ראיה לאמיתות התורה מדבש דבורים.

[דוד1000]

דבש

":1. כבר אז כולם ידעו שדבורות עושות דבש מצוף, ולכן חז"ל כתבו "ואין ממצות אותו מגופן". אין כאן שום ידע על טבעי." ת. יש כאן ידע על טבעי. חז"ל ידעו שהצוף לא עובר תהליך בגוף הדבורה כמו שעובר העשב שאוכלת הנאקה. העשב הופך לדם בגוף הנאקה ורק לאחר מכן הופך לחלב. ואילו הצוף הופך ישירות לדבש.

 

[Huan]

אלוהים אדירים!

איש, זה לא הופך לדם... אל תבלבל...

 

[00000000000000000000]

אתה טועה.

גם אם נתעלם מזה שהדבש כן עובר תהליך בגוף הדבורה, כל אחד יכול להניח שהצוף הופך לדבש, בגלל המתיקות של הצוף ושל הדבש (שלא כמו ההבדלים בין העשב לבין החלב,אצל הנאקה.

 

[Huan]

כן, אבל...

לא כל אחד יכול להבין הדבש לא מיוצר מהדבש, אלא הצוף רק עובר שינוי...

 

[00000000000000000000]

בגלל ש...?

כשאתה כותב "כל אחד..." בלי לכתוב את ההגיון שמאחורי זה, אין משמעות למה שכתבת.

 

[Huan]

wtf?

אמרתי "לא כל אחד". כי זה עניין מסובך, ולא גלוי לעין...

 

[דוד1000]

הדבורה

בכדי להיות בטוח שהדבש כשר צריך להיות בטוח שהצוף לא נטמא בדם הדבורה, ולא מספיק להניח. הם אמרו זאת בבטחון וזה נובע בגלל שהם קיבלו זאת מבורא העולם.

 

[Governor]

טעות. אתה מנסה לבלבל, אולם זה לא

יצלח. חז"ל לא הבינו כלל מה הוא תהליך יצור הדבש. הם סברו שהצוף ס"ה נאסף ומובא לכוורת. הם לא הבינו מה מתחולל בו...

 

[דוד1000]

אתה היחידי בעולם שסובר כך.

 

[Governor]

הנה ההוכחה שאתה

טועה...

 

[דוד1000]

הדבורה

להלן דבריו של הרב דב שטיין. מזונותיה של הנאקה הופכים לחלב לאחר שהפכו לחלק מגופה בפועל. לא כך הדבורה. לדבורה יש שק דבש....

 

[00000000000000000000]

ראה

כאן

 

[Huan]

אתה טועה בהבנת העסק.

"ואין ממצות אותן מגופן"- רבנן התכוונו לומר כי הדבש אינו הפרשה של הדבורים כתוצאה מפעולה גופנית. הפרשה, כגון שתן, רוק וכו'. לעומת זאת, אצל הדבורה הדבש אינו מופרש, אלא מיוצר בתהליך מיוחד. הוא אינו הפרשה אלא רק "שיפור" של צוף הפרי. שיפור ע"י הוספת אנזימים שמבצעים תהליך כימי בצוף, והופכים אותו לדבש. עצם העובדה שהאנזימים עצמם אינם אכילים, מראים כי התוספת של הדבורה אינה יכולה להכיל דברים לא כשרים, וע"י כך לפסול את הדבש.

 

[00000000000000000000]

יפה.

כבר אז כולם ידעו שדבורות עושות דבש מצוף ולא מייצרות אותו סתם כך, מעשב. ולכן חז"ל כתבו "ואין ממצות אותו מגופן". אין כאן שום ידע על טבעי.

 

[Huan]

ptr*

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=761&msgid=15988871

 

[דוד1000]

לא כל אחד יכול

לא כל אחד יכול להבין הדבש לא מיוצר מהדבש, אלא הצוף רק עובר שינוי...

 

[Governor]

טעות, אתה מנסה לבלבל, אולם זה לא

יצלח. חז"ל לא הבינו כלל מה הוא תהליך יצור הדבש. הם סברו שהצוף ס"ה נאסף ומובא לכוורת. הם לא הבינו מה מתחולל בו...

 

[00000000000000000000]

בטח.

במשנה דנים בכמה מקומות על פרחים שעשויים לקבוע את טעם הדבש. היה ברור אז לכולם שדבורים עושות את הדבש מצוף שהם לוקחים מפרחים, ולכן הפרחים קובעים את טעם הדבש (כמו חרדש שהופך את זה לחריף, ראה שם). ההנחה האוטומטית שלהם היתה שברור מכאן (מזה שסוג הפרחים קובעים את טעם הדבש) שהדבורים עושות את הדבש מצוף - ולא שהן משתמשות בצוף רק לאוכל ומייצרות את הצוף מעצמן ללא קשר לצוף. כל אחד היה יכול לומר אז "ואין ממצות אותו מגופן", על סמך הידיעה הזו. היום התברר שהן כן ממצות את זה גם מגופן (אנזימים), אבל הלכתית זה טולי עשוי להיות בסדר מכיון שהאנזימים לא אכילים. מ.ש.ל. אי אפשר להוכיח מכאן שהיה להם ידע על טבעי (אולי היה להם, אבל מכאן אי אפשר להוכיח).

 

[דוד1000]

דבש

---------- עיינתי בדברים ולהלן התייחסותי. א. מאכלים הנאכלים ע"י בעלי חיים משפיעים היטב על טעם בשרם. יש איכרים ספרדים רבים המגדלים חזירים על דיאטה של פירות האלון. טעם בשרם משתבח בהתאם וטעם פירות האלון ניכר כתוצאה מדיאטה זו בבשרם. עדות על כך שמעתי מפרופ' מרדכי כסלו שביקר במקום ונוכח בתופעה. מכאן לענינינו, היינו העובדה שסוג הצוף משפיע על טעם הדבש אין בה כדי ללמד שהדבורה לא מטמיעה כליל את הצוף בגופה ורק אחר כך פולטתו. באמצעים המדעיים שהיו בימי קדם לא היה ניתן להעריך כלל שהדבורה אינה אוכלת את הצוף. להיפך מחיי היום יום של חקלאים אז היה ניתן להסיק בטבעיות שכשם שהפרה הכבשה והעיזה המבוייתים וכל היונקים האחרים אוכלים מזונם ונותנים חלב כך גם הדבורה. ב. העקשנות לקבוע שהפרשת האנזימים של הדבורים לצוף היא בגדר ההסבר ליצירת דבש כמיצוי מן הגוף אינה אלא עקשנות של מי שמבין שברגע שיהיה ולו רק מקרה אחד המוסבר ע"י הסבר טרנצנדנטי נטרפו כל קלפיו. היה ראוי שאדם הגון ורודף אמת יקח לעצמו את האמת המוסרי ואינטלקטואלי להודות גם במה שלא נוח לו כפי שעושים יריביו לעט. ג. אכן אין מכאן הוכחה לנבואה. אבל בוודאי שיש כאן הוכחה לכך שבין שהמקרא נכתב על ידי מי שהם לפחות אנשי מדע חשובים בעלי ידע רציני מאוד בדורותיהם הרבה מעבר למקובל אז. במקרה כזה ימצא עצמו הטוען את הטענות המונוטוניות שחז"ל <לפי לשונו המגונה> "לא ידעו בין ישבנם למרפקם" מוכתר בכתר המכובד המתאים לכל השרלטנים לדורותיהם. דב

 

[Governor]

קבל

תשובה...