ראיה לאמיתות התורה.
בס"ד כתוב בתורה: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. או הניסה אלוקים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם ה' אלוקיכם, במצריים--לעיניך. "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. (דברים ד, ל"ב-ל"ט) http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0504.htm מטרתן של מכות מצרים. http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/mkot_xinuk.html http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2959 כל העולם כל היקום. זה הפרוש. אין בכל היקום אין עוד מלבדו. והוא ענין הכתוב (ירמיה כג, כד) "ירמיהו פרק כג האלהי מקרב אני, נאם-ה': ולא אלהי, מרחק. אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאם-ה': הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא, נאם ה'. "אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלהים אין עוד מלבדו" והוא ממש כמשמעו, שאין עוד מלבדו יתברך כלל, בשום בחינה ונקודה פרטית שבכל העולמות, עליונים ותחתונים והבריות כלם, רק עצמות אחדותו הפשוט יתברך שמו לבד: http://mechon-mamre.org/i/1101.htm http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=2256 http://pnimi.org.il/parasha/dvarim/vaethanan/vaethanan2.asp עשרת המכות מתחלקות לשלוש קבוצות: דצ"ך - דם, צפרדע, כנים; עד"ש - ערוב, דבר, שחין; באח"ב - ברד, ארבה, חושך, בכורות. מכות אלו מהוות הוכחה לעליונותו של ה' על הבריאה כולה, כלומר, שהוא יכול לעשות בה כרצונו. עם העומד על גדת ים סוף, לקראתו מתקרבים כל סוס פרעה ורכבו הבאים להורגו, ואין מוצא להינצל. בייאושו פונה העם אל אלוקיו, והנה - אחר קריאה זו משתנים סדרי הטבע לחלוטין: הים נבקע ומימיו נערמים כשתי חומות מוצקות, קרקעיתו מתיבשת ונוצקת תוך שניות לכביש, עליו מדשדשים כל המוני העם עד לגדה השניה. ולפתע - בתזמון מדויק ומפליא - ברגע בו עלתה מן הים הרגל היהודית האחרונה בעוד הצבא המצרי נמצא בלב הים בעקבותם, חוזר הטבע לנוהגו הקבוע, חומות המים נופלות, הים זורם בכיוון הטבעי, ואי שם בקרקעיתו צולל צבא סדיר אדיר, על כל ציודו. העם נודד ארבעים שנה במדבר. כיצד משקים מליונים במקום צחיח זה לאורך שנים כה רבות- העם מבקש מים ולפתע מופיעה לידו באר, המתגלגלת עמו לאורך כל הדרך, ארבעים שנה. לפני כן הם הגיעו למעין טבעי במדבר שמימיו היו מרים, ולא יכלו לשתותם. הם פונים לה' ומקבלים הוראה: קחו פיסת עץ זו, השליכו למעין - וימתקו המים. כך היו פני הדברים גם באשר למזונם. מדי בוקר מופיעה על הארץ, בכל מקום חדש בו מתמקם העם בחנייתו בנדודיו, שכבת טל, מעליה שכבת המזון המיוחד - "מן" - ומעליה עוד שכבת טל. ה"כריך" הזה מחזיק מעמד רק זמן קצר, ובזרוח השמש נמס האוכל ונעלם. מדי בוקר העם יוצא לאסוף מן, ולמרבית הפלא כמות המזון הנצברת אינה תלויה במאמצים שכל אחד השקיע, לפי כוחו, באיסוף המן כי אם במספר הנפשות במשפחה. לכל אחד יש "עומר לגולגולת מספר נפשותיכם... ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר" (שמות ט"ז 17-18.) למרות הבטחתו של משה שנס זה יתמיד, ושעל כן אין צורך להותיר אוכל למחר, יש אנשים שקשה להם לסמוך על כך, הם משאירים קצת למחר - והאוכל מתליע ומתקלקל. ביום שישי מודיע ה': לאסוף גם עבור מחר - יום השבת - בו לא יופיע המן. הפעם האוכל מחזיק מעמד שתי יממות, ולא מתליע בשבת. בשבוע הראשון היו שחשבו שאם המן הפסיק, ודאי כבר לא יתחדש, והותירו אוכל ליום א'. ביום א' בבוקר - האוכל התליע. וכך חוזר חלילה ארבעים שנה. עמוד ענן סוכך עליהם יומיום, לאורך כל היום, ונודד עמהם כשהוא מצל מפני החמה ומגן מפני הגשמים. עם רדת החשיכה תופס את מקומו עמוד האש המאיר בלילה, וחוזר חלילה. בגדיהם לא זו בלבד שאינם מתבלים במשך ארבעים שנה, כי אם גדלים עמהם. אם נניח שהחליפו ביניהם בגדים, ושבתנאי הלחות במדבר האריגים לא מתבלים, מה נאמר על נעליים שצועדים עמהן בחולות ארבעים שנה ואינם מתבלות, ועל רגליים שאינן מתיבלות- הרשימה ארוכה ומפורטת בחומש. http://www.netaim.co.il/katavot/begova/pbegova152.asp http://www.arachim.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=948&CategoryID=54 http://www.herzog.ac.il/main/alatar/3cohen.html http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0209.htm לסיכום 1. אין אף דת (פרט ליהדות) שיש בה סיפור על בורא שעושה ניסים ברמה שהיו בעשר המכות וארבעים שנה במדבר ואומר זאת לעם. 2. נותן התורה ידע שאין אף דת כזאת מאז בריאת העולם בכל היקום ובכל הגלקסיות, זאת ידיעה שלא היה יכול לדעת בן אדם. אפילו לפני אלף שנה. 3. זה לא הגיוני שהוא ניחש זאת, כי לא יתכן שהוא יאמר דבר שעלול להפריך לו את התורה.וגם כי אמירה זאת לא נועדה לאנשים שהיו בזמן נתינת התורה, אלא נאמרו לצורך התקופה שלנו. 4. אדם לא יכול לשכנע אנשים להחדיר ספר כזה, כי יאמרו לו תראה לנו שאתה שולט בבריאה. 5. אם התורה הוחדרה על ידי אדם, מדוע אין עוד אחד שהחדיר ספר דומה בתקופה כל כך ארוכה? הרי לפי דעתכם העולם קיים מיליארדי שנים. כל אחד היה רוצה שיחשבו שהוא ברא את העולם. ורק אחד הצליח להחדיר ספר כזה. מתוך כל האנשים בכל הדורות ידוע רק על אחד והוא ידע שאין עוד כמוהו אין סוף זמן אחורה וקדימה ובכל היקום ובכל הכוכבים. זה מראה שזה הוא. אין עוד הוכחה כזאת ברורה בכל העולם. אין דת (מלבד היהדות) עם בורא וניסים שמראים שליטה בבריאה, ארבעים שנה מן, מים ועמוד אש לעיני מיליוני אנשים. נצרות, איסלאם, בודהיזם http://www.haemet.net/Amitut/religion/Datot.htm מכאן ראיה שנותן התורה הוא בורא העולם. בקישורים האלה תראה כיצד נוצרו הדתות במזרח. http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/7057.html http://www.hidabroot.org/Site/ARList_02.asp?id=7584 מיתולוגיות בריאה http://beginning.galim.org.il/mythologic.html http://www.aish.com/hebShavuot/ShavuotSinai/Did_G-d_Speak_at_Sinai$.asp היכן האמת http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7949&Catogory=23&SubID=7947 עבודה זרה http://kodesh.snunit.k12.il/i/1401.htm#s1
בס"ד כתוב בתורה: "כי שאל נא לימים ראשונים אשר היו לפניך, למן היום אשר ברא אלקים אדם על הארץ, ולמקצה השמים ועד קצה השמים, הנהיה כדבר הגדול הזה, או הנשמע כמוהו? השמע עם קול אלוקים מדבר מתוך-האש, כאשר-שמעת אתה--ויחי. או הניסה אלוקים, לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי, במסות באותות ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה, ובמוראים גדולים: ככול אשר-עשה לכם ה' אלוקיכם, במצריים--לעיניך. "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלוקים, אין עוד מלבדו. מן-השמיים השמיעך את-קולו, לייסרך; ועל-הארץ, הראך את-אישו הגדולה, ודבריו שמעת, מתוך האש. ותחת, כי אהב את-אבותיך, ויבחר בזרעו, אחריו; ויוציאך בפניו בכוחו הגדול, ממצריים. להוריש, גויים גדולים ועצומים ממך--מפניך; להביאך, לתת-לך את-ארצם נחלה--כיום הזה. וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוקים, בשמיים ממעל ועל-הארץ מתחת: אין, עוד. (דברים ד, ל"ב-ל"ט) http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0504.htm מטרתן של מכות מצרים. http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/mkot_xinuk.html http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=2959 כל העולם כל היקום. זה הפרוש. אין בכל היקום אין עוד מלבדו. והוא ענין הכתוב (ירמיה כג, כד) "ירמיהו פרק כג האלהי מקרב אני, נאם-ה': ולא אלהי, מרחק. אם-יסתר איש במסתרים ואני לא-אראנו, נאם-ה': הלוא את-השמים ואת-הארץ אני מלא, נאם ה'. "אתה הראית לדעת כי ה’ הוא האלהים אין עוד מלבדו" והוא ממש כמשמעו, שאין עוד מלבדו יתברך כלל, בשום בחינה ונקודה פרטית שבכל העולמות, עליונים ותחתונים והבריות כלם, רק עצמות אחדותו הפשוט יתברך שמו לבד: http://mechon-mamre.org/i/1101.htm http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=2256 http://pnimi.org.il/parasha/dvarim/vaethanan/vaethanan2.asp עשרת המכות מתחלקות לשלוש קבוצות: דצ"ך - דם, צפרדע, כנים; עד"ש - ערוב, דבר, שחין; באח"ב - ברד, ארבה, חושך, בכורות. מכות אלו מהוות הוכחה לעליונותו של ה' על הבריאה כולה, כלומר, שהוא יכול לעשות בה כרצונו. עם העומד על גדת ים סוף, לקראתו מתקרבים כל סוס פרעה ורכבו הבאים להורגו, ואין מוצא להינצל. בייאושו פונה העם אל אלוקיו, והנה - אחר קריאה זו משתנים סדרי הטבע לחלוטין: הים נבקע ומימיו נערמים כשתי חומות מוצקות, קרקעיתו מתיבשת ונוצקת תוך שניות לכביש, עליו מדשדשים כל המוני העם עד לגדה השניה. ולפתע - בתזמון מדויק ומפליא - ברגע בו עלתה מן הים הרגל היהודית האחרונה בעוד הצבא המצרי נמצא בלב הים בעקבותם, חוזר הטבע לנוהגו הקבוע, חומות המים נופלות, הים זורם בכיוון הטבעי, ואי שם בקרקעיתו צולל צבא סדיר אדיר, על כל ציודו. העם נודד ארבעים שנה במדבר. כיצד משקים מליונים במקום צחיח זה לאורך שנים כה רבות- העם מבקש מים ולפתע מופיעה לידו באר, המתגלגלת עמו לאורך כל הדרך, ארבעים שנה. לפני כן הם הגיעו למעין טבעי במדבר שמימיו היו מרים, ולא יכלו לשתותם. הם פונים לה' ומקבלים הוראה: קחו פיסת עץ זו, השליכו למעין - וימתקו המים. כך היו פני הדברים גם באשר למזונם. מדי בוקר מופיעה על הארץ, בכל מקום חדש בו מתמקם העם בחנייתו בנדודיו, שכבת טל, מעליה שכבת המזון המיוחד - "מן" - ומעליה עוד שכבת טל. ה"כריך" הזה מחזיק מעמד רק זמן קצר, ובזרוח השמש נמס האוכל ונעלם. מדי בוקר העם יוצא לאסוף מן, ולמרבית הפלא כמות המזון הנצברת אינה תלויה במאמצים שכל אחד השקיע, לפי כוחו, באיסוף המן כי אם במספר הנפשות במשפחה. לכל אחד יש "עומר לגולגולת מספר נפשותיכם... ולא העדיף המרבה, והממעיט לא החסיר" (שמות ט"ז 17-18.) למרות הבטחתו של משה שנס זה יתמיד, ושעל כן אין צורך להותיר אוכל למחר, יש אנשים שקשה להם לסמוך על כך, הם משאירים קצת למחר - והאוכל מתליע ומתקלקל. ביום שישי מודיע ה': לאסוף גם עבור מחר - יום השבת - בו לא יופיע המן. הפעם האוכל מחזיק מעמד שתי יממות, ולא מתליע בשבת. בשבוע הראשון היו שחשבו שאם המן הפסיק, ודאי כבר לא יתחדש, והותירו אוכל ליום א'. ביום א' בבוקר - האוכל התליע. וכך חוזר חלילה ארבעים שנה. עמוד ענן סוכך עליהם יומיום, לאורך כל היום, ונודד עמהם כשהוא מצל מפני החמה ומגן מפני הגשמים. עם רדת החשיכה תופס את מקומו עמוד האש המאיר בלילה, וחוזר חלילה. בגדיהם לא זו בלבד שאינם מתבלים במשך ארבעים שנה, כי אם גדלים עמהם. אם נניח שהחליפו ביניהם בגדים, ושבתנאי הלחות במדבר האריגים לא מתבלים, מה נאמר על נעליים שצועדים עמהן בחולות ארבעים שנה ואינם מתבלות, ועל רגליים שאינן מתיבלות- הרשימה ארוכה ומפורטת בחומש. http://www.netaim.co.il/katavot/begova/pbegova152.asp http://www.arachim.co.il/Articles/Article.asp?ArticleID=948&CategoryID=54 http://www.herzog.ac.il/main/alatar/3cohen.html http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0209.htm לסיכום 1. אין אף דת (פרט ליהדות) שיש בה סיפור על בורא שעושה ניסים ברמה שהיו בעשר המכות וארבעים שנה במדבר ואומר זאת לעם. 2. נותן התורה ידע שאין אף דת כזאת מאז בריאת העולם בכל היקום ובכל הגלקסיות, זאת ידיעה שלא היה יכול לדעת בן אדם. אפילו לפני אלף שנה. 3. זה לא הגיוני שהוא ניחש זאת, כי לא יתכן שהוא יאמר דבר שעלול להפריך לו את התורה.וגם כי אמירה זאת לא נועדה לאנשים שהיו בזמן נתינת התורה, אלא נאמרו לצורך התקופה שלנו. 4. אדם לא יכול לשכנע אנשים להחדיר ספר כזה, כי יאמרו לו תראה לנו שאתה שולט בבריאה. 5. אם התורה הוחדרה על ידי אדם, מדוע אין עוד אחד שהחדיר ספר דומה בתקופה כל כך ארוכה? הרי לפי דעתכם העולם קיים מיליארדי שנים. כל אחד היה רוצה שיחשבו שהוא ברא את העולם. ורק אחד הצליח להחדיר ספר כזה. מתוך כל האנשים בכל הדורות ידוע רק על אחד והוא ידע שאין עוד כמוהו אין סוף זמן אחורה וקדימה ובכל היקום ובכל הכוכבים. זה מראה שזה הוא. אין עוד הוכחה כזאת ברורה בכל העולם. אין דת (מלבד היהדות) עם בורא וניסים שמראים שליטה בבריאה, ארבעים שנה מן, מים ועמוד אש לעיני מיליוני אנשים. נצרות, איסלאם, בודהיזם http://www.haemet.net/Amitut/religion/Datot.htm מכאן ראיה שנותן התורה הוא בורא העולם. בקישורים האלה תראה כיצד נוצרו הדתות במזרח. http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/7057.html http://www.hidabroot.org/Site/ARList_02.asp?id=7584 מיתולוגיות בריאה http://beginning.galim.org.il/mythologic.html http://www.aish.com/hebShavuot/ShavuotSinai/Did_G-d_Speak_at_Sinai$.asp היכן האמת http://www.hidabroot.org/Site/ARDetile.asp?id=7949&Catogory=23&SubID=7947 עבודה זרה http://kodesh.snunit.k12.il/i/1401.htm#s1