonor]

אני יודע!

1) ידיעה שהמקצוע שאותו הולכים ללמוד בעתודה זה המקצוע שרוצים להתעסק איתו אחר כך. 2) רצון לעשות את השירות בתחום שמעניין אותך ואתה טוב בו. 3) רצון לעשות שירות מעבר למה שנדרש (יענו 'להתנדב'. מכירה את זה?) אם מישהו הולך על עתודה בלי כל שלושת האפשרויות הנ"ל ב'שק הסיבות שלו', אז הוא באמת עושה שטות. האם מישהו בן 18 בוגר מספיק ע"מ שהסיבות האלה יהיו אמיתיות? אולי לא, אבל בשביל כאלה שכן (והם לצערי רק חלק קטן מכלל העתודאים), כל מה שנותר לי הוא לאחל בהצלחה ולקוות שהצבא לא יגרום להם להתחרט

.

 

[נועה לביא]

לא, סיבות לא טובות דין בעיני.

סגורים על המקצוע שרוצים? יופי, תלמדו אחרי הצבא כשאתם מאוד חופשיים ויש לכם את הזכות בכל זאת להתחרט (גם אם ממש משוכנעים שלא תממשו אותה). לאחר הלימודים, אם אתם רוצים ולא חושבים שכבר מיציתם את תרומתכם למולדת בשנות החובה שכבר נתתם, חתמו על קבע, ולא על כזה ראשוני שכובל אתכם ללא אפשרות לצאת. בחלק מהמקצועות (פסיכולוגיה קלינית) זה אפילו משתלם. ברצינות, בן אדם בן 18 שאומר ש"זה בדיוק מסלול החיים שאני רוצה ב9-10 השנים הקרובות ולא יתכן בכלל שבמהלך השנים אתחרט וארצה משהו אחר" אין עבורו כל ודאות שאכן כך יהיה, אבל יש ודאות מוחלטת שהוא נאיבי.

 

[gil levi]

כמובן שהוא נאיבי.

אבל בן אדם שאומר "יש סיכוי שאתחרט במהלך השנים אבל היתרונות של עתודה שווים הם הסיכון הזה" אינו נאיבי. אולי הוא טועה, אבל השיקול שלו רציונלי. לא שאני אומר שרוב העתודאים כאלו....

 

[נועה לביא]

תגיד,

איך קרה שאתה הלכת לעתודה? (קבל את זה כמחמאה

)

 

[gil levi]

../images/Emo6.gif

אי שם בכיתה י"ב לא ממש חשבתי כשקיבלתי את ההחלטה. להיכנס לעתודה כמו שנכנסתי היה ללא ספק טעות. בדיעבד אני לא יודע אם היה כדאי, וכבר נמאס לי לחשוב שוב ושוב אם זו הייתה טעות בדיעבד. אני ממילא לא אצא בשלב כל כך מאוחר.