"כנראה הוכחנו שנותן התורה ידע שאין
אנזים הנותן טעם בדבש. ככה צריך להציג את הדברים" כנראה שלא. אתה יכול להוכיח טענות באחת משתי דרכים: (א) ישירות (ב) עקיפות, למשל, על דרך השלילה. כאשר אתה מוכיח טענה באפן ישיר, אזי, או שאני יכול להצביע על שגיאה (הנחה שגויה, חשוב שגוי, הסק שגוי), או שעלי להסכים עמך. אין דרך אחרת. כל נטל ההפרכה מוטל רק עלי. שונה לחלוטין המצב כאשר אתה נאלץ לנקוט הוכחה על דרך השלילה. לפעמים אין אפשרות להוכיח טענה באפן ישיר, אם משום קשיים, אם משום חסר כלים. לא הכל אבוד. עדיין נתן לנסות הוכחה על דרך השלילה. הוכחה על דרך השלילה מונה תחילה את כל הטענות האפשריות ביחס למושא ההוכחה, ומנסה לשלול את כל הטענות האפשריות, _זולת_ זו שאותה אנו מבקשים להוכיח. אם הצלחנו - אזי מכוח שלילת כל האפשרויות האחרות, נמצאת טענתנו המבוקשת מוכחת. כל עוד לא הוכחה גרסתך - _אין_ לה משמעות, _אין_ לה חשיבות, _אין_ לה רלבנטיות לטעוני ההוכחה, ו_אסור_ להזכירה כלל במהלך ההוכחה. אתה חייב להתמקד בשלילת _כל_ התרחישים האפשריים האחרים מבלי להזכיר ולו במלה את גרסתך. רק כאשר הצלחת לשלול כל תרחיש אפשרי אחר, _זולת_ זה שאותו אתה מבקש להוכיח - תימצא גרסתך מוכחת, לא מכוח עצמה, שכן אין לה קיום עצמאי, אלא מכוח שלילת _כל_ התרחישים החלופיים האפשרים. זהו האופן היחיד להוכחה על דרך השלילה. הבה נשוב ונעיין בטענתך: "כנראה הוכחנו שנותן התורה ידע שאין אנזים הנותן טעם בדבש. ככה צריך להציג את הדברים" עכשיו ברור לנו שזה אפילו לא "כנראה שלא". כעת זה "בטוח שלא"... 972357O34IO2E
אנזים הנותן טעם בדבש. ככה צריך להציג את הדברים" כנראה שלא. אתה יכול להוכיח טענות באחת משתי דרכים: (א) ישירות (ב) עקיפות, למשל, על דרך השלילה. כאשר אתה מוכיח טענה באפן ישיר, אזי, או שאני יכול להצביע על שגיאה (הנחה שגויה, חשוב שגוי, הסק שגוי), או שעלי להסכים עמך. אין דרך אחרת. כל נטל ההפרכה מוטל רק עלי. שונה לחלוטין המצב כאשר אתה נאלץ לנקוט הוכחה על דרך השלילה. לפעמים אין אפשרות להוכיח טענה באפן ישיר, אם משום קשיים, אם משום חסר כלים. לא הכל אבוד. עדיין נתן לנסות הוכחה על דרך השלילה. הוכחה על דרך השלילה מונה תחילה את כל הטענות האפשריות ביחס למושא ההוכחה, ומנסה לשלול את כל הטענות האפשריות, _זולת_ זו שאותה אנו מבקשים להוכיח. אם הצלחנו - אזי מכוח שלילת כל האפשרויות האחרות, נמצאת טענתנו המבוקשת מוכחת. כל עוד לא הוכחה גרסתך - _אין_ לה משמעות, _אין_ לה חשיבות, _אין_ לה רלבנטיות לטעוני ההוכחה, ו_אסור_ להזכירה כלל במהלך ההוכחה. אתה חייב להתמקד בשלילת _כל_ התרחישים האפשריים האחרים מבלי להזכיר ולו במלה את גרסתך. רק כאשר הצלחת לשלול כל תרחיש אפשרי אחר, _זולת_ זה שאותו אתה מבקש להוכיח - תימצא גרסתך מוכחת, לא מכוח עצמה, שכן אין לה קיום עצמאי, אלא מכוח שלילת _כל_ התרחישים החלופיים האפשרים. זהו האופן היחיד להוכחה על דרך השלילה. הבה נשוב ונעיין בטענתך: "כנראה הוכחנו שנותן התורה ידע שאין אנזים הנותן טעם בדבש. ככה צריך להציג את הדברים" עכשיו ברור לנו שזה אפילו לא "כנראה שלא". כעת זה "בטוח שלא"... 972357O34IO2E