שאלה לאתאיסטים שביננוי:

[yaakii]

את בעצם אומרת:

ממילא נגיע בעתיד למצב בו רע/טוב לא ישנה לנו, אז מה זה משנה אם עכשיו זה כן משנה לנו?? ותשובתי: כן, זה משנה. כי עכשיו רע עושה לנו רע...

 

[סיר חע]

איזה שרשור פאסימי. אבוי לי.

 

[Devil Kid]

קראתי כמעט את כל השירשור

ובכל זאת, לא נראה לי שאף אחד כתב את זה עדיין. אנחנו עדיין לא חיים לנצח ובשלב מסויים נמות. אז למה להקדים את המאוחר? החיים מעצמם זה סוג של ריגוש והיצר הטבעי של "להתקדם" בתור חברה מספק לאתאיסט סיבה להתקיים. מהרגע שהאדם שאל "למה", הוא היה סקרן מידי לתת תשובה לשאלה. ואני אתן דוגמא: איך נוצר היקום? יש מדענים אטאיסטים שמתים לפתור את השאלה הזאת- והנה- יש להם סיבה להתקיים! בקיצור, האדם לא מתקיים בנפרד, הוא חלק מחברה. יש לו עבר ומטרה לעתיד שיעזור לחברה שבה הוא מתקיים. לחיות מחוץ לחברה פרושו- החיים שלך יעברו ומה שתעשה בעצם לא ישנה את העבר או את העתיד, לא תיהיה לך את האושר מההתקדמות, ואז מוות נשמע לא רע. אני אקח את זה צעד קדימה. מהי אלוהות? אתה אמרת בעצמך שהיא סיבה לחיות. הרי לא תהרוג את עצמך כי זה נוגד את הדת, נכון? אז אנשים שחיו במערות ובצורה מבודדת שאלו את עצמם: "למה אני חי? לא יותר קל למות? הרי אין מטרה בחיים."- זאת מחשבה מטרידה אם תסכים איתי והפתרון הוא בעצם למצא מטרה לחיים. פתאום יש סיבה לא למות! וגם סיבה לחיות..

 

[Devil Kid]

אגב, עוד משהו

עצם העובדה שהאדם חושב, קריא שואל שאלות, תיהיה לו סיבה לחיות. היצר הטבעי של "אני יצור, יש לי יצר השרדות, אני אחיה" זה מספיק רק לחסרי אנטיליגנציה. ברגע שאתה בעל השכלה, אתה בעצם נדון לשיגעון עצמי. אם יש לך דת ואלוהים, אז הנה פתרת את עצמך מהשגעון של האנטיליגנציה. למה אתה חושב שכל הגאונים או בעלי הIQ הגבוהה הם בעצם סוג של משוגעים? כי הם יודעים שאין מטרה לחיים! שאנחנו סוג של טעות קוסמית (ואולי לא טעות) וזה דבר די מטריד. אז הם מפנים את זה לכדברים חיוביים יותר ומשאירים לחלשי אופי את ההתאבדות והויתור של קידום החברה.

 

[yaakii]

מטרה בחיים.

הבה נקרא לילד בשמו: לטענתך אותה ידיעה שיש כ``כ הרבה מה לחקור, מה לגלות היא סיבה מספיק טובה לא להקדים את המוות, שממילא יגיע. אותה כמיהה לידע, היא ה``טוב`` שבעולם הזה. ההתרגשות בידיעה כי דברים שחשפנו עד היום היו מדהימים ונפלאים ושנותרו לנו עוד סודות רבים גדולים יותר לחשוף, זה הטוב שקיים(חלק ממנו). אבל שוב, מנגד יש את כל הרע בעולם . ואני לא מוצא כל סיבה להשאר ולספוג רע. למה להיות במצב בו לא חשים דבר. לגבי השיגעון של מי שאין לו מטרה מוגדרת לחייו: לא מדוייק. קיימים אתאיסטים רבים שלא ניתן להגדירם כחסרי אנטלגנציה..

 

[Devil Kid]

כי אתה לא חי בשביל עצמך- אתה חי בשביל

הציוויליזציה או החברה או הקהילה. זה בעצם המטרה בסופו של דבר. אתה נולד, לומד בבית ספר ומקבל חינוך בהתאם למקום שאתה חי בו, ובתמורה אתה צריך "להחזיר טובה" ולעזור במה שאתה טוב בו. מצד אחד זה יכול להיות מדע, מצד שני זה יכול להיות מוזיקה, או בניה, או עקרת בית, זה לא חשוב מה- ושוב הגעתי למסקנה שיש לך סיבה לחיות! גם אם אתה סובל וגם אם אתה נהנה, יש שרשרת תמידית שנוצרה מהיצר לשרוד והיא זו שפיתחה את התבונה והיא זו שמחייבת אותך לחיות. להתאבד זה בעצם בגידה במי שרצה שתיולד ורצה שתתרום להמשכיות.

 

[yaakii]

תעשה לי טובה...

האדם עושה מה שטוב לו. לא מה שטוב לציוויליזציה. אם היה טוב לציוויליזציה שתתאבד-היית מתאבד? האדם הוא יצור אגואיסטי שעושה מה שטוב לו. רוצה את הדוגמא הפשוטה, הקטנה ביותר וגם האקטואלית ביותר? -הכנרת. כמה חדשות, מצגות שנשלחות במיילים, וכרזות המודיעות על הכנרת שאט-אט מגיע מפלס המים שלה לקו השחור, וכמה שחשוב להמעיט במים. ניתן לראות שלא "שמים" על זה בגלל שהמצב מחריף רק..

 

[Devil Kid]

תלוי באיזה רמה אתה מדבר.

ברמה הכללית של : "למה לאדם לחיות?" - זה בשביל הציוויליזציה. ברמה האישית, וזה בגלל שאנחנו תחרותיים, אז זה לדפוק את כולם ולהיות הטוב ביותר. יש יותר מידי אנשים וכולם צריכים ורוצים להצליח וזה יוצר תחרויות. אבל שים לב (ואני מאמין שהרוב), מתייחסים למשפחה בתור הדבר הטוב ביותר ורוצים רק לטובתם. זה הגרעין החשוב שלמענו אנחנו חיים.

 

[yaakii]

תגובה:

המשפחה של האדם חשובה לו מסיבה פשוטה: לכל אדם יש רגשות. ביניהם אהבה. הוא אוהב את משפחתו ולכן הוא מרגיש צורך להיטיב להם. גם כשאדם נותן צדקה הוא עושה זאת כי זה משקיט את המצפון. כי לתת, נותן הרגשה טובה. האדם הוא אגואיסט.