קשיים בעבודה עם / בעזרת הפורום הזה.

nivinivini

New member
לא מנסה להתפלסף או משהו, באמת שואל

בשיא הכנות. מה זה "שיחות סתם"? אני מזמין אותך להצטרף איזה פעם פעמיים (כמה שבא לך) לשירשורים ה"דפוקים". זה נותן המון. לכל המריבות שחודרות לתוך הגועל האישי. (ומשם מוצאות איזה אור חדש). למה שלא תצא קצת אידיוט?
 

nivinivini

New member
אז אם אנסח את זה בתור קושי שלי עם

הפורום. -יש לי בעייה עם אנשים שנכנסים לפורום בתור ידענים גדולים ולא מרשים לעצמם להשתטות ולהראות צדדים "מגעילים" שלהם. ואני מדבר בעיקר על...עצמי כמובן. חיים פרופסור לענייני חואניזם. איזה מזל שעיט עינברי ושירה נכנסות לפה ומכפכפות אותי מדי פעם. אוהב אותך וגם אותך.
 
אהם,

ב"רביצה" התכוונתי למעין אווירה מסויימת כזאת, שאני לא בדיוק יודע איך להסביר אותה כרגע בכמה משפטים, יותר מכפי שהסברתי (תוך שימוש במלים "שיחות סתם"). לגבי ההזמנה, תודה. לגבי לצאת אידיוט, אני כבר אידיוט, כמו כולנו - אינני צריך להתאמץ בשביל זה יותר מדי...
זה בא לי באופן טבעי.
אבל יש אנשים שהפיסקה האחרונה שכתבתי (עם האידיוט) ודאי היתה מכאיבה להם. לכן לא ארבה לכתוב דברים כאלה. רובנו במילא חושבים בתוך תוכנו שאנחנו אידיוטים גמורים ומצליפים בעצמנו עד כאב, כך שהדברים שכתבתי באותה פיסקה לא נקראו על-ידי רוב הקוראים כפי שכתבתי אותם, כלומר בתור דבר מעצים שנעים לי לכתוב אותו ועושה לי טוב ומשחרר להרגיש אותו, אלא כדבר מכאיב ומשפיל. אינני מעוניין להשפיל אותך, או להכאיב לך. אני בטוח שאתה עושה זאת מספיק לעצמך והייתי דווקא שמח אם היית עושה זאת פחות.
 

nivinivini

New member
אני דווקא לא נהנה להצליף בעצמי...

סתם אוהב לצאת לפעמים דביל כדי לשבור קצת את החשיבות העצמית.
<<< נתקע לי משהו בשן טוחנת
 
../images/Emo8.gif

אחרי מספר פעמים שתעשה זאת, החשיבות העצמית לא תישבר, אבל תרכוש לעצמך חשיבות עצמית חדשה, של אחד שאוהב לצאת דביל כדי לשבור קצת את החשיבות העצמית.
 

nivinivini

New member
טוב, יש בזה משהו...אלא אם כן אני

עושה את זה סתם, כי זה מה שיצא, ונותן לזה פרשנות בדיעבד. הפרשנות היא הבעייתית פה בסופו של דבר.
 
"עושה את זה סתם, כי זה מה שיצא"

אם אתה עושה את זה סתם - אף אחד לא עושה את זה. ודאי שלא אתה. באותה מידה "אתה" יכול לנשום, או להדפיק את הלב. או להצמיח חשיבות עצמית גדולה יותר. מה שכן, אתה לא יכול באופן כזה לשבור את החשיבות העצמית או להחליש אותה, מפני שפעולה כזאת משתייכת לסוג הפעולות שאפשר לעשות רק באופן מכוּון. החשיבות העצמית טפשית, אך לא טפשה. ובטח שלא פראיירית. היא לא נחלשת (אינני יודע לגבי נעלמת) בלי עבודה קשה, ממושכת ומכוונת, שאיננה אקראית. זוהי משימה שכמעט אף אחד לא יכול לבצע - ולא בכדי... אם כל אחד היה יכול להחליש את החשיבות העצמית שלו בנקישת אצבע, לא היה צורך בשום דבר אחר כמעט. אפילו "דון חואן מאטוס" כבר לא היה מעניין כל כך, כי כולנו היינו כבר קרובים לשם בכוחות עצמנו, ללא כל עזרה מיוחדת. מאידך, אינני מכיר אותך, זוהי תקשורת פורומים כללית, יתכן שהדברים שאמרתי שגויים או בלתי מתאימים. אנא השתמש בהם בזהירות.
 

nivinivini

New member
"מאידך אינני מכיר אותך..."

נעים מאוד, יניב.
. אתה בן טל-שחר לא? באמת נעים לי מאוד להכיר. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> לא לדחוף, יש מקום לכולם.
 
קשיים שאני חווה בגלישה בפורום:

- אני פוגש בפורום הרבה מאוד ויכוחים על מי צודק ואיך נכון ומה נכון. מרגיש לי לפעמים כאילו כבר מתווכחים בשביל הויכוח או בשביל להרגיש צודקים ויודעים ולא באמת בשביל להתקדם או לקדם. נראה לי שההתעסקות בזה לא מקדמת אלא בעיקר מקבעת, מחלישה וכו'. - אני חווה חוסר רצון לשתף ולהשתתף באופן פעיל בפורום, בעיקר בשל הרגשה של תוקפנות או לחימתיות שמרחפת מעל הרבה מההודעות שאני קורא. גורם לי כמעט ולא להגיב. - חשיבות עצמית, אגו ומשחקי ציד למיניהם. מרגיש לי שיש הרבה אנשים שכותבים באיזה שהוא נסיון להוכיח שהם יותר טובים ב"להיות לוחם" וב"לצוד" אנשים, ומעבירים את הזמן בלהתחכם ולהראות ועוד כל מיני כאלה דברים טובים. שוב, אני לא בטוח שזה מקדם באמת. - אני רואה הרבה התגוננות ו"מי הוא שיגיד לי?" והדיפה של מידע שמועבר. תכונה אנושית מוכרת ונפוצה (גם אצלי, תודה לאל), אבל בפורום של אנשים שחותרים להתפתחות וחופש, נראה לי שהתגוננות כזו הינה מקל בגלגלים.
 

nivinivini

New member
שאלה קטנה. יש סיכוי שנראה ממך גועל

קצת? אני שואל בכנות. זה לא חכמה להכנס לפה ולכתוב רק כשאתה בסבבה עם עצמך ועם הסביבה. מה רע במקל בגלגלים לפעמים כשזה קורה. אני מסוגל לחלק את האנשים פה (ולא רק פה, בכלל ב"עולם הרוח") לשני סוגים, וישמע הכי בוטה שישמע, לא איכפת לי. הסוג האחד: יגיד "מדהים" כל שתי שניות בערך, יתחבק לרוב, גם אם יהיה בתוכו גועל נפש, הוא יחייך בכל זאת ובגדול ינסה להראות הכי מושלם שיש. אלהים של ממש. או צבוע. הסוג השני: כשיש בו גועל באותה שנייה הוא יוציא את הגועל. כשבא לו להתחבק הוא יתחבק. כשלא בא לו הוא יראה ריחוק. או אמיתי (כמו שוקו קרלו).
 
שאלות מצוינות.

אני די מסכים עם מה שכתבת. המקל בגלגלים זה כלי יעיל מאוד, אבל כשהוא מופעל במידה. יצאתי נגד התנהגות מתמשכת כזו, ולא נגד חד פעמיות. אני גם מאוד מאוד מעודד שפיכת רעל וגועל פנימי בפורום. אני חושב שזה כלי מדהים להתפתחות. אני בעצמי עושה את זה די הרבה במגוון פורומים (ויש לי אפילו הוכחות כתובות, בבלוג הקטנטן והחביב שלי {פרטים בחתימה}). אבל יש הבדל בין לשתף מתוך מקום של פחד ורעל פנימי והרגשה רעה, לבין לתקוף וליצור אצל מישהו הרגשה רעה כזו (מכל סיבה שהיא). לגבי חלוקה למדהים-צבוע ומגעיל-מגעיל/מדהים-מדהים, אגיד רק שבעיניי יש עוד המון גוונים בדרך. ולא רק זה, אלא גם בקרב אנשים שמתפתחים יש שינוי עמוק שמתבטא גם בזה.
 

nivinivini

New member
בהחלט יש הבדל בין לשתף מתוך מקום

של גועל לבין סתם לחמם את האוירה למלחמה. המקרה השני מכונה ברשת טרול, והוא בדרך כלל גם מתחבא מאחורי כל מיני ניקים חדשים דנדשים. פה מדובר על ייצור מפוחד ורועד שב"מציאות" פנים מול פנים בחיים לא יעיז להוציא מילה. רבות נכתב על הייצורים המיתולוגיים האלה. בדיוק בשביל זה יש את מנהלי פורום שחלק מהמטרות שלהם בניהול הוא זיהוי טרולים והעפתם קיבינימט. למען האמת, חשבתי בעבר שיש פה כמה טרולים, ובאמת הייתי בראש שלך (בכמה הודעות קודמות שלי גם אני הערתי על האווירה העכורה). יותר מאוחר, הגעתי למסקנה שאין פה באמת טרולים בפורום, פשוט דרוש קצת יותר השתתפות פעילה פה כדי להבין את זה. סך הכל תחשוב על זה. זה פורום שנוגע ברבדים מאוד עמוקים של האישיות, לכן קשה לזהות פה טרולים. מה גם שלכל זה נוסף העניין של "העריץ הקטנוני" שזה חלק מהמשנה של הדוןדון. אז בכלל הקושי לשפוט בנאדם לטרוליות נעשה הרבה יותר קשה.
 
למעלה