טוב,../images/Emo119.gif
היום דיברתי על זה עם ידיד שלי. חח, הוא מרבה לומר כמה שהוא חתיך, חכם...בקיצור "צנוע". אז התחלנו לדבר על כל העניין הזה של "לאהוב את עצמך". אני אגיד ככה: מבחינת אישיות יש לי תכונות שאני אוהבת בעצמי, יש גם כאלה שפחות.. אני אגיד שיש לי עקרונות ואני חושבת שאני אדם טוב ואני גאה במספר דברים שעשיתי. אני אכפתית וחברותית, קשה לי לפגוע במישהו. אמרו לי את זה הרבה ואני נורא שמחה שזה מה שאני משדרת, אני מכירה הרבה אנשים שרוע נשפך מהם וזה כ"כ מגעיל בעייני. בניגוד לזה יש פעמים שאני סומכת על אחרים יותר מידי וטובה לכולם יותר מידי וזה פוגע בי. אני גם רגועה ולא מתרגזת מהר...לפעמים אני ממש אדישה לדברים, זה מדכא את כל מי שרוצה להציק לי. מבחינת מראה, יש לי בעיות עם עצמי, כמו לכולם. אני אוהבת את הידיים שלי לדוגמא, יש לי קטע עם ידיים...קשה לי ממש להסביר אבל לכולם יש פטיש מסוים, לא? אז לי יש עם ידיים. אני אוהבת את העיניים שלי, נתברכתי בעיניים המדהימות של אמא שלי ולא הייתי מחליפה אותן בשום מחיר בעולם! קורה לי לפעמים שאני עומדת בבית ספר מול החלון ויש קרני שמש כאלה שמאירות עליי ואנשים פשוט בוהים בי ואומרים לי: "איזה עיניים יש לך". יש אנשים עם עיניים הרבה יותר מיוחדות, נגיד באירופה זה בטח לא כזה נדיר, אבל אני בישראל וכיף לי שקיבלתי מתנה כזאת. השפתיים שלי נחמדות, הם טיפה עבות וזה מה שיפה בהן. על הגוף שלי אני לא אדבר, מהרגליים עד החזה, אני מתעבת. מהחזה שלי שהוא...נדיב, עד לצוואר שהוא קצת קצר בעיניי, האף שהוא גדול והשיער שהוא נפוח. טוב, דיברתי יותר מידי על המראה, אני שטחית
הדיבור שלי הוא הדבר אם לא הכי בעייתי אצלי, הייתי אפילו אצל קלינאית תקשורת בגיל 12! שונאת את הדיבור שלי. הוא כ"כ דפוק, כל האותיות השורקות שאני מבטאת דפוקות. בקשר ללבוש...אחרי הכול זה פורום אופנה אלטרנטיבית
יש לי סגנון ייחודי משלי, אני הרבה מוצאת את עצמי אבודה בעניין הבגדים, אבל כשאני משקיעה ומתלבשת, דווקא הולך. צירפתי, תמונה. תשפטו בעצמכם.