קבוצת הערות מתעוררת

במילים פשוטות

אני פחות עצלן. אני פחות פועל מהאגו. זה משאיר אותי במצב של "זכרון" העובדה שאני רוצה להתפתח. אני מרגיש יותר טוב. למדתי דברים חדשים. אני פועל פחות מהאגו. כלומר מוצא את עצמי במצבים שבהם אני כביכול נפגע או מרגיש פראייר ולא הופך עבד נרצה לתחושה הזאת. זה משחרר לי אנרגיה שהייתה תפוסה. אני מבין יותר טוב מה זה לקחת אחריות על עולמך. אני מודע לתחושת האינרציה יותר: קשה להתחיל פעולה וקשה להפסיק (במקרה שלי לרוב זה מעצלות או חוסק חשק) קל להיות על אוטומת. פעולה שמתחילים אחרי כמה זמן יכולה להתמשך בעזרת האינרציה - כך שאם אני רוצה לעשות משהו אין לי כוח לפעמים הפתרון הוא להתחיל אותה לעשר דקות לבדיקה. אני הופך מודע יותר ויותר למצב הזה הקרוי "שינה" - בי ובאחרים. קבוצת העירות מנקזת לי לתרגול מעשי הרבה דברים שאני מדבר, שומע וקורא עליהם. מה איתך? (ועם כל השאר - מה אתם אומרים?)
 
וואו! נפלא ../images/Emo45.gif

אני עושה עוד המון דברים במקביל, אז קצת קשה להפריד
אבל אם מנסה, אז: נחישות זה וואחאד דבר שהשתפר. היכולת שלא להיסחף בתוך דברים, מקומות, תגובות, אנשים. או לפחות לראות את עצמי בבירור בזמן שנסחפת. היכולת לקלוט יותר ויותר עד כמה אני בעצם ישנה. היכולת לראות יותר ויותר עד כמה אנשים אחרים ישנים ולא לקחת אישית... איזשהי מודעות אחרת לגוף. אמינות גבוהה יותר (למרות שזה עובר גם דרך נפילות בזכרון ובצלילות
) הנאה גדולה יותר מלחיות, מהמסתורין, מהרגע. יותר חיבור לכוונה בתוך עשייה. ועוד המון המון
 
למעלה