רוביק, תרגיע.

[קא זו או]

מנטה, כלבים מתחברים בזמן הזדווגותם

 

[Mנטה]

ומספרים מתחברים כשעושים חשבון

ושני חלקי פאזל מתחברים כשמשחקים ואני יכולה להמשיך עם דוגמאות.

 

[קא זו או]

אז את רואה איך "התחברתי" זה נ-ו-ר-א

 

[ג שם]

יועצות?

ואני חשבתי שזו מילה של צוציאליות, שלא מתייחסת דווקא לאמונות אנרגטיות למיניהן, אלא שבמקום להגיד "אני חושבת שאת פקצה ומדברת שטויות" הן אומרות " אני לא מצליחה להתחבר לדברייך".

 

[משבר אמון]

זה חייב גם להיאמר תוך שימוש

בניגון מסוים, אחרת - זה לא זה. "אני ממש מתחברת לזה, כאילו..." (תוך שהטון עולה, ומרמז על שאלה)

 

[אורן ג]

טוב, לא בדיוק מילים, אבל ביטויים...

"אמרתי לך" "אתה רואה, כשאתה רוצה אתה יכול"

 

[אורן ג]

וגם

"ממך מצפים ליותר"

 

[קא זו או]

"עשיתי את זה בשבילך" אמרה המורה

למושיק, לאחר שהענישה אותו ליד כל הכיתה, וגם העליבתהו.

 

[משבר אמון]

תאמין לי,

לי זה עולה יותר...

 

[תמר עשת]

אני שונא את השימוש המוגזם במלה

"הזוי"

 

[דלזאגי]

ה-xxxx של המדינה

מביא לי את הגויאבה. העיתון של המדינה, השדיים של המדינה והעיניים של המדינה. כל הביטויים האלה עושים לי חשק לעבור מדינה. אני שונא את המילה פרוזדור, לא יודע למה. שונא את הביטוי "לא יעלה על הדעת ש.." ואז משהו שכבר קרה ולכן בהכרח כבר עלה על הדעת (בעיקר בסגנון הפוליטי-אפסי: "לא יעלה על הדעת שעובדי הרשויות המקומיות לא יקבלו את שכרם כבר חצי שנה" וגם בן דוד שלו "לא ייתכן ש.." אבל מה עם מלים וביטויים שאתם אוהבים? אני אוהב את הביטוי "מגניבה את השועלים" למישהי ממש מכוערת וכמו כן מלים מלים שמתחילות באחת מאותיות בכל"ם + פועל שמתחיל בה'. "בהינתן" "להצילו" אני ממש אוהב.

 

[קא זו או]

"לא יעלה על.."

משפט מפתח באופרות סבון שמגלה לך, שבקרוב בקרוב ממש כן יעלה על..

 

[אטיוד5]

התרגלתי ל"כאילו" ...

שהובילה את הדירוג עד לפני כשנתיים. * "תרגיע" בהחלט לא מרגיע אותי. * לא אוהב את חובת ההוכחה, ולכן "אחי" מעצבנני, וגם נשמע לי פְרֵחי לעילא. * "רכבים" עדיין הופך את קרביי. רוב הסלנגים הצה"ליים שורפים לי אי-אילו פיוזים, ובראשם המִלה "כאשר" כשהיא לא מציינת פעילות הקשורה בזמן.

 

[מוּסקט]

בכּלליוּת

מילה מעצבנת, שמצטרפת לרשינמה הולכת ומתארכת (שסה"כ מראה לי שאני מתבגרת - שלא לומר מזדקנת). מסכימה עם קודמי בשרשור ש"אחי" בהחלט מעצבן ומצטרף לשורה ארוכה של מילים המצביעות על פמיליאריות מוגזמת. חוצמזה יש: "על הדרך" - כמו ב: "נקפוץ לבקר את יוּדה על הדרך" "ברמת העיקרון" - כמו ב: "ברמת העיקרון אנחנו בוחרים אבטיח לבד" "יש מצב / אין מצב" - כמו ב: "אין מצב שהביטוי הזה אי פעם ייתמע לי"

 

[nili6]

"התחרפן"- מילה חדשה?? הוא התחרפן?

 

[גנגי]

מה שמייד הזכיר לי

את המכתב שקיבלתי לאחרונה, לכבוד רוששנה, ממישהי שעובדת במשרד ממשלתי, וככה כנראה מחנכים אותם לנסח שם מכתבים אישיים: לכבוד גנגי (טוב, היא כתבה את השם האמיתי) הנידון: ברכה לראש השנה 1. שנה טובה. 2. התגשמות כל משאלותייך. 3.לתיאום פגישה בחג - טל' .......... בברכת שנה טובה - XXXXX. נשבעת לכם שזה אמיתי.

 

[giba70]

הנידון או הנדון?

האם יש הבדל בין המילים? תמיד נראה לי יותר שנידון זזה שדנים אותו (למוות?) והנדון זה הנושא שדנים בו. אולם במחשבה שנייה נראה לי שאולי אין הבדל בין הפעלים. יש עצה?

 

[giba70]

ככה בלי להתכוון יצא לי *זזה*

במקום "זה זה". אולי בכלל עדיף "זה ההוא"

 

[ססילי]

שניהם נכונים (לנושא שבו דנים)

 

[giba70]

וגם להקשר השני?

כלומר אפשר להגיד "הנדון לתלייה"?