צריכה שתאירו את עיניי...

רותם טל

New member
צריכה שתאירו את עיניי...

הכרנו באינטרנט, שנינו בני 22. דיברנו כשבוע לפני שנפגשנו, הייתה כימיה מדהימה.כבר תכננו את כל השלבים בהמשך הקשר (כגודל הציפייה כך גודל האכזבה?) נפגשנו,היה מדהים..הכימיה הייתה משגעת,לא הפסקנו לדבר,להתחרמן פשוט אידיאלי. אחרי זה הבחור הלך הביתה, אמר שמשהו לא מסתדר לו, צריך זמן לחשוב. יומיים הכל בינינו היה בערפל, לא ממש דיברנו,ההתלהבות של ההתחלה ירדה לו (למרות שהוא לא התאכזב מהמראה או מהאופי). ואז הוא פשוט אמר שאנחנו צריכים שוב להיפגש ולדבר, ולהכיר בתקווה שההתלהבות של ההתחלה תחזור לו שוב. אתמול נפגשנו, שוב היה מדהים כרגיל. בשלב של השיחה, אמרתי לו שאני לא רוצה סטוץ. ושאלתי מה הוא רוצה, הוא אמר שגם לא סטוץ אבל הוא גם לא יודע אם קשר רציני. והוא צריך זמן לחשוב על זה כי הוא לא רוצה להיכנס לקשר ולפגוע בי. להגיד לי אחרי שבועיים שלא ובוא נחתוך. 2 דברים: א. בשבוע שדיברנו בטל' הוא כ"כ היה להוט ואמר שהוא רוצה קשר רציני. האם קיבל רגלים קרות? ב. לא הייתה לו חברה במשך 4 שנים, חוץ מ3 ניסיונות, שאחת מהן היתה לשבוע ימים. כך שהרצון לדעת אם אתה רוצה להיכנס לקשר רציני ברור לך מראש ולא צריך לחשוב על זה זמן מה , לא? אני לא יודעת אם אפשר לשחזר את ההתלהבויות של התחלת קשר ופרפרים.. אני מחר טסה ל3 ימים, והוא אמר שזה אולי בדיוק הזמן הדרוש בשבילו בכדי לחשוב. מה אתם אומרים, חושבים,מייעצים. האירו את עיניי.. תודה!
 
הילד מבולבל ואם הוא שווה

את, זה תני לו את הזמן. בגדול מצבים כאלה זה או שחור או לבן, לכן רצוי שתמשיכי הלאה בלי לחץ, והזמן כבר יעשה את שלו.
 

dudusch

New member
אני חושב שהוא צודק...

אחרי ההיי של הדייטים שלכם, פרק הזמן הזה שתהיו בנפרד יוכל לתת לכם פרספקטיבה על האם אתם "מתגעגעים" (עד כמה שאפשר בעקבות 2 דייטים), והאם יש את הרצון הזה להמשיך ולהיפגש. אני יכול להבין אותך, שמרגישה שהדבר הזה הוא "נכון", ובא בזמן והכל, ולכן הפרפרים והרצון לזרום עם זה. מצד שני, יכול להיות שאחרי תקופה ארוכה שלא היה בקשר הוא חושש, חושש שאין לו את מה שנדרש כדי לשמור על הקשר, שאו שייגמר לו, או שתקומי ותלכי והוא שוב ירגיש כישלון. בתור מי שהיה סינגל תקופה ארוכה אני יכול לאמר לך שאין הגיון למעשים. לעיתים הרצון לשבור את התקופה גובר, מתחילים משהו, ואז השגרה או החששות, או הקול הפנימי נכנסים ותוקעים את העניינים. באופן כללי, כהמלצה הייתי אומר שתצנני את ההתלהבות, את הציפיות. כמו שאמרת... כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. יכול להיות שהוא ראה התלהבות מצידך (ואולי היתה גם מצידו) ונבהל. תני לו זמן, אבל אל תתני לו למרוח אותך יותר מדי ב"רוצה לא רוצה".
 

רותם טל

New member
תודה על התגובה ו...

איך משחקים אותה שאני עדיין רוצה אבל לא בכל מחיר. כלומר תרדוף גם אחרי קצת כמו בהתחלה.. האם להוריד הילוך,כל פעם שארצה להתקשר לשלוח הודעה לחשוב פעמיים ולחכות שהוא ישלח.. או להמשיך להראות לו את ההתלהבות שלי בלי לעשות חשבון. איפה הגבול? מה עושה את זה לגברים שמבולבלבים מצד אחד ומצד שני שלא יבהל ושיגיד לעצמו היא במילא רוצה,אני יכול לקחת את הזמן שלי..ולשחק בזה..
 
בתור מבולבל לא קטן בעצמי...

ואם לומר את האמת באופן כללי, גם לא מבולבלים לא קטנים, בני-אדם, ככלל, שונאים "משחקים". הוא הודה בפניך, שהרי את יודעת, שלא היית לו חברה כבר ארבע שנים. יש לך בכלל מושג איזה אומץ צריך כדי להודות על דבר כזה? את מבינה איזה הקרבה הוא עשה פה? ועוד בדייט הראשון... משפט כזה הרי נחשב לגזר-דין מוות עבור רוב הבחורות (שייצא לי לדבר איתן, לפחות). הוא לא יודע. מצד אחד הוא אומר לך שאת מוצאת חן בעיניו, מצד שני הוא לא רוצה לפגוע בך. לפגוע איך? אחרי ארבע שנים בלי חברה אני מקווה שברור לך שלא משנה כמה את מוצאת חן בעיניו כאישיות, יש גם קטע בתוכו שחותר (או יותר נכון מתחרה בפורמולה 1) לקטע הפיזי. עובדה, את מספרת שכבר היה לכם שסן מזמוזים. אז הוא רוצה אותך בשני מובנים: פיזי ו, מה שאפשר לומר, "גדול יותר". אישית, בתור מי שמכיר את הצד שלו לא נראה לי (אבל זו רק דעתי, כמובן) שהוא מנסה רק להשכיב אותך ולברוח. that said, מה הלאה? מצד אחד רדי מהשטות של "תרדוף אחרי". כשאני מתעניין במישהי והיא משחקת לי אותה: "די! נו למה אתה לא ממשיך?!" אני מפסיק אחרי ה-"די!". לא מפני שאני פחד מתביעה (אני לא חיים רמון), מפני שאני לא אוהב "קשות להשגה". אני שם הרבה מאד מעצמי על השולחן כשאני סוף-סוף מתעניין במישהי ואין לי עצבים לפרימדונות. סצינות יש בסרטים, לא בחיים. לפחות לא בשלי. מאידך... אם את מרגישה שרק(!) את עושה את כל העבודה תסבירי לו, בדיבור ישיר וצפוף, לא בהעלמות וסינון בטלפון, שעם כל כמה שהוא נחמד והכל מערכת יחסים זוגית היא... זוגית, מלשון "זוג", שניים, צמד, דו. דעתי היא שבדיוק כמו שאת מחשבנת כל צעד, "להתקשר היום או מחר או בכלל?", "מה לומר?", "מה ללבוש?" גם הוא. אני מניח שהוא לא חייזר שנחת על כדור-הארץ אתמול. הוא גם מכיר את "המשחק" את כל "הכללים של עשה ואל תעשה" והוא לא רוצה להבריח אותך דווקא! רק מה, שהוא באיזו עמדת נחיתות משהו: אחרי ארבע שנים הוא כבר, קרוב לוודאי, שכח איך משחקים ומה הכללים. הוא שאמרתי בהתחלה: עזבי אותך משחקים, תפסי איתו דיבור וזהו.
 
הממ, נחמד לראות

תגובה שיכולה להסביר את הצד שלו, בהחלט נראה שאתה מזדהה עם המצב שלו. לי זה מרגיש שהוא לא סגור על עצמו. <ואין שום קשר לעובדה שאני חווה את אותו הדבר בדיוק!! :) >
 

רותם טל

New member
בתור הגברים בצד הזה..שאתם לא סגורים

מה הייתם מצפים מהבחורה שאתם כביכול יוצאים איתה ולא ממש סגורים עליה שתתן לכם את הספייס שלכם, שתלחץ שתראה שהיא רוצה.. שמה..?
 

magenta73

New member
לא. לא ללחוץ. ממש לא.

כן. תני לו ספייס. נכון לא רק לגברים, אלא לכל הלא סגורים בע"מ בכללי.
 
ללחוץ לא, אבל אפשר...

"לדוג", "לתפוס בלסו" או לחליפין "לצוד". זה הכל במינוחים. :) :) :) (אני צוחק, כן? אין לי כוח להתווכח היום. אין(!) לי כאב ראש).
 

dudusch

New member
יש דברים שעלינו לסגור

לעצמנו (והכוונה אינה רק לגברים או רק לנשים). לפעמים הקול הקטן אומר לנו כל מיני דברים אבל בגלל הרעש מסביב אנחנו לא מצליחים לשמוע אותו כראוי. תני לו את המרחב מצד אחד, אך מצד שני אל תתני לזה להימרח יותר מדי כשאת תלוייה באוויר. זכותו למרחב שווה לזכותך לדעת מה מעמדך והאם את צריכה לאסוף את עצמך ולהמשיך הלאה..
 
ברור שהוא לא סגור על עצמו...

ארבע שנים בלי חברה ופתאום מישהי שלפי מה שהיא כותבת שהוא אמר לה (פיו, איזה משפט הא?) מוצאת-חן בעיניו ברמות (פיו, אני מתחיל לכתוב כמו איזה פקאצה. איכס!). "לרוץ קדימה או לא?", "לספר את האמת, רק חלק, איזה שקר לבן קטן?", "להראות לה שגם אני מעוניין או שאסור כי קראתי בכל הפורומים/בלוגים באינטרנט שבחור שמראה עניין מיד הופך לכזה קטן בעיניה?", "וואי, היא נראית ממש טוב ואיך שזה היה כיף להתמזמז אית... ומי אומר את זה? ארצה ליבידו, אני ממש מתעניין בה, לא רק זיון!" החיים קשים, הא? :) :) :)
 

sagi26

New member
את צריכה גבר ולא ילד אם את רוצה קשר

תשובתי ברורה: נפלת על ילד שבא לשחק איתך משחקים, פעם הוא מתלהב פעם הוא מתקרר , פעם הוא דלוק מהתלעבות ופעם הוא קריר מה את צריכה כזה גבר בתור חבר?? ולמה הוא ילד כי ילדים נדלקים ונכבים בקלות, תקחי ילד לחנות צעצועים הוא ידלק את צעצוע ושיגע להורים שלו תשכל שיקנו לו, אחרי שהם יקנו לו הוא ישחק קצת עם הצעצוע וימאס לו מהר מדיי והוא יאבד עניין וירצה צעצוע אחר. תצאי עם גבר ולא עם ילד, לא קשור הגיל יש בני 22 בוגרים ובני 30 ילדים ויש בני 22 ילדים ובני 30 בוגרים, אז לגיל אין משמעות אבל נפלת על ילד מבולבל שבא לשחק איתך משחקים . את מוכנה להיות בקשר שיעשו ממך צחוק????
 

ufffnick

New member
בפשטות

אפתח בהתנצלות רבתי, על ההתנסחות שעשויה להשמע מעט מתנשאת. אתם שניכם בני 22, שניכם בתהליך הראשוני של עיצוב העצמי, לשניכם אין עדיין מושג מה אתם באמת רוצים (כן שמעתי כבר את האמירה הזו "נשים יודעות כבר בגיל 16" וגו', במילה אחת - בולשיט). הוא פשוט אומר את זה כלפי חוץ, זה הכל. אולי זה חוסר ביטחון, אולי זה בלבול של "מה אני רוצה מעצמי" שנייה לפני שהוא לוקח ת'רגלים להודו/נפאל/תאילנד/דרום אמריקה, בכדי לראות את ה"אור". בסופו של דבר, קשה לי להבין, מהראייה שלי, מה בדיוק הבעיה שגורמת לו להתנהג ככה, אבל היא מאוד מזכירה את התיסמונת הנפוצה שתיארתי, לעיתים היא באה בצורות ולבוש שונים אם סביב נושא הלימודים או סביב העניין המקצועי. הפעם זה נראה סביב העניין הרומנטי וזה טבעי לחלוטין. מצידך? עזבי כאבי ראש, את חושבת שאת בשלה ל-"קשר רציני" (למרות שסטטיסטית הרבה אנשים משתמשים בצימוד הזה מבלי להבין את המשמעות מאחוריו), אז חפשי קורבן אחר. כזה שחזר מהמסע בחו"ל, שמצא תחילתו של כיוון בחיים וצועד בו. יום נעים
 

אישון36

New member
להאיר ?

מהם החיים בלי הבלאגן שבהם. ועדיף בלאגן בגיל 22. אישון. יחי ה 22.
 
המון שנים הוא היה מתוסכל...

כי הוא לא הצליח לשחזר את ההצלחה של 22, אז בשלב מסויים הוא בא למו"ל שלו עם רעיון לספר, שגם אותו הוא לא הצליח אפילו להתחיל לכתוב, ששמו יהיה: "ביוגרפיית הסקס של אשתי"... אז המו"ל אמר לו: שמע, עם שם כזה אתה לא צריך ספר!
 
למעלה