לבקשתך המפורשת, רקדתי ושאלתי את
האגורו שלי במקום לפרש (בדרך כלל הוא עונה על שאלות מסוג זה בתנועת אצבעות קמוצות מול המצח, העין השלישית, נפתחות ונסגרות, כנצנוץ, תנועה משמשעותה "הסתכלי, ראי"" - אבל הפעם נענה גם הוא לבקשתך וקיים את את הדיון הקצת מפגר שלהלן) מצטטת את בקשתך: תשאלי את האגורו שלך, תרקדי את התשובה ואל תפרשי אותה, ======================================================================= שאלתי: "מה גרם לעמנואל להתנהג כפי שהתנהג בשרשור הזה?" קיבלתי (רקדתי בדמיון): אני מרימה זרוע ישר למעלה, כדי שאצבעותי תתפוסנה אש, ומגלגלת ברגלי את עמנואל (בועטת?) במדרון מתון, שיתגלגל ברכות עד למטה. לפני שאפנה לפירוש של צ'רלי, האגורו שלי, עלי להסביר את הרקע - זה חלק מתרגיל שנתתי למישהו (שביקש ממני תרגיל לזכירת חיים קודמים, וזה תרגיל מקדים) בפורום לןחמים אחר. המשך התרגיל (שטרם העליתי לפורום ההוא) הוא זחילה רכה על ארבע, כמו דו-חי בבוץ, לספירת 4, (בו בזמן מישהם אחרים דורכים 4 דריכות מרעישות על מעין במת עץ מוגבהת - לחקות צעידת "בעלי ברית", כדי להסיט תשומת לב של מישהם מהפעולה שאנחנו - המתרגלים - עושים) ואז התגלגלות במדרון מתון. מטרת הצעידה וההתגלגלות - לייסד מחדש קשר נכון, רך, עם האדמה, אמנו. "צ'רלי, הבנתי נכון, עמנואל ר צ ה שאגלגל אותו?" (סגירת אצבע ואגודל מעוגלות, תעונה שפירושה)"כן." "ואני - בהדרכת הרוח - השתמשתי בהתקפה של עמנואל כדי לקבל הזדמנות לבצע במהירות את ההצתה הזו (שללא המהירות לא תקרה?) "כן." "כלומר, היינו מתואמים, עמנואל ואני?" (כף יד מופנית מטה משתפעת ימינה-שאלה, תנוה שפירושה "פחות או יותר", "באופן מפוקפק".) "אז מה היה המניע של עמנואל?" ללא מילים (או תנועות), הבנתי שעל כך כדאי שארקוד. רקדתי על השאלה: "מאיזו כוונה פעל עמנואל?" קיבלתי: אני, עמנואל (כי כשאני רוקדת עליך,עמנואל, אני מקבלת ממך, מנקודת מבטך) מכה על קיר לבן של בניין רב-קומות - למעשה אני מכה על פנים של משהו דומה לביצת בת-יענה המקיף אותי. צ'רלי, הוא פעל לבקש ממני עזרה? "הוא פעל כמו נער מתבגר שפועל בתוקפנות או בחוצפה מתוך תקווה שהוריו יציבו לו גבולות ויטפלו במצוקותיו." "ואני?" "את רצית להצית את האש (זו האש שבזמן שהעולם היה עוד תקין היתה ניצתת באורח סדיר ושורפת את הקרמה השלילית כדי שלא תצטבר) ולייסד מחדש את המגע הרך עם האדמה. ======================================================================== אני קוראת שוב את הפוסט שלך ורואה שלא זכרתי או לא הבנתי נכון - השאלה שביקשת ממני לשאול היתה "לתאר באמת איך אתה רואה אותי." אז ארקוד (הפעם במציאות) על השאלה: איך עמנואל רואה אותי. ====================================================================== " תשובה: אני, עמנואל, פונה לדרום-מערב תוך כיווץ אצבעות פנימה (תוך הרמת שתי כפות הידיים, זו מול זו, מול מקלעת השמש), בהתאפקות לא לשלוף ציפורניים מן הטפרים שלי; מרפה, מניח את שתי כפותי על לחיי, ומפנה ללילית גב תוך פנייה לצפון מערב וכבישת מבטי באדמה. שאלה: בקשת הבהרה תשובה: אותו הדבר עוד פעם. (דרום מערב זה כיוון המוות; צפון מערב זה כיוון ביציאה אל מחוץ למחנה. "טוב, צ'רלי, what is it all about?" (נצנוץ אצבעות ליש העין השלישית - )הסתכלי וראי. אבל הוא ביקש... "שאלת אותי כפי שביקש. ואני אומר לך (התנועה "הסתכלי, ראי"). "הוא מתאפק לא לתקוף אותי..." "כן." "זה לא נראה כמו התאפקות, מה שעשה." "בכל זאת היתה התאפקות." "ואז שם ידיים על הלחיים - כמו ילד שמנחם את עצמו - ומפנה לי גב תוך פנייה אל כיוון מחוץ למחנה.) "נכון." (שתבין - הקטע נראה לי נורא מפגר כי בד"כ התקשורת שלנו לא מילולית עד כדי כך.) "למה הוא צריך להתאפק לא לתקוף אותי?" שאלה בריקוד: מה גורם - לא, זו תשובה שאינני רוצה לקבל. צ'רלי: אכן מוטב שלא. אתן רמז לך ולו. (כפות פרושות זו מול זו מול מקלעת השמש נעות במהירות לצדדים ונסגרות בטפיחה לאגרופים) "משהו או מישהו ששולט בקורי הקרמה, בקרישתם או במתיחתם? "במתיחתם. ואתן לך עוד רמז: החלום המבעית על sunoflilitn, שחלמת לאחרונה מדבר על אותו גורם." "אז ראיתי נכון - קשור לאצטקים..." "כן. ועד כאן דיון פומבי על כך." "הי, לא קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי.קיבלתי תשובה לשאלה "איך עמנואל מתייחס אלי." "כי גם לשאלה "איך הוא רואה אותך" תשובה שאת לא רוצה לראות. הרוח חתך וקיצר תהליכים. (יורד עלי) זמנך יקר בעיניו." עכשיו, החיבוק שלי?
האגורו שלי במקום לפרש (בדרך כלל הוא עונה על שאלות מסוג זה בתנועת אצבעות קמוצות מול המצח, העין השלישית, נפתחות ונסגרות, כנצנוץ, תנועה משמשעותה "הסתכלי, ראי"" - אבל הפעם נענה גם הוא לבקשתך וקיים את את הדיון הקצת מפגר שלהלן) מצטטת את בקשתך: תשאלי את האגורו שלך, תרקדי את התשובה ואל תפרשי אותה, ======================================================================= שאלתי: "מה גרם לעמנואל להתנהג כפי שהתנהג בשרשור הזה?" קיבלתי (רקדתי בדמיון): אני מרימה זרוע ישר למעלה, כדי שאצבעותי תתפוסנה אש, ומגלגלת ברגלי את עמנואל (בועטת?) במדרון מתון, שיתגלגל ברכות עד למטה. לפני שאפנה לפירוש של צ'רלי, האגורו שלי, עלי להסביר את הרקע - זה חלק מתרגיל שנתתי למישהו (שביקש ממני תרגיל לזכירת חיים קודמים, וזה תרגיל מקדים) בפורום לןחמים אחר. המשך התרגיל (שטרם העליתי לפורום ההוא) הוא זחילה רכה על ארבע, כמו דו-חי בבוץ, לספירת 4, (בו בזמן מישהם אחרים דורכים 4 דריכות מרעישות על מעין במת עץ מוגבהת - לחקות צעידת "בעלי ברית", כדי להסיט תשומת לב של מישהם מהפעולה שאנחנו - המתרגלים - עושים) ואז התגלגלות במדרון מתון. מטרת הצעידה וההתגלגלות - לייסד מחדש קשר נכון, רך, עם האדמה, אמנו. "צ'רלי, הבנתי נכון, עמנואל ר צ ה שאגלגל אותו?" (סגירת אצבע ואגודל מעוגלות, תעונה שפירושה)"כן." "ואני - בהדרכת הרוח - השתמשתי בהתקפה של עמנואל כדי לקבל הזדמנות לבצע במהירות את ההצתה הזו (שללא המהירות לא תקרה?) "כן." "כלומר, היינו מתואמים, עמנואל ואני?" (כף יד מופנית מטה משתפעת ימינה-שאלה, תנוה שפירושה "פחות או יותר", "באופן מפוקפק".) "אז מה היה המניע של עמנואל?" ללא מילים (או תנועות), הבנתי שעל כך כדאי שארקוד. רקדתי על השאלה: "מאיזו כוונה פעל עמנואל?" קיבלתי: אני, עמנואל (כי כשאני רוקדת עליך,עמנואל, אני מקבלת ממך, מנקודת מבטך) מכה על קיר לבן של בניין רב-קומות - למעשה אני מכה על פנים של משהו דומה לביצת בת-יענה המקיף אותי. צ'רלי, הוא פעל לבקש ממני עזרה? "הוא פעל כמו נער מתבגר שפועל בתוקפנות או בחוצפה מתוך תקווה שהוריו יציבו לו גבולות ויטפלו במצוקותיו." "ואני?" "את רצית להצית את האש (זו האש שבזמן שהעולם היה עוד תקין היתה ניצתת באורח סדיר ושורפת את הקרמה השלילית כדי שלא תצטבר) ולייסד מחדש את המגע הרך עם האדמה. ======================================================================== אני קוראת שוב את הפוסט שלך ורואה שלא זכרתי או לא הבנתי נכון - השאלה שביקשת ממני לשאול היתה "לתאר באמת איך אתה רואה אותי." אז ארקוד (הפעם במציאות) על השאלה: איך עמנואל רואה אותי. ====================================================================== " תשובה: אני, עמנואל, פונה לדרום-מערב תוך כיווץ אצבעות פנימה (תוך הרמת שתי כפות הידיים, זו מול זו, מול מקלעת השמש), בהתאפקות לא לשלוף ציפורניים מן הטפרים שלי; מרפה, מניח את שתי כפותי על לחיי, ומפנה ללילית גב תוך פנייה לצפון מערב וכבישת מבטי באדמה. שאלה: בקשת הבהרה תשובה: אותו הדבר עוד פעם. (דרום מערב זה כיוון המוות; צפון מערב זה כיוון ביציאה אל מחוץ למחנה. "טוב, צ'רלי, what is it all about?" (נצנוץ אצבעות ליש העין השלישית - )הסתכלי וראי. אבל הוא ביקש... "שאלת אותי כפי שביקש. ואני אומר לך (התנועה "הסתכלי, ראי"). "הוא מתאפק לא לתקוף אותי..." "כן." "זה לא נראה כמו התאפקות, מה שעשה." "בכל זאת היתה התאפקות." "ואז שם ידיים על הלחיים - כמו ילד שמנחם את עצמו - ומפנה לי גב תוך פנייה אל כיוון מחוץ למחנה.) "נכון." (שתבין - הקטע נראה לי נורא מפגר כי בד"כ התקשורת שלנו לא מילולית עד כדי כך.) "למה הוא צריך להתאפק לא לתקוף אותי?" שאלה בריקוד: מה גורם - לא, זו תשובה שאינני רוצה לקבל. צ'רלי: אכן מוטב שלא. אתן רמז לך ולו. (כפות פרושות זו מול זו מול מקלעת השמש נעות במהירות לצדדים ונסגרות בטפיחה לאגרופים) "משהו או מישהו ששולט בקורי הקרמה, בקרישתם או במתיחתם? "במתיחתם. ואתן לך עוד רמז: החלום המבעית על sunoflilitn, שחלמת לאחרונה מדבר על אותו גורם." "אז ראיתי נכון - קשור לאצטקים..." "כן. ועד כאן דיון פומבי על כך." "הי, לא קיבלתי תשובה לשאלה ששאלתי.קיבלתי תשובה לשאלה "איך עמנואל מתייחס אלי." "כי גם לשאלה "איך הוא רואה אותך" תשובה שאת לא רוצה לראות. הרוח חתך וקיצר תהליכים. (יורד עלי) זמנך יקר בעיניו." עכשיו, החיבוק שלי?
