לברון ג'יימס- תתכוננו, זה ארוך.
לאחר שהפנמתי שהבחירה היא "על מי הייתם בונים קבוצה" הבחירה בלברון הייתה קלה הרבה יותר. את דעתי על לברון הבעתי כל כך הרבה פעמים שפשוט החלטתי לקבץ כל מיני דברים שאמרתי בעבר ולכתוב אותם כאן: לברון ג'יימס הוא השחקן הכי מוכשר שדרך על פרקט הNBA. ביחד עם מג'יק ג'ונסון. זה שחקן שיודע לעשות הכל, ממש ממש הכל. לטעמי אפילו סנטר הוא יכול לשחק בהרכבים מסוימים. אבל העובדה שהוא יכול לעשות הכל לא אומר שבפועל הוא באמת עושה הכל. לברון ג'יימס לוקה בחסר בכמה תחומים עיקריים: 1. הגנה. הדבר הזה שההיסטוריה מוכיחה שרק איתו לוקחים אליפות. לברון ג'יימס לא השתפר כהוא זה בהגנה מאז הגיע לליגה. אני יודע שהוא הוסיף איזה חצי חסימה למשחק- אבל אתם יכולים לשאול את כל שחקני ההגנה הגדולים של הליגה מה הם חושבים על חסימה למשחק. זה בולשיט. עם היכולות של לברון הוא צריך להיות בדיוק כמו רון ארטסט אבל לא- הוא שומר בינוני ויש משהו כמו 5 שחקנים בעמדה שלו ששומרים יותר טוב. רק בעמדה שלו! בנוגע למשחק הזה אפשר לומר בבירור שהוא שחקן הגנה נחות בהרבה מפול וגם שחקן הגנה הרבה פחות טוב מוויד. על זה בונים אליפות, תשאלו את וויד. 2. יסודות. הדבר הכי חשוב לשחקן חסר כשרון הוא יסודות המשחק. ואתם לא תאמינו כמה זה חשוב לשחקן הכי מוכשר בהיסטוריה- עכשיו לברון הוא פאוור האוס מדהים אבל בעוד כמה שנים הוא ישחק ואז השריר הכי חשוב יהיה השכל של לברון- והשכל הזה לא למד את יסודות המשחק מעולם. עד היום לברון ג'יימס לא יודע לעשות פיק אנד רול כמו שצריך. הוא למעשה בכלל לא חושב על זה כי הוא פשוט יכול לקחת את הכדור לסל בכל זמן שירצה. בעוד 5 שנים הוא לא יוכל לעשות את זה. הוא לא יודע לחסום לשומר, לא יודע לעשות חילופים בהגנה, לא יודע שצריך לתת לרכז לנהל את משחק ההתקפה ואפילו לחסום לריבאונד הוא לא ממש יודע. הוא מצליח לקחת ריבאונד התקפה מדי פעם פשוט כי הוא חיה אתלטית וחזק כמו שור. אבל כל זה ילך וישחק. אז בנוגע למשחק הזה ניתן לקבוע בבירור- ללברון ג'יימס יש את יסודות המשחק החלשים ביותר. אם אני רוצה לבנות עליו קבוצה אני צריך לזכור את זה. 3. שיפור חבריו לקבוצה- זה הדבר עליו אני מתכוון להתעכב הכי הרבה כי כאן יש לנו אחיזת עיניים מופלאה. לברון ג'יימס מוציא ממוצע של 7.5 אסיסטים למשחק ועדיין הרבה שחקנים שלידו לגרועים יותר. פשוט כך. איך זה ייתכן? לברון ג'יימס מחזיק בכדור של הקאבס בכל התקפה ולעיתים גם כל ההתקפה. שאר השחקנים הרבה פעמים לא נוגעים בכדור במשך דקות תמימות במגרש. כשהם כבר כן מקבלים את הכדור הם קרים ולכן מחטיאים גם המון זריקות פנויות. אני לא אומר שלברון סוליסט, למרות שהוא במידה מסוימת כן, אני טוען שכמו אייברסון ובארון דייויס (שגם להם יש 7.5 אסיסטים בממוצע אבל אף אחד לא חושד בהם שהם שחקנים קבוצתיים) הוא מחזיק כל הזמן בכדור ויש לו ראיית משחק טובה אז הוא לעיתים מוצא שחקן לסל. ופה מגיעה הנקודה העקרית שלי בסעיף הזה: לברון יודע לשפר רק קלעים ומשם גם באים כל האסיסטים שלו- הם בדרך כלל נובעים מהתחלה של מהלך, אז ההגנה מתכווצת על לברון ובזכות ראיית המשחק שלו הוא מוציא החוצה לקליעה, שחקנים יוכלו לצמוח לידו רק אם הם פיור שוטרז או גבוהים עם נטייה לכדורים חוזרים בהתקפה. אני אתן כאן הרבה דוגמאות לשחקנים שהלכו לאיבוד ליד ג'יימס: לארי יוז, השחקן ש"אפס" נהיה השם השני שלו, נתן עונת אולסטאר לפני שהגיע לקאבס. 22 6 5 3. אלה מספרים שדומים לאלה של טרייסי מקגריידי השנה. אתם קולטים? אותו לארי יוז שהפך לאפס בתקופת הקאבס. יש שיגידו שזה בגלל שנת החוזה שלו- אבל למי איכפת? העובדה היא שיוז הוכיח שכשהוא רוצה הוא ממש סטאר. אז איך קרה שהוא הפך מhero לzero בתקופת הקאבס? קודם כל לא ניתן רק ללברון קרדיט, יוז נפצע לא פעם דבר שהוציא לו את החשק מהמשחק. אבל מעבר לזה? זה רק לברון. ללברון יש תכונה בה הוא בולע כל שחקן דומיננטי שמשחק לצידו בקאבס. יוז הוא הדוגמה הטובה ביותר לכך- בהתקפות הקאבס הוא בקושי נגע בכדור, איבד את הבטחון שלו ולקח זריקות רעות. הוא בעיקר איבד את חדוות המשחק ורואים את זה גם במספרים שלו. משנה לשנה הוא הלך והתדרדר. הרי הייתם מצפים שליד שחקן כמו לברון הוא רק יצמח לא? אז לא. דרו גודן, האיש והזקן, הגיע לקאבס מאורלנדו כצעיר מבטיח, וגילה שקשה לשחק ליד לברון. אבל בניגוד ליוז הפעם זו לא אשמה ישירה של לברון. זו פשוט העובדה שהגבוהים לא מקבלים כדורים עם לברון. בשנה הראשונה גודן דווקא עלה בסטיסטקה והיה נראה שזה חיבור טוב אבל מי שראה את גודן השנה ראה גודן שמקבל כדורים רק עם הפנים לסל וזורק הרבה יותר מדי מחצי מרחק. לא משחקים עליו למרות שהוא שחקן התקפה מוכשר והרבה נקודות שלו בכלל מגיעות מאופנסיב ריבאונד. הוא הלך וירד בתקופה שלו ליד לברון עד ש.... הוא הועבר לבולס! פתאום ראינו תצוגות של 34 14, אני זוכר גם מפורשות שפתאום אנשים בפורום קראו לו "מפלצת" ואני רק גיחכתי ואמרתי "מעניין מה היה קורה אילו מפלצת שכזו הייתה משחקת ליד לברון". אבל לברון הוכיח שכשזה קורה השחקן השני פשוט נבלע. ווסט, וולי, ביג בן וג'ו סמית'- ארבעת החבר'ה שהגיעו בטרייד השנה לקאבס נתנו כבר עונות מצוינות בקריירה. אז איך זה קרה שאף אחד מהם לא הרשים ליד לברון ושוב אני שומע שוולי וורלד אפס? שג'ו סמית גמור? נתחיל עם ג'ו סמית'- ג'ו סמית' היה אחת ההפתעות הגדולות של השנה כשאחרי שלוש שנים חלשות הוא נתן ממוצעים של 11 5 ב20 דקות בשיקאגו. הייתם מצפים שהוא יצמח עוד יותר ליד לברון לא? אז לא. למרות שהדקות לא ירדו משמעותית דווקא הנקודות קוזזו ל8. למה? קשה לקלוע כשלא מקבלים כדור. גם האחוזים שלו מהקו ירדו ב15%. יעני אין לו רצון לשחק. דלונטה ווסט קיבל מקום בהרכב הפותח של הקאבס. הוא שחקן אגריסיבי ובדרך כלל לוקח את הכדור אליו. לכאורה שילוב טוב עם לברון ואכן ממוצעיו עלו (למרות שגם בדקות הוא עלה ב10). אבל עדיין הוא לא הצליח לשחזר את הממוצעים מעונותיו הטובות. אבל האיש הכי משמעותי הוא וולי שצ'רביאק- שמה שקרה לו דומה מאוד למה שלברון עשה ליוז. זה שחקן שלפני שנתיים כבר נתן עונה של 20 5 3 והשנה עוד היו לו 13 נקודות ב23 דקות. הייתם מצפים שבקו האחורי הדליל של הקאבס וליד מגה סטאר כמו לברון הוא ישתפר לא? שוב לא! הוא הפך לשחקן לא משמעותי ולמרות שלא קוזז בדקות ירד ל8 נקודות בממוצע באחוזים זוועתים. קצת מזכיר את יוז פתאום לא? וכבר שמעתי אנשים קוראים לשחקן הזה אפס מאז הגיע לקאבס. חבר'ה, יוז לא אפס וולי לא אפס וסמית' ממש לא גמור. לברון יודע לשחק רק עם סוגים מסוימים של שחקנים ולא יודע לשפר את כל השאר. זה מתקשר יפה מאוד לעובדה שהוא לא יודע יסודות ולכן לא יודע להתאים את עצמו לסגונות משחק של אנשים אחרים- כולם צריכים לשחק בדיוק כמו שהוא משחק לא כי האופי שלו קשוח אלא דווקא כי המשחק שלו מוגבל ורק כך הוא יודע. אז בהקשר למשחק הזה אני אפילו לא צריך להשוות אותו לפול נכון? אבל גם וויד הפך הרבה שחקנים חלשים לשחקנים מצוינים. גם בהיבט הזה לברון מפגר מאחור וזה היבט שהופך שחקנים מצוינים לגדולים. אם אני בונה קבוצה לא ארצה לבנות אותה על שחקן שיודע לשחק רק סגנון משחק אחד וכולם צריכים להתאים את עצמם אליו.
אז כן, הגענו לטופ 3 - תעיפו את הדביל ממיאמי הביתה כבר. בבקשה.