קצת הרהורים שלי בנוגע ללידת בית...

[פלגיה]

../images/Emo13.gif

לא מסכימה, אבל נהנית לקרוא (מותר לי?)

 

[mise]

בטח ../images/Emo140.gif

 

[אמא של פילפילון]

נתחיל מהסוף

מה שהספר "עקרון הרצף" מתאר שונה בתכלית (ובאופן מפתיע דומה למה שאני למדתי בקורס "פסיכולוגיה התפתחותית" באוניברסיטה "קונבנציונלית" לגמרי) לילד מגיל זחילה (בטח לא בן יומו, שבקושי רואה) יש תפיסת עומק שמרתיעה אותו מלהתקרב לסכנות: קצה תהום וכו' (יש על זה ניסוי קלאסי יפה בו לקחו תינקות זחלים ונתנו להם לזחול על משטח שקוף ומתחתיו פני קרקע מלאכותיים. ברגע שהזוחל הגיע אל פי תהום הוא עצר) זה דומה בעיקרו לתיאור בספר עקרון הרצף: הילד יודע ממה להמנע באופןטבעי. זה עדיין לא מסיר את אחריותנו למנוע ממנו להסתכן ב"סכנות קצה" (מליפול מן השלב השני בסולם והא עשוי ללמוד משהו, אני בספק אם הוא ילמד הרבה מנפילה משלב 15 או מהכנסת מסרגה לשקע החשמלי). אני מבינה (וכמו פלגיה גם נהנית לקרוא) שיש לנו תפיסת עולם שונה. אין טעם בויכוח. אבל אשמח להביא לך סמוכין לדברי (הולכת לחפש ותיכף אחזור).

 

[mise]

'ססדר.

 

[פלגיה]

דווקא בעקרון הרצף

היא מתארת לא רק ילדים שזוחלים ליד בורות פתוחים (תפיסת עומק ועוד) אלא גם משחק בסכינים חדות.

 

[אמא של פילפילון]

קראתי אותו לפני 9 שנים

אז לא מתחייבת שזוכרת כל תו ותג שבו (וממילא לא מסכימה עם כולו), אבל נדמה לי שאת צודקת, ועדיין, מה שהיא רוצה להמחיש שם זה את חשיבות ההתנסות הבטוחה ואת העובדה שבשבט הנדון ילדים התנסו יותר ולכן, דווקא, היו זהירים ואחראיים יותר. אני חשובת שזה המסר, אבל אולי אני טועה (ובכל מקרה, מודה ומתוודה שכשהמופלטה שלי, בהשראת אחיו הגדול, שקל לזנק מאדן החלון (בלי לחץ, קומת קרקע...) מנעתי זאת ממנו, למגינת ליבו).

 

[פלגיה]

זה העיקרון שלה

ובגדול הוא נכון. אם אומרים לילד "תיהר" כל הזמן הוא מאבד את הזהירות הטבעית שלו. גם אני מסכימה עם העיקרון הזה. היא כמובן מדברת על פעוטות החל מגיל זחילה, כי עד אז הם נישאים כל הזמן על הידים. אני לא יודעת מה היתה דעתה על נסיעה ברכב. אני אישית מרחמת על כל התינוקות החגורים בכיסאות במשך נסיעות ארוכות, ומשתדלת עם ילדי להמעיט בנסיעות כאלה ככל האפשר.

 

[שָׂרָה]

אני מסכימה עם עקרון הרצף

אבל איך אפשר לתת לילד לזחול ליד בור פתוח? ומה אם יפול בפנים ויהרג? אותו הדבר גם לגבי חגירת חגורת בטיחות.. אבל לגבי סכינים חדות, אני נותנת, אבל מצד שני אני נזהרת מסכנות כמו דלתות שנטרקות. לגבי בורות פתוחים, אני נותנת לתינוק 'להתאמן' ליד בורורת רדודים, שאם יפול יכאב אבל ללא סכנה קיומית, וכך ידע להזהר עם בורות אמיתיים. בצורה כזאת הילדים שלי ישנו במיטה של גדולים מגיל שנה ולא נפלו.

 

[ס י ס]

כן, גם אני נותנת לילדים "להתאמן"

יש לנו 3 מדרגות תקועות באמצע הבית, אני לא חוסמת אותן בשערים אף פעם, והילדים באמת מבלים המון זמן בשלבי הזחילה באימונים של טיפוס וירידה בהן. וגם אצלנו יש מיטות "של גדולים", בלי מעקה, מגיל שנה (לפני כן הם במיטה שלנו, אבל ביני לבין הקיר או ביני לבין בעלי). אני שמה מזרון בצד המיטה, כדי שבמידה ויתגלגלו לא יחטפו בומבה רצינית. ככה הם לומדים לכבד את גבולות המיטה וגבולות הגוף שלהם...

 

[פלגיה]

לנו יש 16 מדרגות בלי שער

והילדים באמת לומדים להיזהר.

 

[אמא של פילפילון]

הנה דוגמית לסימוכין

כאן. ויש עוד רבים, כולל של ארגון בטרם. אני מניחה שלא ביקשת את זה בשביל להשתכנע, אלא בשביל להבהיר גישה מסויימת, אבל אם זה באמת מעניין אותך, אשמח לצרף עוד סימוכין.

 

[mise]

תודה רבה.

עיינתי, אני לא צריכה סימוכין נוספים

 

[שָׂרָה]

על האדם לעשות את ההשתדלות שלו

ולהשתמש באמצעי הבטיחות הנדרשים כמו לנסוע חגורים בחגורת ביטחון. אם את דתיה, תהיי מודעת לציווי "ונשמרתם מאדלנפשותיכם"

 

[mise]

גרר.

 

[תבשיל קדרה]

לא הבנתי.

על מה הכעס? על הפרשנות של "ונשמרתם"?

 

[mise]

על זה שמתוך כל הדברים שלי,

בסוף נוזפים בי על הדבר שהכי לא נוגע אליהם. אבל זה גרר בצחוק.

 

[שָׂרָה]

חס וחלילה לא נזפתי בך

 

[mise]

../images/Emo13.gif

 

[meravbr]

../images/Emo4.gif

אני ממש לא מבינה את הגישה של לא לשים חגורה מכל מיני אמונות כאלו ואחרות. עובדה היא (ואני לא מתכוונת להביא סימוכין, תתקשרי לבטרם ותתיעצי איתם) שאם ילד בידיים שלך / במנשא באוטו ומכונית נכנסת בכם מאחורה הילד יעוף לתוך החלון כמו סלע ששוקל כמה טון. את יכולה להתווכח עם זה, ולהגיד שלך זה לא יקרה - אבל זה קורה, ושמעתי בעצמי על מקרה כזה שקרה לתינוק של חברה של חברה. אפשר אולי להעריץ אותך כאן על הדרך שבה את מסבירה דברים, אבל לא על הגישה הרשלנית לבטיחותם של ילדיך. אין מצב שהילדות שלי יסעו לא חגורות בכסא תקני שמתאים לגילן. פשוט אין. אני מכירה אישית אדם שנפגע בצורה אנושה בתאונת דרכים (והתאושש בצורה מדהימה, ובלי שום אמונה בכלל אגב) ואת לא רוצה להיות במצב של לעמוד ליד אדם פגוע כזה, יום אחר יום, סביב השעון, בטיפול נמרץ, ואח"כ בכל מיני בתי חולים ובשיקומים.

 

[מבשלת בבטן]

אין לי הרבה מה להוסיף...

כמובן שתמיד כואב להוציא כזה סכום, בעיקר כשיש כ"כ הרבה הוצאות שכרוכות במעבר דירה ותינוק חדש (בד"כ). אבל כמו שכתבו לפני, זה באמת עניין של סדר עדיפויות, בעיקר כאשר ניתן להוציא את זה מחיסכון. יש שפע תסריטי אימה על לידות בית חולים שתוכננו בקפידה להיות טבעיות אך הסתיימו אחרת לגמרי- לעיתים כי לא הייתה ברירה (נתון לוויכוח) ולעיתים סתם בגלל מזל רע עם צוות לא סבלני במיוחד, שיודע להלחיץ בצורה יעילה ובמצבים שהכי קשה לך לעמוד על שלך. אף אחד לא יכול להגיד לך על מה להוציא את כספך, אלא רק לשתף במה הוא היה עושה ואיך השיג את הכסף למרות שזה היה כרוך במאמץ גדול (לדוגמא mise)- זו החלטה שלך בלבד. בהצלחה בכל מה שתחליטי