שאלה חשובה

lernery

New member
רגישות גבוהה לסבל של אנשים אחרים

יכולה להיות גם מכשול ברפואה, כך אני סבור, למרות חוסר ההיכרות המוחלט שלי עם בתי חולים וכד'. במד"א בוודאי שזה לא טוב, וברפואה זה מן הסתם ימנע מאותו אדם להתמחות בהרבה מאוד תחומים. אני כמובן לא מדבר על אהדה לזולת או פילנתרופיה או אהבת אדם, אני מדבר על רגישות ספציפית למראה אדם שכואב לו.
 
רופא צריך לשמור על קור רוח מחד

כמו במצבים של מראות קשים , ומאידך , להיות רגיש לפציאנט , כמו לדוגמא : לנסות להכאיב כמה שפחות במהלך טיפול . לתת הסבר על הטיפול . ולהיות אנושי . ולא להתיחס לחולה כאל ``חפץ `` . לצערי יצא לי ``לבלות `` די הרבה בבתי חולים והפסקתי לראות . רופאים שדואגים רק למעמד שלהם , ומתיחסים לחולה ``כעוד מכשיר או חפץ`` ורופאים שהם לא רק רופאים אלא גם בני אדם . עם חמלה האנושיות
 

סוקט

New member
אפשר לערער על 21 רפואי.......

ולבטל אותו. גם אחרי שמשתחררים, בדרך כלל זה לא סיפור רציני. אני מכיר מישהו שיצא על 21 העלה את הפרופיל שלו שנתיים אחרי השחרור ואפילו התקבל למשטרה (אני מאמין שנמשכו חוטים בשבילו אבל עדיין) ה-"חסרון" היחיד בזה שחוזרים למערך המילואים.
 

lernery

New member
וזה למשל מה שהייתי מצפה מכל בן אדם

שעשה משהו דומה
 

E L E A N O R

New member
לחתול במגפיים

רק היום נתקלתי בכל השרשור המטורף הזה שבא בעקבות ההודעה הראשונה שלך לגבי קבלה לרפואה עם פרופיל 21. בהתחשב בנסיבות שתיארת,אלה שהובילו אותך לקבל את ההחלטה שקיבלת לבסוף, לפי דעתי הוכחת עצמך כלא ראוי. הטענה שהחיילים הקרביים,כחלק עיקרי מעבודתם "מתמחים בהרג" זוהי טענת הבל מהמעוותות ששמעו אוזני,גם אם אבחן את טענות המשתמטים בלבד. חייל קרבי לראייתי הוא בראש ובראשונה אדם,ואדם טוב,החש צורך עז לתרום למדינה ולמקום בו גדל וחונך ולהגן עליו,לעיתים עד כדי חירוף נפש.הוא אינו עושה זאת ממניעים אישיים,לא ע"מ לקדם את עצמו ומטרותיו,לא לשם התעשרות,האדרת שמו או כל אינטרס אחר אלא ממניעים הטבועים בו,מניעים שלשיטתי הולכים יד ביד עם מקצוע נאצל ומקודש כמו הרפואה.אהבת האדם,חמלה,רצון לתת מעצמך מעל ליכולותיך האפשריים,לעזור ולהגן בגופך על אנשים שכלל אינך מכיר ושאיתם מעולם לא נפגשת-זו תמצית הלוחם,החייל הקרבי. כמובן שלשם ביצוע התקפיד,יש לרכוש מיומנויות שלעיתים כוללות ניטרול סכנות בדמות בני אנוש,ניטרול שלעיתים יכול אף להגיע למצב של לקיחת חיים או הריגה כפי שציינת זאת בשפתך שלך.אך מכאן ועד לטענה שפעולות הריגה אלו הן חלק עיקרי באופיו של התקפיד,בדפוס ההתנהגות של החייל הקרבי-אין אבסורד גדול מזה. אני נזהר ומשתדל שלא לשפוט אותך.אני אינני שופט ולא בן שופט וכוונתי הייתה הבעת דיעה גרידא,דיעה שאולי תקרא ותפנים, ולכשתפנים,אולי אף תוותר על הרעיון שלך ותבחר לך מקצוע האחר ללמוד. דומני שאינך מבין את גודל האחריות,את שורש ותמצית המקצוע שבשעריו אתה שואף להיכנס. שיחשבו הציניקנים את מה שיחשבו..רומנטיזציה,האדרה,פלצנות.לדעתי יש פה פשוט את האמת,וכך הייתי רוצה שכולם יראו את הדברים,באור הזה. אני מקווה שתשובתי עזרה לך אולי במעט למקם את עצמך ואת סיכויי הקבלה שלך על סקאלת האפשרי והבלתי אפשרי,המוסרי והבלתי מוסרי. בסופו של דבר,אני אינני מכיר אותך ודיעה זו נחוותה רק על סמך דברים שכתבת בהודעותיך.כמובן שאתה יכול לעשות בה כרצונך. אני מאחל לך הצלחה רבה בכל אשר תפנה אלינור ריגבי.
 
למעלה