רגע לפני התמוטטות

[חותך בבשר החי]

אני מאוד עדין לאורך כל השרשור הזה

ואת מוזמנת לחפש תגובות שלי ולענות לעצמך.

 

[Amiram_e]

איך שבכל תגובה שלך את מסובב את הכל שיתאים לך

מה הקשר לכלא, לראש הממשלה וכל הדוגמאות שנתת?
פה מדובר על אמא שזועקת לעזרה. כורעת תחת הנטל של טיפול בילדים קטנים, מרגישה שהיא רוצה פוס מהחיים - דבר טבעי מאוד שמרגיש כל הורה.
ואתה מה יש לך לומר מהכורסה הנוחה שלך מול הטלויזיה או בפאב עם הבירה?
את אמא גרועה, בעלך אבא גרוע, את צריכה לתקן את ההתנהלות שלך מול הילדים שלך, את מפונקת.
אתה אפילו לא אבא!!
כן. זו בדיוק הסיבה מדוע אתה כזה תוקפני כלפיה. כי בתור אחד שלא חווה אפילו שנייה בתור הורה, שמעולם לא קם בלילה, מעולם לא הרגיש את הלחץ בלב כשהילד שלך עם חום, מעולם לא השתגע שהילדים שלך משתוללים או לא נותנים לך לישון לילה שלם ואחר כך אתה צריך כרגיל ללכת לעבודה, אתה עושה לעצמך אידאילזציה כיצד אמורה להיות המשפחה המושלמת וכל פותח שרשור פה שלא מתאים לאקסיומה שלך מייד חוטף ביקורית נוקבת ושיפוטית, נרמס תחת גלגלי בית המשפט שהוא הורה מחורבן, הילדים שלו יצטרכו בעתיד פסיכולוג...
אז בוא אני אגיד לך משהו חביבי.
סייג לחוכמה שתיקה.
אל תדון אדם עד שלא תהיה במקומו.
תפגין קצת צניעות וענווה ואין לך שום זכות לבקר אף הורה עד שלא תהיה הורה בעצמך. (כמובן מושלם, עם ילדים מושלמים, איך לא?)

 

[חותך בבשר החי]

תגיד, גיבור ישראל

מישהו הכריח אותך (ואותה) להיות הורה?
בחרת בזה? שב בשקט ואל תספר לי כמה אתה גיבור. זאת האחריות שלקחת על עצמך. תיכף תרצה גם להדליק משואה ביום העצמאות ופרס ישראל.
להביא ילד זה לקחת על עצמך אחריות. זה לא כלב שאפשר לכלוא בבית יום שלם ולצאת איתו לסיבוב מדי פעם.
וכן, ברור שגידול ילדים גוזל משאבי אנרגיה עצומים. אבל פה מדובר בהורים גרועים. אז יופי היא זועקת לעזרה. שתלך לטיפול הורי. עם בעלה. שיבינו איפה הם טועים. מה אתה מקשקש לי עכשיו על הקשיים. אתה לא רואה שזה מקרה אחר מקשיים נורמטיביים? עד כדי כך אתה מקובע?
תגיד, מה תגיד אם בעוד שנה היא תגיד שהיא שוב נכנסה להריון לא מתוכנן? שוב תבוא ותגיד שיש פה אמא שזועקת לעזרה? מה עם האחריות שלה כלפי החיים שלה והילדים שלה?
אגב, אם 'סייג לחוכמה שתיקה' למה אתה ממשיך להגיב?
זכותי לבקר את מי שאני רוצה אבאלה. זה שאולי חסרה לך היכולת להבין את האמת פה כי אולי ראית יותר מדי ריאליטי נבוב בערוץ 2 - זאת לא אשמתי.

 

[Amiram_e]

חבר אתה מפריע לי לעבוד

תעשה מה שאתה מבין.
תמשיך לקטול את כל העולם ולא להסתכל במראה.
שיהיה לך בהצלחה.

 

[חותך בבשר החי]

אתה מפריע לעצמך אבאלה גיבור.

כמה שאני יודע לא באתי אליך למשרד, לא שלחתי סמס, לא וואטסאפ ואפילו לא התקשרתי.
אתה כמוה? מאשים את כל העולם במעשים של עצמך?

 

[חותך בבשר החי]

מילא אני. אדיוט חסר תקנה ומשולל כל בדל של אמפתיה.

אבל יש לי שאלה.
ראית איזה אמפתיה מצידה כלפי הילדים שלה? בואי תקוששי לי בבקשה זרד אחד של אמפתיה שהיא גילתה בפוסט הזה כלפי הילדים שלה. משהו אחד טוב שהיא אמרה עליהם.
אני רק ראיתי טענות. אני רק ראיתי אמא שרואה בבעיות של הילדים שלה מכשול בדרך לספא המפנק של החיים.
אבל העיקר שאלי את באה בטענות כשאני מאיר את הפינות החשוכות האלה.
אני מקוה שאת לא רחמנית כזאת כלפי פושעים.
כי מה שהיא עושה זה פשע הורי.
אז כן. לי אין אמפתיה לאנשים חסרי אחריות שלא לוקחים אחריות על הבחירות והמעשים שלהם.
אין לי אמפתיה לאנשים שמביאים ילדים לעולם כאילו זאת חיית מחמד ולא מבינים את ההשלכות של זה.
הבעיות של האישה הזאת שורשיות ואמפתיה לא תעזור כאן. כל מטפל הורי היה 'נכנס' בה. יכול להיות שביותר עדינות, אבל האישה הזאת צריכה קריאת השכמה באופן דחוף.
אגב, חבל שחמתך עלתה כל כך שלא שמת לב שיש בי אמפתיה. יש בי אמפתיה גדולה וצער כלפי הילדים שלה שחיים עם אמא כזאת ואבא שכנראה אינו נראה בסביבה.
אבל סבבה. תמשיכו לשלוף קלישאות פבלוביות כלפי כל ביקורת.

 

[חייבתלהגיב]

אז תן לי להאיר את עיניך.

אם אתה מעוניין לעזור לילדים שלה - הדרך היא ל-א לכתוב לאמא שלהם כמה היא גרועה ונוראית. המטרה בכתיבת הודעה (או בכלל בתקשורת בין אנשים) היא לא לכתוב את האמת כפי שהיא נראית לך. המטרה היא לעזור - לה, ובמקרה הנוכחי, לדבריך, גם לילדים שלה. יכולת להעביר בדיוק אותו מסר, אבל בצורה אמפתית ובדרך שתגרום לה לרצות לעשות את השינויים שאתה חושב שכדאי לה לעשות. לתקוף מישהו גורם לו בדרך כלל או להתגונן/לתקוף בחזרה, או לברוח, או פשוט להתעלם. לעומת זאת, לאמץ את דברי התוקף - ממש ממש נדיר שזה קורה. לעומת זאת, אם כותבים בצורה אמפתית, ומבינים גם את הצד שלה - אפשר לעזור לה לעזור גם לעצמה וגם לילדים שלה.

 

[חותך בבשר החי]

למה את צריכה להאיר את עיני בדיוק?

כי את חושבת אחרת ממני? כי את יודעת יותר טוב?
אני יכול להגיד לך באותה מידה שהבעת אמפתיה וליטופים רק משאירים את האנשים האלה באותו מקום. לדעתי הם צריכים ניעור. להתעורר מהחלומות ההזויים שלהם ולהתמודד עם המציאות. זאת הדרך שלי להעביר ביקורת. לא מתאים לך - תתעלמי. כמו שאני מתעלם מהעצות שלכם. למרות שתכלס - זכותך גם לבקר אותי. אין לי בעיה עם זה. אני יכול להבין למה אתם רואים בביקורת שלי משהו פסול למאכל אדם. לא מצפה מכם להבין איך אני רואה את הדברים.
ובחיאת. תורידי ממני את האחריות לגורל הילדים שלה. תיכף תאשימי אותי במה שקורה שם.
ואגב. כתבת שלתקוף מישהו גורם לו בין היתר לברוח. לא ראית שכל הפוסט שלה זאת בריחה אחת גדולה מאחריות? לא ראית שהיא כבר במקום הזה של לברוח ולא להתמודד? כל הרצונות שלה פשוט להעלם ולנפוש לבד? זה לא נראה לך ילדותי שהיא מבקשת עזרה לעצמה לפני שהיא מבקשת סיוע לבת שלה? איפה האמפתיה שלך בדיוק?
חוצמזה. לא ראיתי שום תגובה ממך אליה. שום רצון מצידך לעזור. כנראה יותר חשוב לך להכנס בי (ושוב, אין לי בעיה עם זה) מאשר לעזור לה ולתת לה עצות מועילות. אולי זה מלמד גם משהו עלייך.

 

[חייבתלהגיב]

לא נכנסתי בך. אבל מאחר שהרגשת שכן,

שים לב למה זה עושה לך - רצון לתקוף אותי "בחזרה". אתה די ממחיש את מה שדיברתי עליו...

 

[חותך בבשר החי]

אני אשאל שוב

למה יותר חשוב לך להעביר ביקורת על התגובה שלי מאשר לנסות לעזור לה?
איפה האמפתיה שלך כלפיה וכלפי הילדים שלה? איפה הרצון שלך לעזור?

 

[חייבתלהגיב]

אני מנסה לעזור לך לעזור לה.

אני אמנם אחת מל"ו צדיקות, אבל אני לא מגיבה לכל הודעה שאני קוראת.
מאחר שנראה שאתה מעוניין לעזור לפותחת השרשור, ולגולשים אחרים בשרשורים אחרים פה בפורום, אני מנסה לעזור לך לעשות את זה בצורה מועילה.
על לא דבר

 

[חותך בבשר החי]

בקיצור, אין לך שומדבר מועיל להגיד לה

ואומר לך ברצינות ובלי טיפת ציניות.
אם את לא מגיבה לכל הודעה שאת קוראת, עצוב שבחרת להגיב לי ולא לה.
עצוב שבחרת לנתב את האנרגיות שלך בלהתעסק בשלילי מצידך (אני והתגובה שלי) ולא בחיובי (לעזור לה).

 

[חייבתלהגיב]

בכלל לא עצוב. אתה גולש בפורום הרבה יותר ממנה וגם יותר ממני.

הרבה יותר הגיוני ויעיל לעזור לך עם התשובות שלך באופן כללי מאשר לענות על השאלה הספציפית שלה.

 

[חותך בבשר החי]

ממש הגיוני לעזור למי שלא ביקש מאשר ממי שהביע מצוקה אמיתית

ועזבי את זה שהתגובה שלך נשמעת כמו התחמקות לא אלגנטית.
את מכריחה אותי להתעסק בקקה עם מי יותר פעיל, אז לכי תבדקי מי הגיב פה ליותר פוסטים ממי.

שורה תחתונה, תמשיכי לחפש תירוצים במקום להודות שאין לך עצה מועילה לתת לה. כי לצד העזרה ההו-כה-דחופה שהגשת לי יכלת להקדיש כמה מילים לפותחת הפוסט. או שמא את אטומה וחסרת אמפתיה כלפי המצוקה שלה?

 

[חייבתלהגיב]

ושוב, בין אם הייתה לי עצה מועילה לתת לה

ובין אם לא - גם לעזור לך (או למישהו אחר) לתת עצות מועילות לאנשים שמביעים מצוקה אמיתית מועיל לאותם אנשים.
כלומר, אם לדעתך התוכן של העצות שלך אכן מועיל (והסיוע שלי הוא בצורה של העצות, לא בתוכן - כלומר, להחליף את התוקפנות והעלבונות בנימה אמפתית ואכפתית - אתה טוען שאכפת לך מהילדים שלה, אז גייס את האכפתיות הזאת כדי לנסח תגובה שתוכל לעזור להם).

 

[כבשה0פועה]

כמה שאתה שיפוטי ומרושע

לפעמים הריון באמת בא בהפתעה. כשהתקן תת רחמי לא עושה את עבודתו אחת ל...., כשגלולות לא עובדות אחת ל..., כשקונדום נקרע או נשפך בפנים. הבנת.
לפעמים באמת קשה. ישילדים פחות קלים וזה שלא זכית לאחד כזה (או שהוא היה כה מפוחד מהאטימות שלך) - לא אומר שזה לא קיים.
בקיצור - אם אין לך עצות מועילות, החרש!

 

[רחי2]

חצוף קצת

אתה ממש חצוף.
ההתעלמות כביכול ממש שקרה פה זה בגלל תקלה שהייתה לי במחשב. אבל אתה חי כנראה דרך סדרות טלויזיה, ויש לך עולם שממש לא ריאלי.
&nbsp
לפי התגובה שלך אני מבינה שאתה ללא ילדים.
אתה לא מכיר אותי, ולמרות שהכל פה בעילום שם, אני לא חשה צורך בלהסביר את כל התמונה המלאה.
הפורום נועד לשפוך ולתמוך ולייעץ, ולא לשפוט אדם שאתה לא נמצא במקומו....
אז אם ממש מעניין לך ויתן לך תמונה אחרת:
1. אנחנו התחלנו בטיפול לילדה שנפסק לא מאשמתנו, וכעת מחפשים טיפול נוסף!
2. הילד השני מתוק להפליא, מאחלת לכל אחד ילד כזה. ומי שהילד שלו לא הגיע לגיל שנתיים לא מבין את ה"מאבק" של דובי לא לא.
3. כל עוד לא רצינו ילדים תמיד השתמשנו באמצעי מניעה. יש פספוסים שבאים לא מיוזמתנו, אלא משהו מלמעלה. תקרא באינטרנט על מקרים כאלו.
4. אין לך מושג מה אישה בעלת קריירה ומשפחה עוברת ביום יום, אז אסור לך לשפוט! ואני בטוחה שאתה לא מתמודד קמצוץ ממני!
5. מהרגע שאני פותחת עיניים בבוקר ועד הרגע שעוצמת עיניים בלילה, לא עובר רגע בלי לחשוב על הילדים. אז תעשה לי טובה, ואל תקרא לי מפונקת, כי אני את עצמי לא ראיתי כבר מעל 5 שנים! כי אישה מפונקת לא מנקה ומרימה את הבית עם בטן של חודש חמישי! אם באמת הייתי מפונקת, הייתי במצבי יושבת רגל על רגל כל היום ומפרפרת את כולם בשביל שיגעונות הריון.
כנראה שהחיים שלך תותים, הייתי מציעה לך ללכת לאימא חד הורית ולא משנה מה הסיבה ולתת לה עזרה.
&nbsp

 

[חותך בבשר החי]

חצוף או לא חצוף, אני לא אשם במצב שאת נמצאת בו

רוב הטענות שלך מגוחכות וחלקן מראה כמה לא מוכנה הגעת לקטע הזה של ההורות.
זה שבעינייך 'גיל שנתיים הנורא' זאת תופעה שרק להורים לילדים בגיל הזה יכולים להבין אותה כאילו מדובר בביקוע האטום רק מראה כמה שטחית התפיסה שלך. עובדה שאת קובעת שאין לי מושג מה אישה בעלת קריירה ומשפחה עוברת ביום יום. כאילו לא הכרתי מעולם נשים כאלה והפנמתי את הקשיים שלהן. מה שעצוב זה שנראה שכמו שאר הדברים - כל הקושי הזה נפל עלייך בהפתעה.

כל הקשיים שאת חווה זה חלק מעסקת החבילה שנקראת 'ילדים'. את לא הראשונה ולא האחרונה שחווה את זה. את גם לא היחידה שמנהלת קריירה במקביל.
בפעם המי יודע כמה, זה מה שבחרת אז קחי אחריות.
זה שלא ראית את עצמך 5 שנים, מי אשם בזה, אני?
חוצמזה, שאלתי אותך, איפה בעלך בימים שהוא לא לומד? איפה הוא היה בחמש שנים האלה לפני שהוא התחיל ללמוד? איפה הוא בסופשים? למה הכל נופל עלייך?

ההוכחה החותכת לחוסר היכולת לקחת אחריות מגיעה במשפט האחרון שלך. למה שאני אלך לאמא חד הורית ואתן לה עזרה? היא אם חד הורית בגללי? היא הביאה את עצמה למצב הזה. אם היא עשתה תינוק לבד - אין על מה לדבר בכלל. אבל גם אם היא גרושה, אז שתוותר על משמורת הילדים אם אין לה יכולת לדאוג להם ושתיקח אחריות על הבחירה הגרועה של האבא.
אגב, ההריון הלא מתוכנן הוא לא הבעיה המרכזית, כי לפי מה שתארת - לדעתי גם בלעדיו היית קורסת. אבל יש מצב שהוא הקש ששבר אותך. בכל מקרה, זה שאת מתייחסת להריון הלא מתוכנן כאל פספוס שהגיע מלמעלה, רק מראה כמה אתם מתנערים מאחריות.

 

[מיתר פורט על אהבה]

גם היא (ואנחנו) פה לא אשמים במצב שאתה נמצא בו

אתה אחד מהשניים:
1. או שאתה אדם דפוק, חסר רגישות מתנשא שחושב הוא יודע הכל וכולם פה מסביבו טיפשים. לדעתי אתה אפילו רע לב.
2. או שאתה פשוט אדם עם אספרגר או מגבלה רגשית אחרת.
בלי קשר לאחד מהשניים, הוכחת שאתה סתם אדם ווכחן שלא יודע את הגבולות בין להביע דיעה לבין להעיק על האנשים סביבך.
אני מתאר לעצמי שהאשה שתחייה איתך תסבול ביום יום מאדם טרחני שלא מפסיק להתווכח ולהוכיח את עצמו כמה הוא צודק.
לדעתי אתה אדם שלא מסוגל להפסיד, לא בוויכוח ולא בהתנהלות שלך בחיים.
עד שלא תגיד את המילה האחרונה אתה לא תוותר.

 

[חותך בבשר החי]

זכותך לחשוב ככה

אבל תכלס נראה שתארת במדויק את עצמך