קושיות, קשיות ומה שביניהן

[אודיסאוס2]

מה זותומרת?

איך בדיוק את חושבת שמגררים את הקרפיון? בפומפיה אליפטית.

 

[קפת]

מי שיש לו פומפיה אלפטית

כבר לא צריך לחשוב יותר.

 

[דיסונאנסנס]

משעשע

לראות את כל האתאיסטיות מדסקסות *גפילטע וקניידלאך. ואגב, קמח מצה - זכר למכת הפסוריאזיס שחטפו המצרים. שלא תגידו "לא ידענו". *בדיחות גפילטע: מה זה אפור ומת עם עיגול כתום למעלה? חג שמח!

 

[אודיסאוס2]

לא ידענו

קפט. דיסו אמר שכל האתאיסטיות מסוקסות ודאג להדגיש את העובדה שאת סובלת מפסוריאזיס במצב מתקדם. שלא תגידי לא ידעתי. אני, במקומך, הייתי דואגת להראות לו מאיפה משתין הסושי.

 

[קפת]

אל תדאגי

הכנסתי לו גפילטע לקטטר!

 

[לובה1]

קפת, אני מקוה שלא שכחת

שגפילטא תמיד הולך עם חזרת

 

[קפת]

צטערת, אין חזרת

ולי הכינו להערב קציצות פרסה. זה לא צריך ללכת עם כלום. זה הולך ישר ללוע שלי, ומי שינסה לחטוף, יקבל שיניים, חזק וברור.

 

[דיסונאנסנס]

קיבלתי חזרת עוד בילדותי, תודה

 

[קפת]

אני קיבלתי קדחת

זה משהו שכל הפולניות אומרות. שתדעו.

 

[אודיסאוס2]

אני קיבלתי הילה

כי אני קדושה. קדושה.

 

[טום כרוב]

זכרונות מבית אבא

בתור ילד שהתנדנד בין חריימה לגפילטע במשך תקופה ארוכה, אני מכיר היטב את ההבדלים. אחד מהחסרונות הבולטים של האוכל הפולני הוא החוסר. חוסר הריח, חוסר הטעם ולפעמים גרוע יותר - חוסר הצבע. הבעיה היתה שסבתי ז"ל כפולניה גאה החזיקה רק בסרוויסים לבנים כשלג. התוצאה היא שבדרך כלל בארוחות החג שהעברנו בדירתה (ספוגת נפטלין ומצויידת בספק תמונות ספק ציורים של בני משפחה נידחים אשר מביטים בך במבט של 'אם לא תגמור את האוכל יבוא קוזאק') העברנו את הזמן במשחק הניחושים 'מה יש בצלחת'. מרק צח אמיתי המוגש בצלחת לבנה נראה כמו... צלחת לבנה. עוף מכובס ותפ"א שהוציאו לו את הנשמה על צלחת לבנה נראים בדיוק כמו אותו מרק צח - כלומר, לא נראים בכלל. ללא הבצל המטוגן על הפירה אדם סביר היה יכול לחשוב ששכחו אותו בסבב ההגשה. מה שכן, הגפילטע הוא באמת אצולה. מוגש עם גזר כתום על ראשו הוא מבטיח שאף אחד לא יתבלבל בין הגוש האפור הזה שנראה כמו מה שקרנף השאיר בספארי לפני כשבוע לבין שאר האוכל הלבן. כדאי לנסות להחליף את הגפילטע בסושי.

 

[אודיסאוס2]

sinners

אם האל היה רוצה שנאכל סושי במקום גפילטע, הוא היה בורא את הדג במעטפת של אצות ולא במעטפת קשקשים. אצות זה אוכל של דגים. גם פלנגטון. ודגים זה אוכל של דגים גדולים יותר.

 

[קפת]

עוד הוכחה שאין אלוהים

אם הוא או היא באמת היו אוהבים אותנו, היו מגלים אותנו לבנות מקדשי שינטו בקיוטו במקום פירמידות במצריים. והיום בבמקום גפילטע, היינו אוכלים סושי, במקום מצות, היינו אוכלים אורז (או פריכייות אורז, שזה משהו שמישהו מופרע באמת המציא, ושזה גם סוג של בטון) ובמקום חרוסת - את פריחת הדובדבן. בשנה הבאה באוסקה הבנויה. כרוב, קח קצת נייר אורז ותבנה עוד שניים שלושה חדרים, שיהיה לנו איפה לישון אחרי 40 כוסיות של סאקי...

 

[בוגונביליה]

פעם

בימים היפים שאחרי אינתיפאדה מס'1 ולפני אינתיפאדה מס'2 נהגתי לנפוש בסיני, בדיוק באותם ימי השנה שבהם אבו-אבו-אבו האבא שלי חצה את הים האדום מבלי שתרטב לו הגלאביה, לא רחוק משם. בימים היפים כשהדיונות היו זהובות יותר, המים צלולים יותר והדגים ידידותיים בהרבה, נהגתי לשנרקל בנבכי השוניות, צפה-לא-צפה, ישבני וציצת שער ראשי נדמו כאיים בזרם מאת ארנסט המינגווי האדיוט. יום אחד, בין, קיפודי הים, דגי הקט-פיש ודגי התוכי צץ לו דג אחר, מין דג אאוטסיידר שכזה. האמת - גם קצת מכוער. אמרתי: בלובלובלוו, ענה: בלובלו בלוו וברכה. אמרתי: בלוו, אמר לי: חג שמח. נעים מאוד, אני גפילטע-פיש. נשנקתי גם גפילטע נשנק, כי בדיוק באותו הרגע, מאחורי שושנות הים, הגיח חריימה-פיש ושחה לעברנו במרץ, מותיר אחריו שובל סמיך של רסק עגבניות. כל הדגים האחרים, שעד לאותו רגע התגודדו סביבנו בסקרנות, התפזרו לצדדים. זה לא שהיה להם משהו נגד דגים מרוקקים, להיפך, פשוט המים נהיו חריפים מדי לטעמם עם כל השום הזה. גפילטע היטיב את עיגול הגזר שהיה צמוד לו לגב וניסה לשוות לעצמו עמידה איתנה עם סנפירים זקופים, פניו החיוורות אך בקושי מצליחות להסתיר את תחושת הקבס שאחזה בו. זאת לא הפעם הראשונה שהוא נתקל בחריימה הזה, בחריימה הזה שאף פעם אי אפשר להתעלם מהנכחות שלו, עם כל האדום-אדום הזה והריחות והסילסולים והבלאגנים. חריימה ידע שגפילטע מקנא בו. הוא השתדל לנהוג בנימוס עם הקולגה האפרפר שלו, למרות שחש כלפיו בוז מהול ברחמים. גפילטע שמר על קור הרוח האופייני לו בעוד חריימה עינטז לו בסבבה מעל דבוקה של אלמוגיות צעירות. פתאום נהיה שקט. לפני שחושיי היבשתיים נתנו לי להבין מה קורה, גפילטע כבר עמד סמוך לסלע, צמוד אליו בגבו המגוזרר, מוסווה מעין. חריימה המשיך להסתחרר מעל האלמוגיות, אופף את כל סביבתו בשובל אדמדם ריחני, עד לאותה השניה בה שוסף במלתעותיו של הכריש השכונתי. הצצתי בגפילטע מעבר לסלע, מחייך חיוך קטן ומוחה מאחורי זימו הימני שרידי אבקת מרק עוף של ויטה.

 

[אחות נחמה]

תגידי בוגונביליה מחושים

מה עישנת שם, בנבכי הים האדום? ואני חשבתי שארבע כוסיות משובחות של יין נסך צ'יליאני ועוד נתזי קליפורניה יעשו לי את זה.

 

[גזר מציון]

צחוקים גדולים בוגונביליה

גם אלגוריה נאה נחמד לקרא אותך.

 

[בוגונביליה]

גזר מציון

התרגשות גדולה לראות אותך משרשר פה, אתה מוזמן לאלגר גם כן. תן לנו בקיפודים.

 

[קפת]

קיפודים זה כשר לפסח?

 

[נינטייב]

רק רציתי להגיד לבוגו

שלהגיד על חריימה "מרוקקי" זה כמו להגיד על גולש "בולגריקי". זהו.

 

[קפת]

אופסי, נינט

גולש זה הונגריקי. בורקס זה בולגריקי, וגם גבינה בולגרית זה בולגריקי. ואילו ממליגה - זה רומניקי. הכל פה מלא שטיקי(ם).