רגע אדוני, זה שהגיב את "תגובת השנה"
קצת הגזמת, בוא נרגיע שתוכל לרדת מהעץ הגבוה שטיפסת עליו.
אכן, צדקת, לדעתי לפחות, באבחנה שלך אבל לא לכל הדברים שכתבת אני מסכימה (וכמו שראית לא רק אני).
ראשית, אין לך שום זכות לבוא בטענות לאישה שגילתה הריון לא רצוי (אלא אם הילד שלך). ולידיעתך, ואני מתכוונת רק ליחסי מין שנעשו בהסכמה (מה לעשות גם ההיפך קיים בעולמנו), כל אמצעי מניעה שתבחר לא ייתן הגנה מלאה מפני הריון לא רצוי. יש הגנה של 99.9% אבל לא 100%. ולמרות שהסיכוי להיכנס להריון נמוך מאד, הוא עדיין קיים. נקודה!
עפ"י ההודעה שלה אין לנו מושג מה היא עשתה או לא עשתה כדי למנוע את ההיריון, ובוודאי לא את הזכות לנפנף עם האצבע ולומר לה : "נו, נו נו.." אגב, אין מה להשוות בכלל בין הריון לבין מינוס בבנק.
שנית, לבוא בביקורת, שאתה אגב קראת לה ביקורת קשה, לאישה שנמצאת בהריון, זה לא הדבר הכי חכם. אין לך מושג, לפחות לא בגלגול הנוכחי, להבין מה מרגישה אישה שנמצאת בהריון. אין לך מושג מהי השתוללות של הורמונים שיכולה לגרום לבחילות, סחרחורות, הקאות, רעב וחוסר תיאבון, חולשות, כאבים, רגשות שמשתנים באופן קיצוני מהתרגשות ואושר גדול לייאוש נוראי ולחששות לקראת הלידה ומה יקרה אחריה, לביקורת עצמית. וכל זה תוך כדי החיים עצמם, עם עבודה, בית וילדים.
שלישית, גם הביקורת שלך כלפי תפקודה כאמא, למרות שיש כמה דברים שאני מסכימה איתם מאד בהתנהלות לקויה שמשפיעה על הילדים (ובמשהו מוזר ביחסים עם הבעל שמתואר כאטום למצבה של אשתו), לא חכמה במיוחד. לא חכם להטיח האשמות כל כך כבדות על אמא לשני ילדים (שנמצאת במצב הורמונלי שאין לך כל יכולת להבינו, כבר כתבתי) כאשר אתה עצמך לא מסוגל להבין מה זה להיות הורה. ועזוב אותי מפסיכולוגיה בגרוש שנתת לאותה אמא שסיפרת עליה, בחייאת.
לכן כל השיפוטיות שלך והאבחנות כגון: "מפונקת, מרוכזת בעצמך, ילדה מתבגרת, ילדותית.." וכדומה, לא רלוונטיות ומיותרות לחלוטין.
אני לא נכנסת לויכוח שהתנהל כאן למעלה האם יש אמפתיה או לא בדברים שכתבת. אני לא חושבת שצריכה להיות בתגובה להודעה כזו פוצי מוצי, אלא, פחות "ביקורת קשה", פחות שיפוטיות ומילים פוגעניות, יותר הבנה, יותר רגישות. אתה אומנם לא פסיכולוג והיא לא יושבת מולך אבל, בכל זאת, מדובר בבן אדם והוא נמצא בסיטואציה שלא חווית מעולם.
בקיצור, כגבר, שלא חווה הריון ולא הורות, היית צריך להיות יותר עדין וזהיר. קח את זה כחומר למחשבה, כי למרות שהעטיפה שבה עטפת את הדברים הייתה גרועה, המתנה שנתת בעלת ערך. וחבל.
