שאלה לאלון בנוגע לתשלום בדייט

[svety]

אני גם לא חושבת שיצאת רע,

ואני גם מסכימה איתך. בפורום יש מקום לדיונים בנושאים קשורים יותר וקשורים פחות, אבל אם תשים לב - זה נהפך לשרשורפלצת מגעיל בחלקו אם לא ברובו, מלא התנצחויות וקטנוניות ואווירה שלילית. זה לא מתאים לכאן

 

[In Red]

../images/Emo45.gif

 

[Slow Cheetah]

לעמוד על שלך זה לא לצאת רע, זה פשוט להשאר נאמ

נאמן למה שאת מאמין בו, וזו תכונה מדהימה שאין לרוב האנשים. חבל שאתה מבזבז את הזמן על אנשים שלא מבינים את זה

 

[אוקסימורוני]

אבל מה אני אעשה שרוב הבחורות לא מבינות את זה?

ושאלו שכן כבר תפוסות מזמן

 

[Slow Cheetah]

לא כולן.. ../images/Emo8.gif

 

[In Red]

אלון!

לא לפספס את הרמז של הגברת. ברור?=P

 

[שושיטה בפיתה]

אסור להתייאש ../images/Emo243.gif.

תראה כמה תשומי אתה מקבל מנשות הפורום

. אגב משתתפות מסוימות שלנו פנויות ובגיל המתאים

.

 

[אוקסימורוני]

אבל לא מעציב אותך קצת

שאנשים נפלאים כאלה ואחרים, צריכים להשתתף בתכנית ריאליטי אם בא להם קצת תשומי מהבנות?

 

[Thumpers]

אתה באמת חושב שמישהו מתייחס

אלייך בצורה מסויימת כי אתה "מפורסם"? תראה, בלי להעליב? תוך 10 דקות מסיום התוכנית, אף אחד לא יזכור איך קוראים לך. לא כי אתה לא בסדר, לא כי אתה לא מיוחד, אלא כי זה מה שקורה ל"פליטי ריאליטי". אתה יודע מה? אני אדבר בשם עצמי, לא בשם הפורום, אני חושבת שאתה בן אדם מקסים, כבר הרבה זמן לא נהניתי לקרוא תגובות כמו שאני נהנית לקרוא את שלך. א-ב-ל, אם אתה חושב שיש לזה איזשהו קשר לזה שהיית בתוכנית בטלוויזיה אתה טועה. הדבר היחיד שקרה בגלל תוכנית הטלוויזיה, הוא שהכרנו אותך. החיבה שלנו היא כבר בזכות מי שאתה.

 

[In Red]

אמרת את מה שאני חושבת

 

[innocence]

../images/Emo45.gif

 

[Slow Cheetah]

../images/Emo45.gif

 

[שושיטה בפיתה]

יפה חפרת ../images/Emo45.gif!

 

[Thumpers]

עכשיו התקלחתי...

לא בא לי לחפור ולהתלכלך! (אין על הריח של המרכך!)

 

[אוקסימורוני]

קודם כל, תודה רבה! ../images/Emo13.gif

אבל מה אני אגיד לך - קשה לי לראות איך כל תשומת הלב הזאת היתה מתרחשת ללא התכנית. לא שאני מתלונן, חלילה

אולי בשעת רצון נפתח שרשור במיוחד על זה... מדוע הלכנו לתכנית, מה השגנו מזה וכו'. עכשיו אני קצת עייף.

 

[Thumpers]

היא לא הייתה מתרחשת ללא התוכנית

מסיבה אחת ויחידה - לא היינו מכירים אותך. חוץ מזה? אם במקרה הייתי נתקלת בך? סביר להניח שהיינו מנהלים את אותם דיונים ומגיעים לאותן תוצאות ומסקנות. אתה? עייף לדיון? מואהאהאהאה! It's payback time, bitch!

 

[svety]

הם פשוט לא מסתובבים בחוגים הנכונים.

יש לי כמה חברים שהולכים איתי עוד מהתיכון. כל הבחורים חנונים "כבדים" [מהסוג שיעדיף משחק DND סוער לתוך הלילה מאשר דייט עם בחורה מעלפת], ועדיין - כמעט כולם תפוסים מאוד חזק היום.

 

[שושיטה בפיתה]

אני מה אכפת לי - בעיה שלכם ../images/Emo3.gif.

סתם, ברור שזה עצוב

.

 

[HouseAtreides]

רוב האנשים פשוט עושים את מה שנוח באותו רגע

בלי יותר מדי נסיון לנתח את הדברים באופן מעמיק ו/או מקורי. באותו רגע, אם אשה רואה עצמה כזכאית לפריבילגיה של ארוחה או משקה בחינם, לפחות בדייט ראשון - הרי שללא עוררין זו אופציה יותר נוחה מאשר להוציא את הארנק מהכיס (רגע, יש בכלל כיסים בבגדים של בנות?.... בד"כ זה איזשהו תיק גדול ומגושם שהגבר בד"כ סוחב

אבל גלשתי...). השאלה היא מדוע שתוותר על הפריבילגיה הזו כ"כ בקלות? למען עקרונות? צריך לזכור שלא בכל קבוצה מקדשים עקרונות מהסוג הזה, ואפילו להיפך. אותה בחורה עלולה לגלות בשיחה הראשונה עם חברותיה, ש"יצאה פראיירית". מדוע שנעצור בעניין התשלום על המשקה בדייט? מה לגבי "הצעת נישואין" שכמובן היא כאב ראש אדיר שהוא מנת חלקו של הגבר בלבד? אגלה כאן לראשונה סוד - מעולם לא הצעתי נישואין לאשתי וכלל לא שיערתי שטקס הוליוודי, קיטשי, מיותר, מעושה ומלאכותי כזה יכול להיות כל כך נפוץ במחוזותינו. הבנתי זאת רק לאחר שאשתי נתקלה מכל עבר בשאלה "נו, ספרי איך הוא הציע לך נישואין?!". כשבתמימותה היא שאלה "מה זו בכלל הצעת נישואין? זה לא משהו שרואים רק בסרטים קיטשיים?", רוב בני/ות שיחה פשוט חשבו שהיא לא מעוניינת לספר, וניסו למשוך אותה בלשון בכל מיני מניפולציות אידיוטיות. כי, אם היא זכאית לפריבילגיה כזו, האנשים באמת ובתמים מתקשים להבין מאיזה מקום היא באה כשבכזו קלות היא מוותרת עליה. לא רק נשים טענו כנ"ל, אלא גם גברים: "מה קרה לך? זו חוויה שהבחורה זוכרת אח"כ להרבה שנים! זה עושה לה את זה!" שום מילה על האנרגיות האדירות שצריך אח"כ להשקיע כדי לשמר אצל האשה את התחושה המלכותית/מעושה/מיותרת/קיטשית מחק/י את המיותר. הרי אמרנו - עכשיו הוא עכשיו, ואת העתיד השאר/י לעתיד.... גם מתנות ליום הולדת הוא עניין שהסתיים אצלי ברגע שהתחלתי להתפרנס בכוחות עצמי ובאמת לא הייתי זקוק לשום דבר, אבל לך תתווכח עם נשים (ולפעמים גם גברים...) שרואים בעניין הזה פריבילגיה שכל המוותר עליה הוא פראייר לאומי. לא חסרות גם דוגמאות של פריבילגיות המגיעות לגברים: הקלות מפליגות בכל הקשור בנקיונות, החתלת תינוקות, הכנת אוכל. כשראו אותי פעם מנקה אסלות בבית, כמובן נשאלתי "איך אתה מתמודד עם תחושת ההשפלה שבדבר?". או בעצם "ודאי ברור לך שיצאת פראייר וויתרת על פריבילגיה בסיסית המגיעה לך, משל ויתרת על משכורת חודשית. מהי הדרך שלך להתמודד עם התחושה?". ועכשיו לך ספר לכל מען דבעי שבניגוד לטירונות בצבא, אני רחוק מלהרגיש פראייר או מושפל. פשוט קל וזול לי יותר לנקות את האסלה מאשר לשלם לעוזרת שתעשה את זה... שיקולים פרקטיים לחלוטין. נ.ב. ששששש.... בחברה הבדואית מגיעה לגברים הפריבילגיה לקחת שתי נשים

 

[Thumpers]

אוי, תנוח.

יצאת בסדר גמור. לפחות יצאת ישר. הרי הרבה גברים (ונשים) מסכימים עם זה, אז לפחות שמישהו ישמיע את קולנו. ואולי תנסה לצאת עם גברים (או לחילופין, עם נשים נורמליות) - ככה לא יהיה את הדיון הדבילי הזה.