רי-דראפט 2003-2005 - TOP 5

Or Amit

New member
אין לי הרבה זמן

אז בקיצור א. לא, זה לא. אם העונה הוא יצליח להשאר עמיד ולהוביל את ההיט לאנשהו, אז יהיה אפשר לדבר. ב. איך זה קשור לזה שהיית מעדיף לבנות את הקבוצה שלך (שזה בעצם הדראפט) עם שחקן שלא נפצע כל כך הרבה?
 

הכפפה

New member
אין לחץ, קח את הזמן ../images/Emo13.gif

גם שאקיל בעונותיו במיאמי שיחק 50 ומשהו משחקים בעונה. גם מייקל לא שיחק כמעט עונה שלמה בהתחלת הקריירה. לא אהבתי את זה שהשווית בין האליפויות של הורי לזו של ווייד... זה טיעון מעט דמגוגי בעיניי, והאמת שציפיתי ממך ליותר
אני חושב שאתה מייחס יותר מדי חשיבות לפציעה הזו, ולא מכיר מספיק בארבע השנים האחרונות. אך אין לי שום דרך לשכנע אותך, שכן רק הזמן יגיד אם ווייד שווה את האמון שאני נותן בו. מה שכן, ארבע השנים האחרונות הן עובדות; העתיד הוא ספקולציה.
 

Or Amit

New member
בוא נעשה סדר

דבר ראשון, ברור שההשוואה שלי בין וייד להורי הייתה מגוחכת, הרי להורי יש כמה? 6 אליפויות? 7? לוייד יש בקושי אחת. מה שניסיתי להבהיר (גם במשפט הקודם) היא שכל הצגה של גדולת שחקן כפונקציה של מספר האליפויות שלו לא יכולה באמת לשמש כפונקציה. לג'יימס וורת'י יש MVP של סדרת הגמר, בעוד שלבארקלי, מאלון ופיפן אין. ועדיין אתה לא יכול לקבוע נחרצות שוורת'י טוב מהם, נכון? מה שאני טוען הוא כזה, וייד - גם בתקופה שהיה בריא - לא עשה מספיק כדי להשאיר את הראש של מיאמי מעל המים. נכון, הסגל סביבו היה חלש מאד, אבל מצד שני יודוניס האסלם, שון מאריון, ריקי דיוויס המושמץ וג'ייסון וויליאמס הם צוות מסייע לא רחוק ברמתו מזה שיש ללברון בקליבלנד או אפילו לכריס פול בניו אורלינס (מינוס טייסון צ'אנדלר, כדי לאזן). וייד הוכיח את עצמו עד עכשיו בסיטואציה אחת - כשהקבוצה שלו מנצחת. הוא לא הצליח להתעלות מעל רמת הטאנקינג של מיאמי השנה ולא הראה נכונות להלחם על הפציעה לכל כיוון. אין ספק שהוא היה צריך להיות בשמיניה הראשונה (אני נותן טווח רחב יחסית, אולי אפילו בשביעיה או בשישיה), אני מוכן לקבל גם את זה שהוא ידורג לפני אנתוני, אבל לדרג אותו ברביעיה על סמך סדרת גמר או נתונים אישיים בעונה הרגילה אחרי שפוסלים את מלו על אותו סעיף? זה נראה לי קצת כמו התכחשות למציאות. ושוב אני מזכיר, משמעות המשחק הזה היא לבחור את השחקן שסביבו היית רוצה לבנות קבוצה. לא את השחקן הטוב ביותר, לא השחקן הנחמד ביותר פשוט השחקן שסביבו היית בונה קבוצה היום אחרי שנתיים של פציעות חוזרות - סליחה, פציעות שלא הוחלמו כמו שצריך - דוויין וייד מקבל הרבה יותר מדי כבוד במשחק הזה. אני מודה שכמו שmnm factor אמר אני נהנה לפעמים לייצג את הדיעה האלטרנטיבית (מארבורי, אנתוני וכו'), אבל במקרה הזה - למרות שאולי אני מקצין את זה קלות - אני באמת מאמין ב100% בהערצה עיוורת לווייד, שדי משוללת בסיס אמיתי.
 

Orenseg

New member
ממש לא הערצה עיוורת משוללת בסיס.

יש הרבה דברים שאני לא אוהב בוייד אבל הייתי בוחר אותו ובונה סביבו לפני כריס בוש, דייויד ווסט, כרמלו אנתוני, ג'וש סמית' ואחרים שהופיעו ברשימה בשלב הזה. אני חושב שלאור ההישגים שלו בקריירה לעומתם זו בחירה לגיטימית, ואני לא מבין למה הפכתי למעריץ עיוור שילך אחריו באש ובמים (הרי העפתי אותו לפני השלישייה הסופית של לברון-הווארד-פול - עליהם באמת אפשר לבנות קבוצה). אני חושב שעשית מהפציעה של וייד הרבה יותר ממה שהיא היתה צריכה להיות, וזה קצת כמו להיות חכם על חלשים. קורה ששחקן נפצע לתקופות ארוכות, אבל לדעתי הוא לא האשם היחיד במצב הרפואי שלו (אם בכלל). שאקיל כבר סיפר בתור שחקן סאנס שהצוות הרפואי במיאמי נוראי ולא יודע לטפל בפציעות, וגם ריילי אמר שהפציעה של וייד חמורה יותר שהמידע שהמועדון שחרר לציבור. לדעתי לא נתנו לוייד להשתקם באופן מלא מהפציעה הזו (חזר פצוע ב06/07 לפלייאוף, נכנס פצוע ל07/08 כשהקבוצה לא תפקדה), ואם היו נותנים לו להחלים הוא לא היה מגיע למצב הזה בכלל. את מלו לא פסלתי בגלל נתונים סטטיסטיים. את מלו פסלתי בגלל שהוא אידיוט ולא יגיע לשום מקום. מבין הכוכבים הגדולים של דראפט 2003 עליו לעולם לא הייתי בונה אם הייתי יודע שזה מה שיצא ממנו אחרי 5 עונות בליגה.
 

bostonForever

New member
וויד השחקן הכי טוב בחבורה לדעתי

אם הוא לא היה כל כך פציע הוא היה הזוכה שלי עם תחרות קטנה מכריס פול. זו לא רק הטבעת על האצבע. זה פשוט שחקן שתענוג לראות אותו משני צידי המגרש. החבילה המושלמת בלי קליעה היציבה משלוש מזכיר לי את ג'ורדן... הפציעות שלו ידרדרו אותו במורד הרשימה, ואני אעיף אותו בסיבוב הבא...
 
לא מעריץ את ווייד

אני כן חושב שהוא טוב מדרון וויליאמס, אבל גם אני לא חושב שווייד מתחרה בכריס פול או לברון. נכון שהוא נתן הופעת גמר מהטובות בכל הזמנים, אבל לדעתי סדרת גמר לא יכולה להיות האינדיקטור העיקרי ליכולת של השחקן. כמובן, היכולת להתעלות ברגעים כאלו היא מאוד חשובה, אבל שחקנים שנותנים עונות שלמות, לאורך זמן, כשהם משחקים נגד כל מיני קבוצות שונות, הרבה יותר מרשימים אותי. ווייד עוד לא נתן אף עונה כמו העונות האחרונות של לברון, פול או הווארד. בלי פציעות או עם פציעות. ואמנם אין ספק שהוא הוביל את מיאמי בגמר, אבל הוא לא היה מגיע לשם בלי שאקיל. בכל זאת, אף אחד לא חושב לרגע שטוני פרקר היה המרכיב העיקרי באליפות של ס"א שנה שעברה, למרות סדר גמר גדולה (קצת פחות גדולה, נכון, אבל עדין).
 

airamir

New member
לא נתן עונה גדולה?

ב2004/5 הוא קלע 24 נקודות, מסר 7 אסיסטים וקטף 5 ריבאונדים למשחק. ב2005/6 זה כבר היה 27, 7 ו6 - לא כל כך רחוק מהעונות האחרונות של לברון, וב2006/7 הוא נתן מספרים דומים עד הפציעה.
 

King LBJ

New member
הווארד הביתה

אחד מהשחקנים האהובים עליי בNBA, אבל הוא עדיין לא מספיק טוב בשביל להוביל קבוצה. הוא כן הסנטר הכי טוב בליגה, והוא שומר מצויין וריב' אדיר אבל הוא עדיין לא שלם ומלוטש מבחינה התקפית ואין לו את מה שצריך בשביל להוביל קבוצה. ההתלבטות שלי הייתה בינו לבין דרון, לקבוצה שלי אני יודע שהייתי בוחר קודם את דרון שכבר הוכיח שיש לו יכולות של מנהיג. ולזה שכתב פה שדרון לא נבחר לאולסטאר עדיין. שים לב מול מי הוא מתמודד בבחירות לאולסטאר במערב, גארדים כמו פול, וויד, נאש, פרקר, דיוויס, אייברסון, קובי ועוד. לעומתו להווארד אין תחרות בכלל בכניסה לאולסטאר. אז זה לא קריטריון להסתכל עליו.
 
למעלה