ראיה לאמיתות התורה מדבש דבורים.
דבש דבורים מה שיוצא מטמא טמא. יש הבדל בין נאנקה לבין הדבורה. הדבורה לא ממצא את הדבש מגופה אלא משק נפרד מהקיבה. דבורים נחשבות לשיקוץ, כמו החרקים האחרים, ואינן כשרות. אולם הדבורה יוצאת דופן: היא אמנם אסורה באכילה, אך הדבש שלה כשר, להבדיל מתוצריהן הגופניים של בהמות לא כשרות. מה שנלקח מגוף טמא נחשב לטמא על פי ההלכה היהודית, אך הדבורה אינה מעכלת את הדבש. למרבה הפלא", בתורה שבעל פה קיבלו חז"ל ואבותיהם מאבותיהם, עד משה רבינו ע"ה, את המשפט הקצר והנמרץ הבא המופיע בתלמוד (בכורות ז, ב
. כך כתוב: "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". והסביר רש"י: שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן \וכן נפסקה הלכה בשו"ע יו"ד סי' פ"א/. מי יכול היה לדעת לפני אלפי שנים סוד טבע זה הנוגד את ההגיון הפשוט ואת הדמיון המוחלט לחלב, ואף לומר זאת בבטחון גמור עם השלכה הלכתית משמעותית, אם לא שבורא העולם הוא אשר גילה זאת לצורך ידיעת ההלכה?? להלן דבריו של הרב דב שטיין. מזונותיה של הנאקה הופכים לחלב לאחר שהפכו לחלק מגופה בפועל. לא כך הדבורה. לדבורה יש שק דבש לתוכו מופרשים אנזימים שהם עצמם אינם אסורים לאכילה באשר הם לא ראויים לאכילה. הם משפיעים בדרך אנזימטית על הצוף להפכו לדבש. הדבש לא היה מעולם חלק בלתי נפרד מהאורגניזם של הדבורה. האנזימים המופרשים לכשעצמם אינם אכילים והם כנראה אפילו מרירים. כך שאכילתם לכשעצמם אינה אסורה. לכן יוצא לנו שלמרות שלאנזימים הללו יש ערך תזונתי כל שהוא, אך היות והם לכשעצמם אינם אכילים, הדבש כשר. נא לראות סעיף ב' בקישור. http://www.mechon-mamre.org/i/5203.htm
דבש דבורים מה שיוצא מטמא טמא. יש הבדל בין נאנקה לבין הדבורה. הדבורה לא ממצא את הדבש מגופה אלא משק נפרד מהקיבה. דבורים נחשבות לשיקוץ, כמו החרקים האחרים, ואינן כשרות. אולם הדבורה יוצאת דופן: היא אמנם אסורה באכילה, אך הדבש שלה כשר, להבדיל מתוצריהן הגופניים של בהמות לא כשרות. מה שנלקח מגוף טמא נחשב לטמא על פי ההלכה היהודית, אך הדבורה אינה מעכלת את הדבש. למרבה הפלא", בתורה שבעל פה קיבלו חז"ל ואבותיהם מאבותיהם, עד משה רבינו ע"ה, את המשפט הקצר והנמרץ הבא המופיע בתלמוד (בכורות ז, ב
. כך כתוב: "דבש דבורים, מותר. מפני שמכניסות אותו לגופן, ואין ממצות אותו מגופן". והסביר רש"י: שאוכלות מפרחי האילן ומהן נעשה הדבש במעיהן ואין ממצות אותו דובשנו מגופן \וכן נפסקה הלכה בשו"ע יו"ד סי' פ"א/. מי יכול היה לדעת לפני אלפי שנים סוד טבע זה הנוגד את ההגיון הפשוט ואת הדמיון המוחלט לחלב, ואף לומר זאת בבטחון גמור עם השלכה הלכתית משמעותית, אם לא שבורא העולם הוא אשר גילה זאת לצורך ידיעת ההלכה?? להלן דבריו של הרב דב שטיין. מזונותיה של הנאקה הופכים לחלב לאחר שהפכו לחלק מגופה בפועל. לא כך הדבורה. לדבורה יש שק דבש לתוכו מופרשים אנזימים שהם עצמם אינם אסורים לאכילה באשר הם לא ראויים לאכילה. הם משפיעים בדרך אנזימטית על הצוף להפכו לדבש. הדבש לא היה מעולם חלק בלתי נפרד מהאורגניזם של הדבורה. האנזימים המופרשים לכשעצמם אינם אכילים והם כנראה אפילו מרירים. כך שאכילתם לכשעצמם אינה אסורה. לכן יוצא לנו שלמרות שלאנזימים הללו יש ערך תזונתי כל שהוא, אך היות והם לכשעצמם אינם אכילים, הדבש כשר. נא לראות סעיף ב' בקישור. http://www.mechon-mamre.org/i/5203.htm