לכל אותם מגיבים : הבהרות !
1. אני מודה שחלק מהדברים שאמרתי היו לא במקום, היה שם איזה ניסיון להומור שחור שכנראה הרגיז יותר מאשר בידר. ועכשיו ברצינות : 2. במהלך 3 שנות ההיכרות שלי עם באר שבע, נשדדתי באיומי סכין, הצ'ימידאן שלי (עם כל הציוד הצבאי) נגנב ברגע שעליתי לאוטובוס לבסיס, הפלאפון שלי נגנב, ספגתי קללות, איומים, ביטויים התואמים אנשים תת תרבותיים ונקלעתי בעל כורחי לקטטה המונית שהתעוררה בעזרתם האדיבה של ציבור אנשים פורעי חוק וסדר שהיה טוב לכולנו אילו לא היו באים איתנו במגע. בנוסף על כך, חם שם, האווירה המדברית החומה צהובה מדכאת לגמרי, הרחובות (שיצא לי לעבור בהם) מטונפים להחריד והבתים מטים ליפול. אני חושב שלאור ההיכרות ארוכת השנים שלי לפחות עם החלקים הפחות טובים של העיר, יש לי את כל הזכות שבעולם לסלוד ממנה - וכאן אני אעשה הפסקה מתודית לשם הסבר : אני לא עושה הכללה, ממה שראיתי האיזור הצפוני של העיר מקסים. יצא לי לבקר בו בדיוק לתקופת הראיון הראשון. האוניברסיטה עושה רושם של מקום מדהים שאני מאד רוצה ללמוד בו. חבל לי מאד שהאיזור הזה נלווה לאיזורים האחרים שבהם נאלצתי לעבור. 3. לגבי האנשים שפירטתי : האיש עם המצתים מגובס בצוואר תקופה לא נורמלית (4 שנים, יותר ?!), הוא עושה את זה (כנראה) כדי ליצור אמפטיה מצד האנשים שעוברים ע"מ שיקנו אצלו, וזה משגע אותי שהוא לא מבין את ההשלכות של מניעת תנועה כל כך ממושכת ממפרק הצוואר. 4. לגבי הבחור המסריח : וכאן יש לי המון מה להגיד, במקום להטפל לאנשים בתחנה מרכזית ולהטריד אותם יש לי הצעה קונקרטית - שילך לעבוד !! והנה עוד הצעה קונקרטית (II) - שילך להתקלח !!! הוא בריא, חזק וגבוה, הוא יכול יפה מאד ללכת לעבוד בשיפוצים או בבניין. 5. לגבי הבחור השמן : כל מה שהוא עושה הוא לרמות אנשים שהוא מנסה להגיע לאמו החולה בכרמיאל, משתמש באותו סיפור כיסוי כבר חודשים, ובפעם הראשונה שרציתי לעזור לו ולא היה לי כסף בארנק, האדון הטוב הואיל לכוון אותי לכספומט הקרוב כדי שאמשוך עבורו 50 ש"ח !!! ואם זה לא מעורר זעם (עבודה ?!?!?! שילך לעבודה ?!@!??!?!) אז אני לא יודע מה. 6. לסיכום, את דעתכם אכבד, אם כי עם חלק גדול ממנה אני לא מסכים. אני אשמח ללמוד באוניברסיטה בב"ש, אבל רק בתחומה, ובשום פנים ואופן לא נראה לי שאעזוב למרחק של יותר ממספר קילומטרים ממנה. כמה אירוני : כל פעם שהגעתי לתחנת ב"ש מרכז וירדתי מהרכבת במהלך שירותי הצבאי, נשבעתי שלעולם כף רגלי לא תדרוך בעיר הזו שלא לצורך, ושאחרי שאשתחרר אני לא אראה אותה יותר לעולם - והנה מתברר, זהו המקום האטרקטיבי ביותר ללמוד בו רפואה. 7. בכל מקרה מקווה שהתרצתם, לפחות חלקית, שיהיה ערב טוב.