קרה לכם

[ניאו30]

אבל זה עניין לאנשים שמתעסקים עם זה

שופטים,עובדים סוציאלים...לא יודע...השאלה-מדוע אותך מעניינת ההגדרה של העניין? אם את חווית משהו כזה,האם זה שהוא מוגדר ככזה ולא אחר,משנה בכהוא זה את הרגש עצמו? אם כן,אני לא יודע אם תהיה לי תשובה לך,ואני אצטרך לאמץ את המחשבה שאמרה מישהי קודם בשרשור,נדמה לי תמר,שזה נראה כמו נסיון להצדיק דברים שעשו לך. אם זה המקרה,גם זה בסדר...זאת אומרת זה לא בסדר בסדר,אבל זה משהו שצריך לעבוד עליו,לשנותו,וזה אומר,ככה אני מתרשם, שאת נמצאת בשלב של הכחשה,וזה שלב שעוברים,שיעבור...ולכן אמרתי שזה בסדר...כי זה שלב ידוע אצל אנשים שעברו אלימות כזו.כמו שכתבתי מקודם,גם אצלי הוא היה,עוד לפני שהוא עלה למודעות שלי.

 

[BellA עלמה]

אני טיפוס שאוהב סדר

ומסגרות אם החוק אומר (בצורה הכי יבשה) שX ןY היא אלימות כזו או אחרת זה לא ניתן לפרשנות אחרת כי זה החוק . לא יותר קל להתמודד עם דברים כשהם ברורים וחד משמעים. ולא ניתנים לפרשנות של כל אחד

 

[ניאו30]

לא שזה משנה

אבל אני לא מכיר את החוק,ולא יודע מה הוא אומר בעניין הזה.האמת-זה גם לא ממש מעניין אותי,אבל... לגבייך-והאם האישי שכתב את המאמר מייצג את החוק או את עצמו?האם הוא יודע מה החוק או שהוא אומר דברים שנובעים מאישיותו הוא? תחשבי על זה טוב...ובכל מקרה,הייתי שמח להמשיך בדיון הזה אבל אני צריך ללכת,אז אראה את תשובתך רק בערב,כשאחזור. ויש לי עוד שאלה-אם אישה,נגיד את או מישהי אחרת,תעבור הטרדה מינית מסוג שהוא,ובחוק זה יוגדר כסוג שלא עובר על החוק,אבל זה פוגע בך,זה משפיע עלייך,וזה אפילו משנה את כל גישתך לחיים-האם העובדה היבשה שאותו סוג מסויים לא מוגדר בחוק כהטרדה מינית ישנה כהוא זה מכך שנפגעת ממנו,ובעינייך,בנפשך,הוא פגע בך.האם זה שמדובר במשהו שלא עובר על החוק חזק יותר מכך שאת מרגישה פגועה?...גם על זה הייתי מציע לך לחשוב ברצינות,להרהר בדבר..לעומק...

 

[ניאו30]

ורק עוד שורה תחתונה

חוק זה דבר טוב ויפה,והוא אולי עושה לך סדר במחשבה,אבל חוק זה דבר מוגבל,והוא לא חזות הכל...וזהו,חייב ללכת

 

[BellA עלמה]

לשאלתך אחרונה

זה משנה לי מאוד כי ארגיש שאני עושה "פיל מזבוב" ז'א אם ההטרדה שעברתי לא מוגדרת כהטרדה בחוק ארגיש שאני עושה ביג דיל מכלום המאמר משקף את דעתם של הרבה אנשים ולדעתי כל עוד אלימות מילולית לא מוגדרת כמשהו חד וחלק וזה נתון לפרשנות זה בעייתי. מה שאני חווה כאלימות ואדם אחר זה יראה כסתם גסות רוח

 

[גור42]

לא החוק יקבע עם את עושה "פיל מזבוב"

תגידי בלה, אם מחר יחוקקו חוק שמותר לרצוח אנשים, אז פתאום רצח לא יהיה כזה "ביג דיל"? אני בהחלט מבין את הצורך שלך בהגדרות ובסדר, אבל ההגדרות האלו צריכות לבוא מתוכך ולא מחקיקה חיצונית כזאת או אחרת. אחרי הכל, גם את החוקים של מדינת ישראל קבעו בני אדם ולא איזה סופרמן. גם המחוקקים לפעמים טועים. מה גם, שאי-אפשר לכסות את כל המקרים בעולם על-ידי מערכת חוקים סגורה. צריך להפעיל פה שכל ישר. ולדעתי את צריכה לתת יותר משקל לשכל הישר *שלך* מאשר למה שאומר החוק היבש. ואני עדיין לא מבין למה את מסתבכת כל כך עם העניין הזה. אם נפגעת, אז נפגעת. ואם את לא מזוכיסטית, אז את תעשי את כל מה שביכולתך לעשות כדי למנוע מאותו אדם שפגע בך לחזור על מעשיו. גם אם נניח, לצורך העניין, שאת כן עושה "פיל מזבוב", האם זאת סיבה להמשיך ולסבול?

 

[BellA עלמה]

לי החוק הוא ה- קובעה

 

[גור42]

אז אם כך, על מה הויכוח?

אני יכול לומר לך כבר עכשיו, שאין שום חוק בספר החוקים של מדינת ישראל שאוסר על אנשים לקרוא זה לזה בשמות גנאי. אבל אני מניח שאת ידעת את זה כבר קודם. אז בשביל מה בכלל פתחת את הדיון פה, אם העניין כל כך פשוט מבחינתך?

 

[ניאו30]

מתחילות להיגמר לי המילים

זה בסדר,את מזכירה לי קצת אותי,איך שהייתי עם העקשנות להידבק לזוטות כאלו.הייתי מאוד שבוי בעולם שלי,לא היתה לי זהות עצמית אמיתית,ולכן כל אחד מבחוץ יכל לערער את מה שהיה אצלי,בפנים. עלמה,אני מדבר על פתיחות,על דמיון,על מתן האפשרות לעצמך להתעלות מעבר לעצמך ולחיי היומיום שלך...יש כאלו שזה בא להם בצורה טבעית,כחלק ממי שהם,אבל יש הרבה שלא,ולכן זה משהו שאפשר וצריך לעבוד עליו...תחשבי על כל המסתורין שיש בחיים, הדברים שאנחנו לא מבינים...יש כל כך הרבה מהם...איך הם נוצרו?איך נוצר גוף האדם? מאותו דמיון,מאותו עולם חסר גבולות וחוקים.תראי כמה המחשבה על חוק וגבול זה דבר שמקבע אותנו. סתם,לדוגמא,תרגיל לפיתוח הדמיון...תכתבי לעצמך את ה"אני המאמין" שלך לגביי העולם, איך היית רוצה לראות אותו,לא איך הוא עכשיו,לא איך אחרים רואים אותו-איך את רואה את העולם...תחשבי,תדמייני,שכל העולם נכחד,ורק את נשארת... ואת צריכה לבנות אותו מחדש על יסודות שנראים לך כהכי טובים,בריאים,צודקים וחכמים... איך הוא היה נראה?מה הדיעה שלך בכל הקשור לזה? עוד דבר שיכול לעזור הוא לעסוק בדברים יצירתיים,אומנות,שכן זו מהותה של אומנות,שהיא חוצה את הגבולות של העולם הפיסי...ונוצרת באמצעות הדמיון,באמצעות חיי הרגש והמחשבה הפתוחים,המקשיבים,למה שיש בחוץ,למה שיש בפנים,ולחיבור בינהם... זה נשמע קשה,אולי,אבל זה מה שמפתח,לדעתי,את הדמיון,ככלי לפתיחות אל העולם,אל אנשים אחרים,אל דעות אחרות...שעל אף ניגודם...אפשר גם לראות את ההרמוניה שלהם,שהרי השלם בנוי מניגודים,ומדברים המשלימים זה את זה...זה קיים בכל מקום סביבנו...רק צריך לפתוח את העיניים,את הקשב הפנימי הזה...כי בחוץ יש המון "רעשים" שמסיחים את דעתנו מכל העושר הזה,בגלל זה הוא נראה לנו דמיוני,ובגלל זה רק מתוך פיתוח הדמיון הוא יכול לעלות... ואם זה נשמע לך לא קשור לאלימות,אז,לפחות בעיניי,זה ממש כן קשור! זה בדיוק חלק מהעניין,שהרי באמצעות הדמיון הכל מתקשר,הכל מתאחד,דבר קשור לדבר,דבר מוביל לדבר...זוהי ההרמוניה של הטבע,סביבנו,בתוכנו,כולנו,שכל אחד יכול להגיע אליה...וזה יכול לעזור בסגירת הפער הזה בין הרגש לחשיבה,בין עולם שמלא בדמיון ויצירה לעולם שמלא בחוקים וגבולות.

 

[BellA עלמה]

אני עוסקת שנים באומנות

בין אם זה אומנות לחימה או אומנות פיתוח קול אין כמו פילוסופיה סינית אגב שמחברת בין הגישמי לרוחני

 

[מיכל הררי]

לגבי הגדרות,

אז הנה קישור למידע בנושא

 

[מיכל הררי]

בקישור כתוב בין היתר

"אלימות מוגדרת כהתנהגות שמטרתה לפגוע באדם אחר" ומפורטות שם סוגי אלימות שונים.

 

[BellA עלמה]

קראתי את הקישור ועדיין

אלימות מילולית זה תלוי ביחס של האדם מילה מסויימת אולי תעליב אותי ואותך לא אני אתיחס לזה כאלימות ואת לא זה ממש לא חד וחלק

 

[מיכל הררי]

בואי נתחיל מהבנה פשוטה.

אל תחשבי על אנשים, אלא על הורים. זה די ברור שהורה שמקלל את הילד שלו, משפיע עליו לרעה ופוגע בו. אם ילד גדל ואחד מההורים מקלל אותו, הוא מתעלל בו מילולית.

 

[BellA עלמה]

לא כזה ברור

מצטערת