קצת הרהורים שלי בנוגע ללידת בית...

[כרמית מ.]

כן

בד"כ אפילו לא יקבלו אותך לחדר לידה (אלא אם יש ירידת מים או משהו). לפעמים, בעיקר אם היולדת לוחצת (בד"כ בשביל לקבל אפידורל...), יעשו את זה קצת קודם, בפתיחה 3 או שלוש וחצי - ואז מתחילה הספירה מוקדם יותר, אבל בד"כ לפני פתיחה 4 זו לא נחשבת לידה פעילה.

 

[mise]

חברה שלי ילדה לפני חודשיים וחצי.

היו לה צירים קלים, היא ניגשה לבי"ח, בסוף שביעי. לא היתה לא פתיחה, לא מחיקה, כלום. יילדו אותה. נתנו לה זירוז והיא ילדה פג.

 

[ס י ס]

נשמע נורא מוזר...

יכול להיות שראו מצוקת עובר? הפרדות שליה? זה מעשה מאד חסר אחריות מצד בית החולים, ומאד לא נבון מבחינה רפואית, אז אני מקווה ומאמינה שהם לא יילדו אותה סתם בגלל צירים קלים בסוף שביעי.

 

[mise]

לא היתה מצוקת עובר.

זה בעלה אמר לי בודאות שלא היה.

 

[פלגיה]

מה היה המצב של העובר?

יכול להיות שהוא לא גדל? שהיה במצוקה? בחודש שביעי מנסים לשמור בכוח (אפילו ע"י תרופות) על התינוק בבטן.

 

[mise]

עד כמה שידוע לי לא.

הם פשוט אמרו לה שיש לה צירים סדירים בפערים קטנים מאוד (חוברה למוניטור), למרות שהיא לא הרגישה כאבים כמעט, פשוט אי-נוחות. אבל אני אתקשר לשאול אם יש עוד פרטים.

 

[פלגיה]

כן. היו לי צירים 24 שעות

שוחררתי הביתה

 

[mise]

אני מצטערת אם אני בוטה מדי.

וירטואלית - כך זה נשמע. אני בטוחה שאם הייתי אומרת לך את זה FACE TO FACE במירב הטאקט שיכולתי לגייס ובהקשר הנכון, זה היה נשמע אחרת. 'צטערת, וירטואלית יש דברים הנאמרים באופן תקיף או ישיר מדי ואז נשמעים בוטים מדי. עוד לא סיגלתי לעצמי טאקט וירטואלי

 

[כרמית מ.]

לידה זה אירוע חד פעמי

(אפילו אם הוא חוזר על עצמו כמה פעמים במשך החיים, כל פעם הוא חד פעמי). זהו אירוע בעל השפעה גדולה מאד - גם על חיי היולדת, וכמובן גם על התינוק. נשים זוכרות את הלידות שלהן גם על ערש דווי - זה לא כמו עוד נופש, שאחרי שבועיים מתמזג עם היומיום. הלוואי ולא היה צורך להוציא הרבה כסף בשביל שהלידה תהיה ביתית (ובהנחה שרוצים מיילדת) - אבל כרגע זה המצב. ובסך הכל - זה פחות ממה שרוב האנשים מוצאים על חתונה או על טיול לחו"ל - שהם, לעניות דעתי, הרבה פחות משמעותיים. יש לי חברה, שלא הלכה ללידת בית - כי זה יקר מדי, ושבוע אח"כ נרשמה ל"מלכת המדבר" שעולה הרבה יותר (בסוף לא יצא לפועל, אבל זה רק מראה שזה בעיקר עניין של סדרי עדיפויות). אני מבינה את הקושי להוציא כסף "עבור עצמך" - אבל חושבת שמותר לך גם לפרגן לעצמך. לא מדובר על פינוק. והעובדה שבפעם הקודמת הצלחת ללדת טבעי גם בתוך מערכת לא-תומכת, לא מבטיחה שכך יהיה גם הפעם. מאחלת לך שתלדי כמו שאת רוצה, בלי קשר למקום הלידה, אבל המציאות מראה, שהסיכוי בבית חולים שהלידה תשתבש לגמרי - לפעמים רפואית, אבל פעמים רבות סתם עניין של יחס סביר, הם גדולים. בבית חולים את מכניסה את עצמך לרולטה. יכול להיות נפלא. יכול להיות נורא - וכל הטווח שביניהם. את לא יודעת מי תהיה המיילדת, מי יהיה הרופא וכמה עומס יהיה במשמרת - מה שמשפיע על הלחץ הסביבתי. נכון, זאת הוצאה גדולה על משהו שאנחנו "אמורות" לקבל בחינם.

 

[ס י ס]

כרמית, תודה.

אני יודעת שבי"ח הוא סוג של רולטה, וזה חלק מהחשש, אבל מקווה שבדומה ללידה הקודמת, אדע לעמוד על שלי ולמנוע התערבויות לא נחוצות.

 

[mise]

וזה מה שנקרא ענייניות וטאקט.

הדברים לא יכלו להכתב טוב יותר.

 

[bluehorizon]

מכירה מקרוב את ההתלבטות

לא לגבי לידת בית, אלא לגבי מרכז לידה. העלות דומה ללידת בית. אני לפני לידה ראשונה, והבנתי לאט לאט שהחשש היחידי שלי הוא לא מהכאב, או מהקשיים הפיזים, או מההורות, אלא מחוויית הלידה. או יותר מדוייק - מה יהיה אם אני אגיע לבית החולים עם ה"אג'נדה" שלי, והצוות לא ישתף איתי פעולה. קראתי סיפורי לידה אחד אחרי השני, והרבה נתקלתי בסיפורים על צוות שמשכנע יולדות למשככי כאבים, שממציא מצוקות כדי לדחוף זרוז, שלא מספיק מתאמץ למנוע חתך, שממהר להתערבויות שלפעמים הן מיותרות לגמרי. במקרים רבים היה מדובר בבחורות שתכננו והתכוננו ללידה טבעית, ומשם הכל השתבש. בהתחלה, למרות שהכרתי את המרכז, שללתי על הסף - "הרי בכל מקרה אני אלד, למה להוציא אלפי שקלים על זה?". אחר כך נפגשנו עם מיילדת, קרובת משפחה, והיא העלתה את רעיון מרכז הלידה מחדש. היא אמרה דברים מאד הגיוניים - נשים זוכרות את הלידה שלהן לפרטי פרטים לכל החיים. לידה היא סך הכל משהו שקורה פעמים בודדות, ולידה ראשונה היא חד פעמית. החוויה לעולם לא תחזור, ואני צריכה להבטיח שהיא תהיה חיובית. אסור שכסף יהיה שיקול כאן. בעלי הסכים איתה לגמרי. ואז חשבתי וחשבתי, ולא ישנתי כל הלילה מרוב מחשבות, ולמחרת דיברתי עם אמא שלי, ודיברתי עם חברה טובה, שלחלוטין לא הבינו ממה אני בדיוק מתרגשת. "כולה 4000 ש"ח" במילים שלהן. אם זה פותר את הדאגות, זה שווה כל שקל. ואז נפל לי האסימון - הבנתי שאני לא מפרגנת לעצמי בגרוש. שבעלי יכול לקנות מערכת סטריאו ב-5000 ש"ח ואני לא אניד עפעף, כי מגיע לו לפנק את עצמו, אבל לעצמי אני אקנה בגדים ב-10 ש"ח בשוק בצלאל. לא כי אין לנו, אלא כי אני לא מרשה לעצמי. ואז גם קיבלתי את ההחלטה להתחיל לפרגן לעצמי. ללכת על מה שהלב אומר לי. עם הכסף נסתדר.

 

[ס י ס]

אם הייתי יודעת

לפני הלידה הראשונה שלי מה שאני יודעת היום, אין לי שום ספק שהייתי הולכת על לידת בית. כיום אני לפני לידה שלישית, ואני לא חושבת שזה קריטי כמו לפני לידה ראשונה, ולכן ההתלבטות.

 

[מגיע לנו]

את יודעת מה?

שכנעת אותי שלידת בית היא הכי טובה ושזה בכלל לא פינוק! למה? כי גם אם אני הייתי יכולה להתמודד עם מיילדת לא סימפטית ובי"ח והכל, עדיין אני לא מרגישה שום פינוק בלידת בית או בצימר, להיפך, זה נראה לי צורך גדול מאוד וחשוב מאוד גם לי וגם לתינוק! וכן! זוהי הוצאה שברגע זה אני הרבה יותר מוכנה אליה מאשר לפני כמה דקות! כי האמת היא שלנו ממש אין כסף לזה, כי בנוסף ללידה יהיו לנו השנה הוצאות ענקיות חשובות מאוד על דברים אחרים שגם קשורים ללידה (ציוד לתינוק למשל), דירה חדשה (כדי שיהיה לאן להכניס את התינוק וגם כדי שהאמא שלו לא תהיה עצבנית כל היום כי הדירה הנוכחית היא בלתי נסבלת), ואוטו (כי שלנו לא מתפקד טוב ועד ללידה לפחות חייבים אוטו שנוסע ללא בעיות, אחרת אנחנו בצרות...) וכל מה שקשור בכך... אבל פתאום הגעתי לתובנה שאפילו אין ביכולתי להסביר אותה לוגית, שלידה בבית (אם לא נעבור עד הלידה, אני שוקלת את הצימרים של אילנה) זה לא סתם פינוק, אלא הכרח חשוב מאוד. אולי דווקא בגלל שאין כל צורך לחשוב על "איך להיות אסרטיבית בלידה ולעמוד על שלי". אני חושבת שכדאי שתקחי את בעלך לשיחה עם מיילדת, אולי קודם כל תגידי לו לגלוש בפורום הזה ובפורום של באופן טבעי על לידת בית וגם תקראו ספרים ביחד וכך גם הוא ישתכנע שאין טוב מזה. בעלי היה זה שרצה בהתחלה שאלד בבית ואני זו שנרתעתי... אבל הוא לא היה צריך לשכנע אותי יותר מדי. מספיק לקרוא סיפורי לידות בבתי חולים ולהבין שביות מלא לא בטוח שיהיה לי ופרט לכך, מה שהכי דחף אותי זו הלידה של POOH שמתוכה הגעתי לפורום הזה. היום אני נלהבת ומקווה שבעזרת השם אזכה לעבור את חווית הלידה שלי באוירה שאני רוצה, בשקט ובשיא הרגיעה. אז את באת עכשיו ולחצת על הטריגר האחרון, לא יודעת איך ומה ובטח שלא התכוונת לזה, אבל אני הולכת על זה, ובגדול!!!

 

[מבשלת בבטן]

../images/Emo45.gif ../images/Emo13.gif ריגשת אותי

מאחלת לך הצלחה מכל הלב

 

[ס י ס]

בהצלחה, חמודה!

אני שמחה שעזרתי לך להחליט, אין שמחה כהתרת הספקות... בעלי לא מתנגד ללידת בית, הוא רק מעדיף שזה לא יהיה בבית שלנו

ואני מאחלת לך מכל הלב שתעברי חוויה טובה ומעצימה בלידה, וגם שתצליחו להתמודד עם כל ההוצאות הצפויות השנה, בלי קשר ללידה. אגב, גם אנחנו עוברים בעוד כחודש לדירה גדולה יותר כי הנוכחית מאד צפופה גם עם שני ילדים; ואני לא מתכוונת להוציא יותר מדי על קניות לדירה החדשה הזו, כי מה שאני צריכה זה מקום ולא חפצים... אולי רק מזגן, וגם אותו נקנה יד שניה. שיהיה בשעה טובה!

 

[POOH*]

../images/Emo24.gif שמחה נורא שעזרתי...

וכמובן אשמח לעזור עוד אם אוכל.. ומאחלת לך לידה נפלאה כמו שלי.. POOH

 

[תבשיל קדרה]

או. לזה התכונתי כשאמרתי שזה לא

ענין של "שיקולים בעד ונגד", אלא של ידיעה שזה הכרח, כמו שכתבת: "אבל פתאום הגעתי לתובנה שאפילו אין ביכולתי להסביר אותה לוגית, שלידה בבית (אם לא נעבור עד הלידה, אני שוקלת את הצימרים של אילנה) זה לא סתם פינוק, אלא הכרח חשוב מאוד."

 

[הילהל]

השרשור הזה פוגע נורא

צאו מהבועה - יש אנשים (כן, גם אני) שעבורם זה סכום אסטרונומי! וכסף הוא לא בעיה כשיש לך אותו.

 

[ס י ס]

הילה,

אני מצטערת אם נפגעת, ומאחלת לך רווחה במהרה.