"רשימת מכולת" ללידת בית

[שָׂרָה]

אז מה את ממליצה? אני מבולבלת!!

 

[mise]

אני ממליצה לך בתור התחלה

להכין את עצמך לטיפול ההומיאופתי. את יכולה לקרוא את הספר "24 פרקים בהומיאופתיה" מאת יוסף רוס (JOSEPH REVES), יש בעברית ויש באנגלית. ניתן להזמין אצל המחבר. חשיבה הוליסטית, בעיקר ולקיחת אחריות, על כל דבר - מכאב ראש, עד גירוי בעור/מצב רוח רע/חום/הינוקא היונקת לא רגועה/עייפות/עצבים/צפצופי אוזניים/גזים/גב תפוס/מכה באצבע/רטיבות כרונית בבית/בעיות חשמל או-אני-לא-יודעת-מה.

 

[מבשלת בבטן]

אם יורשה לי להתערב קצת...

אני לא חושבת שכל אחד שרוצה להתנסות בטיפול הומאופתי צריל לקרוא את הספרים של רווס. סה"כ רווס הוא מאוד "כבד". אם משהו מעוניין בקריאה מעבר בנושא הומאופתי אז על הכיפאק (למרות שגם אז אני לא בטוחה שהייתי מתחילה מהספר הזה

). אני יודעת שיש הרבה שהוא "גורו" בשבילם, אבל הוא לא מתאים בגישתו לכל אחד. בכל מקרה, מה שאני מנסה להגיד זה שבכדי ללכת לטיפול הומאופתי אין צורך ביותר מידי עבודת רקע, צריך רצון בסיסי לטפל בעצמך. לגבי ההבדל בין הומאופתיה קלאסית למודרנית/צרפתית- ההבדל העיקרי הוא בעקרונות היסוד. אסביר על כמה עקרונות עיקריים בקצרה: 1. עיקרון המנה הבודדת- כל אדם יקבל תרופה *אחת* בלבד, שמתאימה למכלול הדברים מהם הוא סובל- נפשיים, מנטליים ופיזיים ואחד. 2. עיקרון המנה המיזערית- התרופה שהמטופל מקבל צריכה להיות המינימלית ביותר בכדי להתחיל אצלו את תהליך הריפוי. 3. עיקרון האינדיבידואליות- התרופה חייבת להיות מותאמת אישית לאדם שמגיע לטיפול. אין כאן תרופות למצבים מסויימים אלא תרופות לאדם. ההומאופתיה המודרנית מתעלמת מהעקרונות הללו לחלוטין- אין התאמה אינדיבידואלית, יש עירבוב של מספר תרופות יחד ואין נתינה מינימלית של התרופה. זה יכול להיות מסוכן מכיוון שלמרות הדיעה הרווחת בציבור, שאין תופעות לוואי לתרופות הומאופתיות, בשימוש לא נכון של תרופות הומאופתיות יכולות להיווצר תופעות לוואי. בנוסף לתופעות הלוואי, התרופה שלא מתאימה לאדם אלא מתאימה רק לסימפטום, יכולה לגרום "להשתקה" של הסימפטום כלומר דיכויו, והאדם יכול לחשוב שנרפא כאשר בפועל הסימפטום רק דוכא והגוף ימצא דרך אחרת לבטא את המצוקה שלו (לעיתים בצורה יותר חמורה). לסיכום, אם תלכו לטיפול הומאופתי אז אנא בררו שאתם הולכים להומאפת קלאסי מוסמך, שעובד עפ"י העקרונות שצויינו מעלה. ולעולם אל תקנו תרופה "הומאופיתית" מרוקח באיזו חנות טבע או סופר פארם, אם היא לא הותאמה לכם אישית ע"י הומאופת. יש לי עוד המון מה להוסיף בנושא, אך אני לא חושבת שזה המקום לדון בפילוסופיה ההומאופתית.

 

[mise]

יוסף רוס.

נכון. לא כל אחד שרוצה להתחיל טיפול הומיאופתי צריך לקרוא ספרים. המלצתי היתה אינדיבידואלית לשרה, ממש כמו הטיפול ההומיאופתי האינדיבידואלי, היות שע"פ קריאת הודעותיה הבנתי שמדובר באדם חושב הרוצה לחדור לעומקם של דברים. יוסף רוס אכן כבד. כדי להתאים לאדם את הפוטנץ ההומיאופתי היחידי, הבודד, בגובה הנכון צריך לחשוב בכובד ראש. יוסף רוס אכן גורו. משמעות המילה גורו הינה "מורה דרך" וזה התיאור המדויק של יוסף רוס. היום אין כמעט מורי דרך. יש אנשים שרוצים לעשות כסף על גבם של חולים רבים ומסכנים. יוסף רוס הוא מורה הדרך שלי, יוסף רוס הוא ההומיאופת שלי. יוסף רוס הוא אבי ההומיאופתיה בארץ, מרצה בכל העולם, אדם והומיאופת בחסד עליון. צריך קצת להכיר אותו לפני שמתארים אותו. לגבי עקרונות ההומיאופתיה: העקרון הראשון המהווה את הבסיס לכל ההומיאופתיה הוא חוק הדמיון. אח"כ ישנם עוד שישה עקרונות יסוד שלא זה המקום לפרטם. שבת שלום.

 

[תבשיל קדרה]

אותי מענינים עקרונות היסוד האחרים

מבשלת? מה עם חריגת

חד פעמית? |מתחנפת|

 

[mise]

עקרונות היסוד 1,2 + הסבר.

1. חוק הדמיון. הכלל בהומיאופתיה: "דומה בדומה מתקן" – similia similibus curentur. הומיאו-דומה, פתיה – סבל. דומה לסבל. בהומיאופתיה כדי להחזיר את החולה למצב של בריאות, יש להשתמש בפוטנץ היוצר תמונת חולי דומה לזו של החולה. בשיטת הרפואה הרגילה (אלופתיה): "הפוך בהפוך מתקן". אלו-א-היפוך, פתיה – סבל. מנוגד לסבל. באלופתיה משתמשים בתרופות שמטרתם לדכא סימפטומים, לשכך כאב (משתייך לדיכוי), תרופות הפועלות בניגוד לסימפטומים ולא איתם. שימוש לא נכון בפוטנצים הומיאופתים גם מביא לדיכוי, בהרבה מקרים חמור יותר מדיכוי אלופתי, היות שכאן מדובר בטיפול המתחיל מגבוה-גבוה, במקום רוחני. כל שימוש שהוא באופן המנוגד לסימפטומים, יגרום לדיכוי, כולל שימוש בצמחי מרפא/ויטמינים וכו'. 2. כוח החיות. עקרון החיים והדינמיס שמחייה את הגוף הפיזי. – סעיף 9 לאורגנון – " הממשות הפשוטה": "In the healthy condition of man, the spiritual vital force, the dynamis that animates the material body, rules with unbounded sway, and retains all parts of the organism in admirable, harmonious, vital operation, as regards both sensations and functions, so that our indwelling, reason- gifted mind can freely employ this living healthy instrument for the higher purposes of our existence" בסעיף 9 הנ"ל של האורגנון מציג האנמן את עיקרון החיים שעליו, בין השאר, מבוססת ההומיאופתיה. כוח החיות הוא כוח פנימי השומר על תהליכי החיים.

 

[mise]

הערה לשיטת המחשבה ההומיאופתית.

חשוב לי לציין לפני שאני ממשיכה את עקרונות היסוד בהומיאופתיה, כי החשיבה ההומיאופתית שונה מכל חשיבה שהכרנו. אדם צריך לבטל את כל מה שהוא יודע, כדי ללמוד באמת את ההומיאופתיה. קנט אומר שההומיאופתיה צריכה לזרום לך בדם. אי-אפשר להיות הומיאופת משעה שמונה עד שעה חמש ומאותו רגע להיות מישהו אחר. זו שיטת מחשבה, שיטת ריפוי, דרך חיים. הדבר הכי קשה לאדם הוא להודות שעד היום הוא היה חי בשקר. יש אנשים המעדיפים להמשיך לחיות בשקר, למרות שהם גילו את האמת, רק כדי לא לבצע את השינוי ולא להודות כי עד היום הם חיו בטעות. עדיף לחיות חצי מהחיים בטעות מאשר את כל החיים בטעות, אמרה לי אשה חכמה. יש אנשים שהחשיבה שלהם ממש הומיאופתית ויש להם איזו תפיסה פנומנלית של המציאות, אבל חסרים להם עקרונות וכללים שהם יכולים לחזור עליהם. לפעמים אנחנו עושים משהו שמצליח לנו, ואנחנו לא יודעים לחזור עליו, כי חסר לנו העקרון.

 

[תבשיל קדרה]

וכדי לטופל?

האם חשובה החשיבה ההומיאופאתית, ההבנה של העקרונות? או די לשים מבטחך בהומיאופאת טוב?

 

[mise]

יש ויש.

יש מטופלים ששמים מבטחם בהומיאופת טוב והולכים איתו. יש להם הבנה של התהליך מבלי שיסבירו להם דבר. והם מוכנים לסבול. (בתהליך הריפוי יש הרעה, לפעמים יותר במישור הפיזי, לפעמים יותר במישור הרוחני/נפשי וצריך המון אורך רוח כדי לעבור אותה, אני תמיד ממשילה אותה למשבר בעת עשיית דיאטה. אם לא עוברים את המשבר, אין סיכוי להמשיך את הדיאטה ולרזות). יש מטופלים שרוצים לדעת הכל, והם קוראים, לומדים, חוקרים, מגישים את דו"חות הטיפול בגרפים מתמטיים וחשוב להם לדעת כל פיפס על הטיפול. מה שהטיפול ההומיאופתי מלמד את האדם בסופו של דבר, זה לסמוך על עצמו. כמובן שחייבים לסמוך על המטפל, אחרת אין כאן טיפול. הומיאופת טוב ידע להגיד גם שעשה טעות. קנט אומר שאם נתת פוטנץ לא נכון, עליך להודיע זאת למטופל.

 

[תבשיל קדרה]

ועוד שאלה כללית

בעצם פונים להומיאופאת בלי תיאור של חולי, כאב, סבל ספציפי וכדו'?

 

[mise]

פונים להומיאופת עם תיאור, ודאי ../images/Emo13.gif

ההומיאופת רגיל לשמוע רק את הדברים הרעים. כל היום הוא שומע צרות צרורות של אנשים ומנסה לעזור להם. את הדברים הטובים אנשים שוכחים לספר

בפגישה מספרים להומיאופת כל מה שרוצים, כל מה שמפריע. כמו שכתבתי, אפילו בעיות כרוניות של רטיבות בבית. רואים שיש דפוס מסוים לאנשים, גם בזה. בן אדם סובל מרטיבות בבית, חושב שזו בעיה בדירה. עובר לדירה שאין בה רטיבות והנה מתחילה אצלו רטיבות לאחר X זמן שהוא גר שם. גם זו ההשפעה הרוחנית שהאדם לוקח איתו. יש אנשים שיש להם דפוס של תאונות. יש אנשים שנפגעים רק ברגליים, יש כאלה בידיים ויש כאלה תמיד בזרת.

 

[mise]

הומיאופת קלאסי.

תכיפות קבלת הפוטנץ אצלו היא נדירה. למשל, לא נדיר שאדם יקבל פוטנץ אחת לכמה שנים (שנה-שנתיים-שלוש ויותר) למקרים כרוניים. במקרים אקוטיים לא תמיד צריך לטפל, תלוי במקרה. אבל גם אז מתן פוטנץ הוא דבר נדיר. המורה שלנו לימד אותנו שרק כשאדם מקבל פוטנץ אתה גובה תשלום. כלומר, יכול להיות מצב שאדם יבוא אליך בשנתיים X פעמים, ישב אצלך, יספר לך את קורותיו, ישלח לך דו"חות, אתה תשווה עם הדו"חות הקודמים שלו, תעשה גרפים, תעשה חשבונות, תתן לו ייעוץ תזונתי ולא תגבה תשלום. רק כשאדם מקבל פוטנץ אתה תגבה תשלום. זה מה שלימדו אותי. וכך ההומיאופת צריך להיות אדם משכמו ומעלה, אדם שכל רצונו ומאודו לעזור למטופל, שלא מרגיש את חסרון ה - 100$ בכיס ולכן ימהר לתת פוטנץ. רק טובת המטופל לנגד עיניו וכל כוונת ליבו לעזור לו. כך כותב האנמן בסעיף 1 לאורגנון: "the physician`s highest and only mission is to restore the sick to health, to cure, as it termed."

 

[תבשיל קדרה]

אז ממה הוא מתפרנס?

מתן פוטנץ היא הדרך היחידה בה ההומיאופתיה מתערבת/עוזרת?

 

[mise]

כן. (תשובה שרירותית).

בהקדמה לאורגנון יוסף רוס כותב שההומיאופת צריך להיות בסדר גבוה יותר מהסדר של המטופלים שלו, כדי לעזור להם. לכן, לעתים, רק שיחה מספיקה והמטופל מרגיש תוך פרק זמן שכל בעיותיו נפתרו. ממה הוא מתפרנס. שאלה יפה. עם הזמן, אם הוא הומיאופת טוב, אני מקוה שמגיעים אליו מספיק מטופלים כך שנוצר איזשהו סבב של קבלת פוטנצים. אני מרחיקה לכת ומספרת לך שההומיאופת הקלאסי ברוב המקרים גם לא יפרסם את עצמו בשום מקום. אחת ההנחיות שהאנמן נותן להומיאופת היא להסיר את המכשולים לריפוי. לעתים, המכשולים לריפוי הם תזונה לא נכונה, מקום עבודה, מקום מגורים (למשל, כמו ששרה סיפרה על קרבה למתכות כבדות, אולי במקום העבודה, אולי במקום המגורים) וכשההומיאופת מסיר את המכשולים לריפוי, יש לפעמים פרק זמן עד שתמונת החולי האמיתי מתבהרת. בינתיים המטופל מרגיש טוב מאוד בעקבות הסרת המכשול לריפוי.

 

[מבשלת בבטן]

הגישה שלי:

אני משתדלת לראות את המטופלים שלי כמה שפחות- תמיד מצחיק אותם כשאני אומרת שמבחינתי כמה שפחות לראות אותם יותר טוב כי אז יש פחות התערבות בתהליך הריפוי (בהנחה שניתנה התרופה הנכונה). לעיתים מספיקה שיחת טלפון ובה המטופל מעדכן במצבו, ומקבל הנחיות טלפוניות (אם אני מרגישה שהמידע שקיבלתי מספק אותי). לעיתים בשיחת טלפון אני גם אגיד לו לחזור על התרופה שקיבל בעבר ועזרה לו. על שיחה כזו איני לוקחת כסף. כן חשוב לי לראות את המטופלים ולעקוב אחריהם אחת לכמה זמן, ולא להסתפק רק בשיחות טלפוניות. על פגישות כאלה אני לוקחת כסף גם אם לא ניתן פוטנץ. לוקח הרבה שנים (בדרך כלל) לפתח קליאנטורה כזו שתאפשר פרנסה סבירה (ואני באמת מתכוונת לסבירה ולא עשרות אלפי דולרים בחודש). זה לפחות מה שאני רואה מנסיוני ומנסיון הקולגות שלי (הכוונה היא להומאופתים שעובדים במסגרת עצמאית לחלוטין).

 

[mise]

יש כאן מצב רגיש.

שיכול להיות מסוכן. כשאצל המטופל נמצאים גלובולים של הפוטנץ. פגשתי פעם אשה שהשיחה התגלגלה וסיפרה שהיתה אצל הומיאופתית וסיפרה לי שקיבלה פוטנץ X. באותו זמן, היא התכוונה לשוב לביתה ולקחת שוב את הפוטנץ "כי זה עזר לי בפעם שעברה ואין צורך שאלך אליה שוב, חבל על הכסף". מצאתי את עצמי מנסה לשכנע אשה זרה לזרוק את חבילת הגלובולים שיש אצלה בבית, ובטח-ובטח שלא לקחת מהם שוב. אין טעם לשלוח את המטופל לקנות חבילה שלמה של גלובולים (כמה זה עולה? 30-35 ש"ח?) שתהיה אצלו בבית. מיותר מבחינת הכסף שהוא צריך להשקיע, זמן הריצה לבית המרקחת וסכנת נפשות כשזה בבית. אצל ההומיאופת יש את כל הפוטנצים, בתום הטיפול, במידה ועליו לתת את הפוטנץ, הוא מוציא 3 גלובולים, שם למטופל מתחת ללשון. ישנה חשיבות למתן הפוטנץ ע"י ההומיאופת, גם מבחינה רוחנית, וגם מבחינת ההתבוננות על המטופל דקות לאחר לקיחת הפוטנץ. לגבי הסכנות הטמונות בהימצאות גלובולים אצל מטופלים - לי קרה מקרה בתחילת הלימודים, הרחתי cala-phos. שהיו לי בבית. סתם, כי רציתי לדעת אם יש לזה ריח. סבלתי מסימפטומים לא פשוטים אח"כ במשך שנה. המצחיק, שלא קישרתי את זה להרחה, בהיותי כותבת דו"חות אדוקה, כתבתי את שעבר עלי, ורק כעבור 3 שניות לימודים, כשלמדתי שאפשר לתת פוטנץ בהרחה, השוויתי את הנתונים במטריה מדיקה ולמה שעברתי, והבנתי שעבר עליי proving. מצב כזה הוא מצב מסוכן, שאם הפוטנץ היה גבוה מדי, יתכן והסימפטומים של cala-phos. היו נחרטים לי על הקונסטיטוציה לדורי דורות. האנמן מזהיר מפני מצב כזה. לגבי פרנסת ההומיאופת - מסכימה שזה 'מצב', אבל זה המצב. מי שבוחר לעסוק בהומיאופתיה לא בחר מקצוע קל, מה שכן, בחר מקצוע מרתק, מספק, מאלף, מדהים, מתסכל, דינמי, מעניין ומה לא. You win some, you lose some

 

[mise]

תיקון, ברחה לי c

במקום cala צ"ל: calc-phos.

 

[מבשלת בבטן]

../images/Emo13.gif

בהחלט מסכימה עם המשפטים האחרונים שלך

וכל פעם שאני עוברת תקופה לא קלה מבחינה מקצועית אני מזכירה לעצמי את זה... אני משתדלת כמיטב יכולתי, להסביר למטופלים למה בשום פנים ואופן הם לא לוקחים תרופה הומאופתית מבלי לדבר עימי קודם, גם אם זה באמצע הלילה. עד היום, לא נתקלתי במטופל שלקח תרופה בניגוד להוראות אלו (ממושמעים

) האמת שאני משתדלת להפחיד אותם כך שהם לא יעזו לעשות זאת

.

 

[mise]

עקרונות היסוד 3,4,5 + הסבר

הדגש|3. המנה הבודדת. מתוך 24 פרקים בהומיאופתיה: "האדם יכול להיות חולה, בעת ובעונה אחת, רק בסוג אחד של חוסר סדר. לכן, הריפוי יעשה רק בסוג אחד של ארוכה. ארוכה היא הפוטנץ ההומיאופתי. העבודה המעשית של ההומיאופת תהיה התאמת הארוכה היחידה המתאימה לאדם, בזמן הנתון של מחלתו". 4. המנה הקטנה ביותר. "יש להפעיל את הכוח המינימלי הדרוש להבראת האדם. לכן החולה מקבל את המנה הקטנה ביותר, שאליה הוא זקוק לצורך הבראתו". 5. הרעה ראשונית. לאחר שאדם קיבל את הפוטנץ המתאים לו, תהיה הרעה ראשונית במצבו, הרעה זו מדגימה תחילתו של תהליך ריפוי, שבסופו ישוב האדם לבריאות.

 

[mise]

עקרונות היסוד 6,7 + הסבר.

6. התאמת הפוטנץ וגובה המנה. פוטנץ גבוה מדי יגרום לתגובה חזקה מדי ולעתים פטאלית. פוטנץ נמוך מדי יעבור דרך האדם ולא יעשה פעולה כלל, או שיעשה פעולה קצרה במישור מאוד גס. האנמן כותב בסעיף 2 לאורגנון: "The highest ideal of cure is rapid, gentle and permanent restoration of the health, or removal and annihilation of the disease in its whole extent, in the shortest, most reliable, and most harmless way, on easily comprehensible principles." 7. אימות החומרים (PROVING). מתוך 24 פרקים בהומיאופתיה: "השיטה למציאת הארוכות היא האימות. מזמנים קבוצת אנשים מתנדבים במגוון רחב, בעלי בריאות טובה ונותנים להם פוטנץ שאותו רוצים לבדוק, בדרך שתמנע השפעה סוגסטיבית. לאחר תקופה מסוימת, כל אחד מהנסיינים מדווח על השינויים והתופעות שחלו בו. מסכמים את כל הנתונים כאילו הופיעו אצל 'אדם תיאורטי אחד', לפי העקרון הראשון של ההומיאופתיה, פוטנץ היכול לקלקל את בריאות האדם ולהפכו חולה, יהפך לארוכה שתוכל להבריא אדם חולה שהופיעו אצלו אותם הסימנים והסימפטומים".