קצור ראייה- למה שרד באוכלוסיה?

amni

New member
כאשר מישהו משקר באמצעות אמירת חצאי אמת

מן הראוי לא לדקדק בנימוסים. אחרת חצאי אמת שלו יראו להדיוטות כאילו היו "דברי אמת במקצתם". יש פה שימוש לרעה של "תרבות הדיון" שמאפשרת הפצת חצאי אמת, שהרי לא מנומס להעמיד את מפיץ חצאי האמת על מקומו. הבעיה איננה אם הוא משקר ביודעין או מתוך בורות, הבעיה היא שהוא מפיץ מידע מטעה. לפי דבריו משתמע לכאורה שהוא אמור לטפל בבעיות אופטומטריסטיות, לכן זה לא וויכוח בעלמא אלא וויכוח על טיב הטיפול שלו באנשים.

שוב זה לא עניין לוויכוח אקדמי. בכוונה ציינתי את ניתוחי הלייזר המזיקים שעודד פרופ' פרוכט במכון שלו. היכולת של פרופסור פרוכטר להמליץ על ניתוחי לייזר מזיקים (במכון הלייזר שלו) מבוססת על כך שהציבור לא מבין היטב את המנגנון הביולוגי שמביא לקיצור ראיה _מתמשך_.

קוצר ראיה איננו מום קשה לרוב האנשים, אבל הוא מטריד כ- 30 אחוז מהאוכלוסיה המערבית וגם גורם להם להוצאת כספים ניכרת.

מידע מוטעה בעניין קוצר ראיה גורם נזק ממשי לאנשים. זה לא עניין אקדמי כמו השאלה איזה אוסטרלופיתקן חי בתאריך X, הוויכוח האחרון הוא רק וויכוח אקדמי שאינו מזיק, שהרי תשובות שגויות על השאלה "איזה אוסטרלופיתקן חי בתאריך X" אינן מזיקות לאיש.
 

Sophalin

New member
תגובה

כשמישהו לא מספק את כל הפרטים אתה לא יכול להגיד עליו שהוא משקר.
גם אתה לא יכול לשפוך את כל הידע שלך בפוסט אחד. רושמים דברים רלוונטיים ונקודתיים וכו'.

ועדיין אם מישהו לא אמר את כל הפרטים הרלוונטיים לדעתך אז אפשר בצורה מנומסת להעלות את הטענות שלך.

שוב, זה שלדעתך הוא טען טענות בעייתיות זה לא נותן לך לגיטימציה להעמר בו. אם הטיעונים שלך חזקים דיים הם אמורים לדבר בעד עצמם.

בקיצור - דבר לגופו של עניין ולא לגופו של גולש.
 
תגיד, על מה אתה מדבר?

שינית נושא ולא סיפרת לי? יש לך תגובה נורמלית להודעה שלי למטה?
 
כן, יש לה פי 2-3 יותר כוח דיופטרי. אבל האם

הכוח שלה משתנה?
נראה לי שלא. הדבר היחיד שמשתנה זה העדשה באקומודציה, ואורך גלגל העין. סה טו.
 

alonys

New member
יש בשאלתך כמה הנחות מובלעות

ראשית - את מניחה שזו בעיה קריטית להישרדות. מסרטי תעודה שראיתי על חברות שקיימות כיום ובהן עדיין יש אורח חיים של צייד-לקט - יש הרבה כבוד לזקנים ויש צורך של ממש בזקנות השבט כי הן אלו שמטפלות בילדים הקטנים ומסייעות לאימהות שעוסקות בעיקר נטל הלקט ויש להן ניסיון רב ערך בליקוט ובחיפוש. ההנחה האוטומטית שמי שאינו תורם באופן X בהכרח אינו שורד טעונה הוכחה.

שנית - את מניחה שמאחר שזו לפי ראות עיניך בעיה קריטית להישרדות - שהיא תיעלם. יש הרבה מאוד מחלות תורשתיות ושאר בעיות דומות שעדיין נמצאות ומופיעות במאגר הגנים. ראי מקרה אנמיה חרמשית. מעבר לכך - מבנה העין האנושית אינו מושלם ולחסרים לנו לא מעט אפקטים שכן קיימים בעולם החי כי הרי אפשר לטעון שאולי הרבה יותר בני אדם היו חיים כיום אם רק יכולנו לראות כמו נשרים. או שפחות אנשים היו מתים מסרטן עור אם יכלו לראות גלי אור מסוימים כמו דבורים למשל.

שלישית - את מניחה שמדובר בבעיה שהמקור לה במאה אחוז גנטי - האם יש מחקרים עדכניים שתוכלי לקשר אליהם שטוענים זאת? אם יש כאלה - האם מדברים שם על גן בודד או על כמה גנים שמופעלים לרוב יחד או נמצאים בשכנות זה לזה? לגבי גן בודד - עצם קיומו של גן לא אומר גזר דין מחייב - יש הרבה אלמנטים שמשפיעים מעבר לנוכחותם של גנים אלו או אחרים. נראה לי שלגבי שאלת קוצר הראייה וסוגיות אחרות כדאי לך להרחיב קריאה לגבי הויכוח הותיק "סביבה לעומת תורשה" וכן לגבי מונחים כמו סחף גנטי.
 

Sophalin

New member
*נשרים=עיטים

לנשרים יש ראיה טובה אך ראייתם של העופות הדורסים טובה שבעתיים. (טוב סתם אני מגזים).
למיטב זכרוני - עבודה שעשיתי בכיתה ו' :)
 

squalus

New member
נשרים הם עופות דורסים

נשרים (של העולם הישן) שייכים למשפחת הניציים (Accipitridae), ביחד עם נצים, עיטים, בזים וכו'
הם אמנם אוכלי נבלות, ולא "דורסים" כמו שאר הדורסים, אבל הם עדיין שייכים לסדרת דורסי יום.

ואגב, נשרי העולם החדש שייכים לסדרה אחרת לחלוטין, והם התפתחו מחסידות, ובעוד נשרי העולם החדש מוצאים את מזונם בעזרת חוש הריח, נשרי העולם הישן משתמשים בחוש הראיה בלבד.
 

Sophalin

New member
תגובה

לפי מה שאני הבנתי - לפחות לפי איזשהו מילון מלפני 20 שנה,
נשרים אינם דורסים. יכול להיות שההגדרות השתנו מאז אבל בבריטניקה לנוער - אוכלי נבלות לא היו דורסים

מצד שני עכשיו כשאני מסתכל במגדיר אז באמת הם נמצאים תחת דורסים... הייתי מצפה שלא תהיה "טעות" כזו... (לשונית כמובן)
 

squalus

New member
לא יודע מה היה בבריטניקה לנוער

אולי לשונית הם לא דורסים, כי הם לא מבצעים את פעולת הדריסה - מעוף על הטרף ונעיצת הטפרים בגופו, אבל טקסונומית הם עופות דורסים.
 

Sophalin

New member
אז זהו

למה טקסנומית הם דורסים? זה לא ככך ברור לי.
כי בסופו של דבר טקסונומית אומר שממיינים את בעלי החיים לפי תכונות מסויימות.
עכשיו סוכם שהתכונות האלו הן בדכ לא תכונות חיצוניות (או שלפחות לחיצוניות אין השפעה מכרעת).

עכשיו מאחר ואני רואה שהדיאטה שלהם שונה ו"אורחות" החיים של העיטים/בזים/ניצים שונה מאלו של הנשרים - למה בכל זאת הם שייכים לאותה סידרה?
אילו תכונות קיבצו אותן יחד?
 

squalus

New member
מורפולוגית וגנטית

מבנה הגולגולת, מבנה המקור, מבנה הטפרים, הכנפיים, וכמו כן גנום מיטוכונדריאלי ממקם אותם באותה המשפחה.
כמו כן, יש להם סידור כרומוזומים שונה משל שאר העופות.
חשוב לציין אבל שאין הסכמה מוחלטת על הרכב המשפחה, ויש שטוענים שהיא פראפילטית. מתישהו בעתיד אולי פרוייקט עץ החיים יעשה קצת סדר.
 

squalus

New member
סליחה, התכוונתי פוליפילטית

"למרות שיש גם שטוענים שהמשפחה היא פראפילטית.

קבוצה מונופילטית - לכל חברי הקבוצה יש אב קדמון אחד משותף.
קבוצה פוליפילטית - הקבוצה מכילה פרטים עם יותר מאב קדמון אחד משותף.
קבוצה פראפילטית - לכל חברי הקבוצה יש אב קדמון משותף הכלול בקבוצה, אך הקבוצה לא כוללת את כל הצאצאים של אותו אב קדמון.

למשל, קבוצת "נשרים" היא פוליפילטית - כי היא מכילה את נשרי העולם הישן ואת נשרי העולם החדש, שלכל תת קבוצה יש אב קדמון שונה, שלא נכלל בקבוצה.
מקווה שההסבר שלי ברור.

אגב, אלו גם מונחים מבלשנות, כשמדברים על קבוצה של שפות ועל מקור השפות.
 

Sophalin

New member
מעולם לא שמעתי על המונחים האלה

מצד שני הקורס היחיד שלקחתי בתפוצת שפות היה מאוד מאוד בסיסי.

אני מניח שאתה מתכוון שהמונח לקוח מלשונאות - שם הם חוקרים את מוצא השפות ועוסקים במה שקרוי בלשנות היסטורית...
 

squalus

New member
לא יודע איך קוראים לתחום בעברית

אבל כן, זה מתוך בלשנות הסטורית - זהו מודל העץ של השפות, שהוא דומה מאוד למודל הפילוגנטי.
 

Sophalin

New member
זה די מציק לי

להתעסק עם שפות מאובנות זה לא ממש אותו דבר...
 

Gidi Shemer

New member
אבל..אבל..אבל...

כרגע קראתי בפורום חדשות המדע שמישהו הסביר שאין בכלל דבר כזה עץ אבולוציוני.....
 

squalus

New member
צודק

כנראה שזה יפיל גם העץ הבלשני.
הייתי מביא לו את הקישור למודל העץ בבלשנות בשביל לשמוע מה דעתו על זה, אבל באמת שאין לי כבר סבלנות אליו.
 
למעלה