שאלה:איך משתחררים מכעסים?

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

על זה אנחנו מדברים עכשיו..

ואני טוען שהוא גם משרת אותנו...

 

[spivak12]

אם אתה מאמין בכך ...

אם אתה מאמין שהוא משרת אותך, זה אכן כך. כלומר כל מה שאנחנו מאמינים בו מתקיים. יחד עם זאת ממליצה לבחון האם לא ניתן להשתמש באמצעים אחרים מלבד הכעס???!!!!!

 

[spectacular]

איך משרת אותנו הכעס?

היי דיסו מה נשמע איתך?

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

טל,ערב טוב

תודה,הייתי היום בטיול מנגל בעמק האלה,בדרך לירושלים. לא יודע אם למנגל יש אופי של טיול,אבל מידי פעם,לא הרבה,אני מתרענן. אני אדם סולידי,שמעדיף יותר את הבילויים הביתיים בחיק המשפחה,האוכל, העיתונים של סוף השבוע,ילד,טלויזיה,ואינטרנט,ועוד... אבל הפתיל שלי קצר,ואני בורח מידי פעם החוצה,גם אם זה ממש לבד... קראי את תחילת השירשור,וכתבתי שם שהכעס הוא משרת,פונקציה. הכעס,כפי שהוא נתפס אצלי,הוא מנגנון,כמו מנגנון הפחד וכו... כל מה שנמצא אצלי בגוף ובנשמה,הוא לא מיתר,כולל הכעסים שלי,שגם משרתים אותי. ניקח לדוגמא את הרמת הקול על הילד,שנובע מכעס,או את המילים שאני מפנה רק למיקרים של כעס,וזאת בכדי שידעו שאני כועס. איך תרימי מעט את הקול,בלי לכעוס? אני לא מסוגל להרים אפילו טיפ טיפה את הקול שלי,בלי שאכעס,ולכן הכעס הוא מנגנון שבעצם קיומו,הוא מנחה אותי מה לאמר,ואיך לאמר. לגבי כל השאר,כאבי בטן,כאבי ראש,ועוד תסמינים,לכך יש לדעתי פתרונות מיוחדים,שמי שמודע לעצמו,ברמת תודעה גבוהה יחסית,יכול לנטרל את אותם כעסים מזיקים,ולכך יש כל מיני טכניקות... איך מזג האויר אצלך? כאן כבר כמעט התחיל הקיץ,והוא אוטוטו מפתח,ענייון של שבוע שבועיים, אבל אני קונה את מזג האויר שהיה היום לתמיד... ערב טוב.

 

[spectacular]

היי דיסו,

מזג האויר נפלא ביותר, בענין הכעס,אצטרך לחשוב על זה עוד, כעס זה מפחיד אותי. שיהיה לך לילה טוב.

 

[הדיסוננס הקוגניטיבי]

גם לך,מצפה לתגובה שלך

התגובות שלך חכמות לי. לילה טוב.

 

[Deerest]

צריכים את חפירה טובה

נקודת המוצא של רוב התשובות היא - קבלת הכעס שזה לגיטימי לחלוטין שזה לא פשוט לבצוע בפני עצמו שזה דורש הרבה נוכחות שזה מתפקשש לפעמים שזה לא מספק אותך ולא עונה לשאלתך אבל זה טוב בתור התחלה. ביום שתביני מהיכן הם יוצאים ולמה הם יעלמו כלא היו בלי כל מאמץ טל, האם את מקשיבה לעצמך כמו שאת מקשיבה לנוף סביבך? אם לא, זו נקודה טובה להתחיל.

 

[spectacular]

הקשבה

תודה.

 

[spectacular]

שלום לכולם,

חזרתי הביתה עכשיו. כשאני כועסת אני לא מביעה את הכעס והוא גדל בפנים ומאבד פרופורציות, אני לא יודעת להביע את הכעס שלי. ואני לא יודעת מה לעשות איתו.

 

[1234ab]

היי טל.. את הכעס

צריך להרגיש בכל עוצמתו להרגיש את כל החום שמתפשט בגופך... להרגיש את הבטן שעומדת להתפוצץ

פשוט להיות בשקט ולהרגיש תנסי לחוות ולהרגיש את הרגע הזה במלואו עוצמתו ותראי איך לאט לאט את נרגעת והכעס פשוט נעלם....

 

[spectacular]

היי 123,

תיארת יפה,זה חם ומתחמם ושורף! האם ככה סתם זה גם נעלם? הסיבה לכעס עדיין קיימת. אנסה זאת בפעם הבאה. תודה.

 

[1234ab]

שלב שני...לאחר שנרגעת

את יכולה לנסות למצוא/לזהות את סיבת הכעס... וזה לא פשוט ולא קל...

 

[spectacular]

../images/Emo45.gif תודה,באמת נרגעתי.../images/Emo39.gif

 

[1234ab]

../images/Emo24.gifלחיזוק

 

[Deerest]

מה עם לומר "אני כועסת"

מיד כשזה מתחיל לבצבץ.

 

[spectacular]

כשזה מתחיל לבצבץ

אני קודם כל נבהלת,ורוצה שזה יפסק, אני מיד מתחילה לחשוב אם אני צודקת שאני כועסת, תמיד זה כך אצלי,כבר בשלב זה אני קופאת ומשתתקת, אני לא בטוחה אם הכעס שלי מוצדק,אני לא בטוחה על מה בדיוק הכעס, אני מתחילה לחטט במחשבות ולמצוא הצדקה או אי הצדקה לכעס, מתוך תקוה למצוא שאין סיבה ואז אולי ארגע, וככה הכעס מתחיל לגדול ולכסות אותי, ואני חוששת לבטא את עצמי כי זה כבר כמו אש גדולה ומשתוללת, ואני מרגישה שאני צריכה להרגע כי אני עלולה לאמר דברים נוראיים, אז אני שותקת ומסתגרת,ומתרחקת,ונזהרת לא להתפוצץ על אף אחד, ואני בדרך כלל לא מביעה את הכעס בשום שלב, אולי בגלל שיש רק שלב אחד,ממצב רגוע לכעס ענקי, אני יוצאת מפרופורציה.

 

[Deerest]

סדרת הלמה

הכעס מבצבץ ולא מפסיק את צודקת במאה אחוז הכעס מוצדק לגמרי יש אחלה סיבה את הולכת להתפוצץ לומר דברים נוראיים רדיוס הפגיעה משפחתי עד חברים... ובדרך שכחת על מה את כועסת. ולמה. אם לא שכחת, זה המקום לפתוח בסדרת הלמה. אחרי שיש תשובה א מ י ת י ת לשאלה על מה את כועסת, באות שאלות ה"למה?" והן עולות בדרגת הקושי. תעסיקי את עצמך בהן... עמוק עמוק... בסוף באמת לא תביני על מה את כועסת. ולמה.

 

[ש איילת]

מדברים.

אומרים באסרטיביות את מה שמרגישים. את מה שיש בלב. עם הכעס מה עושים..?.. קודם כל בוחרים שלא להיפגע ולכאוב יתר על המידה כשאני כועסת כדאי שאהיה בעשייה ואנסה להבין מה מקור הבעיה ואם יש מישהו בסביבה שמאשים /צועק /מקטר/מתלונן..להשתדל לא להצטרף למשחק הזה. אפשר לדבר. לא חייבים לצרוח. כמו כן, אפשר לדבר באופן ישיר בלי משחקי כוחות ומילים הרסניות..אפשר לשאול אם משהו מציק במקום ישר להציק.. לדבר. לפעמים קשה לי לדבר ולהגיד. עניין של הרגל?.. לפעמים אין כימיה..אז במקום לכעוס צריך להבין שהתקשורת לקויה.. שהמסרים לא עוברים מאחד לשני. פשוט לא עוברים.. אז אין מה לכעוס.. מחשבה שחלפה לי בראש..

 

[א ב י ב ה חיים טובים]

בוקר טוב איילת

קודם כל תודה שאת חולקת איתנו את מחשבותיך. אני תוהה למי את אומרת את מה שאת אומרת... ואם יורשה לי...להסב רק למשהו קטן, יתכן שכשאת עושה כשאת כועסת, לא תוכלי להתמקד במקור הכעס. חישבי על זה קצת. לפעמים לא לעשות, אלא רק להקשיב, זו העשייה הכי גדולה. כעס לפעמים מוציא מאיתנו משהו מאוד אותנטי, שלא היה יוצא בדרך אחרת...

 

[ש איילת]

בוקר טוב ../images/Emo13.gif

אני מסכימה שכשאני עושה אני לא מתמקדת בהבנת מקור הכעס. אתמול למשל, כשכעסתי...בהתחלה הייתי בשוונג של עשייה ואחר כך ..כשלא עשיתי..הקשבתי וחשבתי על מקור הבעיה..ואפילו עליתי עליה. אני לא כל כך כועסת עכשיו. רק מאוכזבת שזה מה שקרה. אני מסכימה עם מה שאת אומרת. אבל עוד משהו, כמו שאני מכירה את עצמי ..טוב שהאנרגיה כוונה באותו זמן לעשייה ולא ל"הרס עצמי" כשהראש לא ממש יכל לחשוב על המקור ועל הבעיה ועל הכעס מאיפה ולמה בא..אחרי שהרגשתי טוב עם העשייה והיעילות והתיישבתי התחלתי לחשוב על זה.. ואם האותנטי הוא "הרס עצמי"?