שאלה:איך משתחררים מכעסים?

סמסרה1

New member
למה? למה לא לכעוס?

אינני מדברת על צרחות ברבריות אך כשיש משהו שמכעיס אז אנחנו כועסים. אז למה לשמור בבטן או לשחק כאילו זה לא הרגיז? מה הקטע? כמו שאנו נהנים, צוחקים, בוכים, מפחדים, דואגים, אוהבים אז אנו גם כועסים. לא כך???????????????? האם כשאנו כועסים על מישהו אז לא לומר לו זאת? או לא להתרגז ? הרי אחר כך אפשר להמשיך הלאה, היה , נמוג, התפוגג וממשיכים הלאה. מה הקטע? אביבה????????
 
אהלן סמסרה,אדרבא!

אני בעד! ותמיד אמרתי,אבל... עד שזה מגיע למצב שאנו זקוקים,לעניות דעתי,למנוחה קלה,בכדי לראות דברים באור נכון,ואז להתחיל לחשוב מה עושים.. ולמרות הכל,הכעס הוא פונקיה,ועונה על צרכים,גם במצבים כאלו,כשהוא גורם לסערה,ואז יש סיבה להתחיל לרענן מעשים/מחשבות/יחסים/וכו... ערב טוב,תודה על התיחסותך לדברים.
 

סמסרה1

New member
למה כועסים?

כועסים כשנתקלים בשחיתות שפוגעת בך, כועסים כשחבר קרוב עשה לך משהו רע (אישית , ממי שלא חבר קרוב אינני נפגעת בד"כ יכולה להחליק, לצפצף), יש כל מיני כעסים, יש כעס כשאנשים נדחפים בתור כאילו אתה אוויר ומבלי להתחשב בכל האחרים, כשאנשים מלכלכים את הסביבה ואף משחיתים אותה, כשפוגעים באדם שקרוב לך ושלא מגיע לו, כשמישהו חי בביתך ועל חשבונך ולא עושה דבר אלא רק מזלזל במה שקיים ,במה ששלך, בפינה שלך בביתך והורס ומלכלך ומשמיע מוסיקה רועשת 24 שעות מבלי להתחשב, מזלזל בצורת החייים שלך אך כשאתה אפילו בעדינות מעביר ביקורת אז הוא כועס, כשמשקרים אותך- חסר על מה לכעוס? בגדול, אינני מרבה לכעוס-אני זורמת, והרבה דברים אינם שווים את הכעס וחבל על הבריאות.
 

Deerest

New member
ומה אחר כך?

שמת לב אי פעם מה השגת בכעס הזה? הרי בטח השגת שם משהו.
 

סמסרה1

New member
לפני שנולדתי

גם היה כעס, סתםםםםםםםםםם, צפיתי במה שהיה כתוב קודם "לפני שנולדתי". כעס, לפעמים אנו שולטים עליו ולפעמים לאו. רק לא צריך לשקוע בו, אחרי זה להמשיך הלאה, היה-עבר-הלאה.
 
מה עושים עם הכעס???????

אז ככה: אני קניתי מערכת תופים (חלום ילדות ישן שהגיע הזמן להגשימו) וכשאני כועסת אני מתחר'עעעת עליו... ומשחררת כך שכל העולם ידע שאני כווווווועעעסססססתתתתת!!!! אבל באמת... אני חושבת שרגש הכעס נותן לנו הזדמנות נהדרת לבחון, לבדוק ולתפוס שיעור חשוב שאנחנו צריכים ללמוד. בדרך כלל הכעס מתעורר כשאנו פוגשים קושי שלנו אם זה עלבון... חוסר אונים... בושה... השפלה... ועוד ועוד רגשות שפשוט דורכים לנו על שיעורים שאנחנו צריכים ללמוד. אז אם לא נכעס... לא נלמד... ולא נתפתח
 
אהבתי את ה"מתחר'עעעת"

מה יש ללמוד מקושי, עלבון, חוסר אונים, בושה, השפלה...? תודה על המילים שאת מביאה איך לומדים/מתפתחים מכעס? מונכה לענות ב"אני"?
 
אין בעיה אתן דוגמה לכוונתי

אני כועסת מדברים קטנים כגדולים (שהרבה פעמים יושבים על אותו "סיפור". למשל אני כועסת כש"דוחפים אותי לפינה" כשאני מרגישה שאין לי מוצא, שאני לא מובנת, שאניצריכה להוכיח שאין לי אחות (למרות שיש לי...)זה נורא נורא מרגיז, מכעיס, מרתיח ומוביל לתסכול רב. (וכמו שלמדתי פעם תסכול מוביל לאלימות - מזל שיש לי מערכת תופים להתתת'חרעעע עליהם). אחרי שהכעס משתחרר ואני חוזרת שוב לשלוות נפשי, זה בדיוק הזמן שאנייכולה לבדוק את הלמידה שלי, דהיינו איך הגעתי למצב של כעס??? מה היה שם שהיווה טריגר לכעס שהשתחרר... אותו עניין של הכניסה לפינה לא קרה באשמת מישהו אחר (אותו אחד שהכניס אותי לשם) אלא באשמתי בלבד!!!!!! וכאן השיעור שלי - לזהות רגע לפני שאני נכנסת לשם, להבין מהו המקום הזה בשבילי - מה הוא נותן לי או מונע ממני... ו... להחליט אם אני שוב נכנסת או בוחרת בחירה חדשה - זו הלמידה שלי. עכשיו... הכי קל בעולם למעוד שוב ושוב באותו מקום, הרי הרגל זה עניין שאנו ... סליחה אנירגילה לעשות... החכמה היא לצאת מההרגל וללמוד משהו מועיל יותר (בהנחה שההרגל מוביל לכעס) ולתפס שלב נוסף בהתפתחות של הנשמה שלי בעולם הזה. סוף!
 
אני תוהה לגבי התופים

האם את מת'חרעעעת עליהם גם כשאינך כועסת? ועוד שאלה ברשותך, את בטוחה שאם תביני, לא תגיעי לאותה פינה? מה לא בסדר בפינה הזו?
 

סמסרה1

New member
כל אחד יכול להתרגז

האתגר של אריסטו: "כל אחד יכול להתרגז - אין קל מזה. אך להתרגז על האדם הנכון, במידה הנכונה, בעיתוי הנכון, למטרה הנכונה ובדרך המכונה - אין זה דבר קל כלל ועיקר." אריסטו, האתיקה הניקומכאית
 
למעלה