בוא נעשה סדר
דבר ראשון, ברור שההשוואה שלי בין וייד להורי הייתה מגוחכת, הרי להורי יש כמה? 6 אליפויות? 7? לוייד יש בקושי אחת. מה שניסיתי להבהיר (גם במשפט הקודם) היא שכל הצגה של גדולת שחקן כפונקציה של מספר האליפויות שלו לא יכולה באמת לשמש כפונקציה. לג'יימס וורת'י יש MVP של סדרת הגמר, בעוד שלבארקלי, מאלון ופיפן אין. ועדיין אתה לא יכול לקבוע נחרצות שוורת'י טוב מהם, נכון? מה שאני טוען הוא כזה, וייד - גם בתקופה שהיה בריא - לא עשה מספיק כדי להשאיר את הראש של מיאמי מעל המים. נכון, הסגל סביבו היה חלש מאד, אבל מצד שני יודוניס האסלם, שון מאריון, ריקי דיוויס המושמץ וג'ייסון וויליאמס הם צוות מסייע לא רחוק ברמתו מזה שיש ללברון בקליבלנד או אפילו לכריס פול בניו אורלינס (מינוס טייסון צ'אנדלר, כדי לאזן). וייד הוכיח את עצמו עד עכשיו בסיטואציה אחת - כשהקבוצה שלו מנצחת. הוא לא הצליח להתעלות מעל רמת הטאנקינג של מיאמי השנה ולא הראה נכונות להלחם על הפציעה לכל כיוון. אין ספק שהוא היה צריך להיות בשמיניה הראשונה (אני נותן טווח רחב יחסית, אולי אפילו בשביעיה או בשישיה), אני מוכן לקבל גם את זה שהוא ידורג לפני אנתוני, אבל לדרג אותו ברביעיה על סמך סדרת גמר או נתונים אישיים בעונה הרגילה אחרי שפוסלים את מלו על אותו סעיף? זה נראה לי קצת כמו התכחשות למציאות. ושוב אני מזכיר, משמעות המשחק הזה היא לבחור את השחקן שסביבו היית רוצה לבנות קבוצה. לא את השחקן הטוב ביותר, לא השחקן הנחמד ביותר פשוט השחקן שסביבו היית בונה קבוצה היום אחרי שנתיים של פציעות חוזרות - סליחה, פציעות שלא הוחלמו כמו שצריך - דוויין וייד מקבל הרבה יותר מדי כבוד במשחק הזה. אני מודה שכמו שmnm factor אמר אני נהנה לפעמים לייצג את הדיעה האלטרנטיבית (מארבורי, אנתוני וכו'), אבל במקרה הזה - למרות שאולי אני מקצין את זה קלות - אני באמת מאמין ב100% בהערצה עיוורת לווייד, שדי משוללת בסיס אמיתי.