זו תגובה מקוממת
אנילה,קראתי את כל תגובותייך בשרשור הזה...בהרבה מהם היה לי פיתוי להגיב אבל העדפתי שלא...זו דעתך האישית,וזו זכותך להיות כמו שאת,וממש אין בעיה,גם אין בי רצון לראות תגובות מטיחות אחת בשנייה עם מילים לא יפות ופוגעות,אבל...לא יודע למה, אולי זה משהו שקשור אליי,אוליי משהו אחר,אבל ההודעה הזו מאוד צרמה לי,ברמות גבוהות הכוונה. ולמה?כי הכל טוב ויפה...אבל עושה רושם שאת בונה לעצמך עולם שאת עומדת במרכזו, ושום דבר אחר לא חשוב בו...יש אנשים חלשים? זבש"ם(זו בעיה שלהם למי שלא הבין), העיקר שאני חזקה,והעיקר שאני בטוחה בעצמי...ולעזאזל כולם,ואני בכוונה מגזים... אני יודע שאת לא עושה את זה בכוונה,שזה חלק מהאופי שלך,אבל...כי תמיד יש אבל... העולם בנוי על אינטרקציות בין אנשים,על כך שלכל מעשה שאנחנו עושים יש השלכה,ולכל מה שאנחנו אומרים לאחרים יש תגובה אצלו...אז אם לך אין בעיה שיגידו לך דברים פוגעים אין בעיה,אבל את זה לא כולם,ואנשים כל כך שונים אחד מהשני שזה לא ייאמן...ולכן,להיות אותנטי ומודע ל"אני האמיתי" שלך זה מצויין,אבל זה רק חלק מהעבודה...יש את החלק החשוב ביותר של כיצד אותו "אני" משתלב בעולם,כיצד אני מודע לכך שלמעשים שלי יש השלכות שלא קשורות בי,אלא לאנשים אחרים. זה ברמות כלליות,ולא אישיות שלי...ובקשר לדעתי על מה שכתבת-יש משהו בהודעות שלך שמשדר סגירות,ואף אטימות,כלפי העולם החיצון.אני לא יודע אם זה באמת ככה,אבל אני אומר לך איך זה נראה מבחוץ.פתיחות הכוונה לכך שזכותך להחזיק בדעות משלך,וזה לגיטימי,אבל שמדיי פעם יש לבחון אותם,ויש להסתכל על דעות אחרות ללא שיפוט מוקדם,ואז אולי...רק אולי...הן יכולות להתאים גם לך. למשל,בקשר לחזקים-חלשים אני חושב בדיוק ההפך הגמור ממך,אולי זה משום שאני יודע מה זה להיות חלש...וש"חזק" רוצה ללכת קדימה ושה"חלשים" יילכו הצידה כי הם מפריעים להתקדמות שלו אז הוא ממש לא חזק(אולי בעינו)...זה אף מראה על חולשה, וההפך,אדם חזק לא חושב רק על ההתקדמות האישית שלו אלא פותח עצמו לעולם שבחוץ,עוזר לחלשים,ולדעתי,רק דעתי כן,דווקא זה שמאיט את דרכו והתפתחותו,לכאורה,כדי לעזור לאחרים,ל"חלשים" הוא החזק האמיתי,ודווקא זה הדבר שהכי מאיץ את התקדמותו,לא ברמות מדומות אלא ברמות אמיתיות,פנימיות. "החברה שלנו שבויה בעריצות של החלש"? אני לא יודע באיזו חברה את נמצאת אבל מנקודת מבטי שלי זה בדיוק ההפך הגמור! החברה שלנו,כמו אחרות בעולם המערבי יש לומר,סוגדת להישגיות ולכך שאנשים נמדדים לפי הישגיהם החומריים,ולא לפי אמות מידה מוסריות,או צודקות,או טובות וכדומה...זה הקפטיליזם הרי...וזו השלכתו...ובעיניי זו הרעה החולה של החברה שבה אנחנו חיים בתקופה הזו...ואת יכולה להגיד שבעינייך זה לא ככה,וזה גם לגיטימי,אבל אני חושב ששווה יהיה לך להרהר בדברים,לחשוב עליהם, להרגיש אותם.כן,אני יודע שלא מדובר בעשייה,לא כפי שנראית לכאורה,אבל המעשה הנכון הוא תוצאה של חשיבה נכונה,זאת דעתי לפחות. מה שכתבת בסוף,שאת מרחמת על הנכד שלך כי הוא מקבל ניקוד נוסף על עזרה לאחרים?ואי...את רצינית? אני צריך לעכל את זה האמת...טוב,אבל הלא זה בדיוק למה שהתכוונתי במה שהחברה שלנו שבוייה בו.שימי לב,שגם בכך יש מידה של סגידה להישגיות, שהרי מלמדים אותך שאתה צריך לעזור לאחרים כדי לקבל ציון נוסף,וכולנו יודעים מה זה ציון נוסף בשביל ילדים(וגם מבוגרים)...ולא לעזור לחלשים כי זה הדבר הנכון,הטוב והצודק שיש לעשותו.אז אפשר להגיד שהם רק ילדים והם לא יודעים כלום,וככה הם לומדים(מקל וגזר)...אני לא חושב ככה...אני חושב שהחינוך בגיל הזה קובע איך ייראו חייו המבוגרים,ולכן לדעתי זו טעות לשייך את העזרה לתלמידים החלשים לציון גבוה יותר,לתמורה חומרנית...למרות שאולי אין ברירה וצריך להתאים את החינוך לחברה בה הוא מתקיים,ולמרות גם שכשאני חודר לעומק העניין יש משהו מאוד חזק בדבר הזה-שהעזרה לאחרים הופכת אותך לחכם יותר,לתלמיד טוב יותר,אבל לא ברמת הציונים-הישגים אלא ברמת האדם שהוא יהיה. ואני בכוונה לא מדבר על מה שכתבת לגביי הילדים,ולגביי אהבת אמת וכל אלו...לא שאין לי מה להגיד בנושא זה,אבל באמת בגלל שלא התנסיתי בזה אני לא מרגיש שהדיעה שלי מוצקה בעניין,ושבהחלט יש נקודות שהסכמתי עם לקשמי ויש נקודות שהסכמתי איתך(כן,תתפלאי!...חחח). אמרת שאת לא יכולה להשתנות בגיל הזה כי האופי כבר מעוצב?לדעתי זה חלק מהסגירות שיש בתוכך לאפשרויות הטמונות בחיים, וגם בעצמך! אני חושב שיש בך המון פוטינציאל להוביל דברים,אבל כרגע הוא מנותב,לפי איך שאני רואה,בצורה לא נכונה,בצורה קצת אנוכית הייתי אומר...וחבל...או במילים אחרות-ותחשבי על זה,בלי דיעה קדומה או מוכנה מראש,אלא פשוט להרהר בדברים כאילו מכוונים למישהו אחר...כי הם באמת לא מכוונים לך אישית,אין לי שום דבר נגדך,אלא לחלק שמנסה להיות אדם טוב יותר בכל אדם שהוא,ובמקרה זה בתוכך.