התגובה שלך רלוונטית
בערך כמו הסבירות שייפול עלי מחר עדר עיזים מהירח. אשתמש בשיטת הציטוט-תגובה ברשותך. "לשם שינוי, אולי תבין שאין כל אפשרות להפריך "השערות" רק משום שהן אפשריות לכאורה, ובנויות ממשפטים נכונים לכאורה תחבירית. ניתן רק לאשש את אותם משפטים בעזרת ראיות. את הראיות ניתן להפריך, ללא ראיות כלשהן אין כל אפשרות להפריך את ההשערה. תיאוריה מופרכת כאשר כל הראיות שתמכו בה מתגלות כלא נכונות, או שנימצאו ראיות סותרות וכו'(*לא מדויק)," יפה, לא יכולתי לנסח את השיטה המדעית טוב יותר.אולם לא ברור לי כיצד זה מתקשר לקביעה כי אתה,אני או כל אדם אחר, לא יכולים לקבוע אם יש או אין אלוהים. האם נעשתה כאן השערה ? הנחה ? האם השתמשתי באינטואיציה ?שיקול דעת ? ה"השערה" כי אי אפשר לדעת אם יש או אין אלוהים כבר הוכחה מזמן,ומוכחת שוב ושוב כל הזמן, אפילו ברגעים אלו, בהם אתה מנסה לשכנע אותי,אדם רציונאלי לכל הדעות,חסיד נלהב של המדע, כי אין אלוהים.מה פשר השכנוע ? דיון מסוג זה לא היה מתקיים בעולם שבו ידוע בוודאות כי אין אלוהים.(או יש אלוהים) ננסה להבין את הדברים אפילו יותר, בעזרת דוגמא., נעבוד בשיטה המוכרת שתיארת - הנחה - יש אלוהים. נדלג על שלב הניסויים. ראיות, מסקנה - קשה לקבל כי מערכת כל כך מורכבת נוצרה ללא כוח מכוון כלשהו אולם לא ניתן לקבוע בוודאות כי יש אלוהים. הנחה ב' - אין אלוהים. נדלג על שלב הניסויים.ראיות. מסקנה -נחיצותו של אלוהים מוטלת בספק אולם לא ניתן לקבוע בוודאות כי יש אלוהים. מסקנה סופית - שקילות ההנחות מביאה אותנו לידי "התנגשות של קוים מקבילים", או כפי שנהוג לומר בשפת התכנות "ERROR",אי הכרעה, בכלים המדעיים, המחשבתיים, האינטואיטיבים, הרגשיים , שברשותנו אין אפשרות לקביעה חד משמעית. תיקון קטן - אפשר להפריך תיאוריה אפילו אם מוצאים תצפית אחת המנוגדת לניבויי התיאוריה ולא כאשר כל הראיות שתמכו בה מתגלות כלא נכונות. "'תיאורית' האלוהים היא בדיוק כזו, אחרי שלב ההפרכה. אלוהים אינו מקדם אותנו בגרוש בהבנת העולם (ממש כמו חצרפוצות שלא עוזר לנו לבין איך דברים נופלים.), הוא מהווה בעצם החלפת משתנה לא ידוע במשתנה לא ידוע אחר. הדבר היחיד שה' וחצרפוצות מוסיפים זה סיבוך מיותר למערכת שניתן להסביר אותה בצורה פשוטה יותר, תער אוקהם מוכר? מצד שני, אין הוכחות מוחלטות במדע, תמיד יהיה את ה"יכול להיות ש..."ארכיפשחחע האיום" "חרטאפתחעה הבינוני" ו"יהוה" עובדים עלינו מי יודע...". אבל אינני מבין מדוע עלי לחשוב כך ללא ראיה. העובדה ש"יכול להיות" לא אומרת שזה באמת "להיות". כפי שהראיתי "יכול להיות" אומר גם שיכול להיות שהארץ היא שטוחה והירח הוא בלון שמסתיר פני אל. So what אם יכול להיות? "האם בגלל שזה יכול להיות עלי להשקיע מחשבה על כל אפשרות שיכולה לקרות? אולי עדר עיזים יפול עליך מחר מהירח בדיוק ב11:55? האם אתה רוצה לחשוב כך? דרך אגב, מה אתה אומר, הסבירות שיפול עליך מחר עדר עיזים מהירח היא 50/50?" איזה מן טיעון נבוב זה ? מדוע מדענים עמלים יומם וליל כדי למצוא את התיאוריה המדעית המאוחדת והמלאה, הרי היא לא תסייע בדבר, היא לא תקדם אותנו לשום מקום. ניתן להסתדר מצוין במצבים שאינם קיצוניים עם התיאוריות החלקיות שכבר יש לנו במתן ניבויים. קשה להאמין(או שלא) שאדם המתבסס בהשקפת עולמו על המדע (באופן חלקי) יוצא כנגד יצר הסקרנות המניע את המדע ?ללא יצר הסקרנות, ללא שאילת השאלות, הנחת ההנחות,הרצון לדעת מניין בנו ולאן אנו הולכים,הכמיהה להבנת הסדר המצוי בתשתית העולם, אין צידוק לקיומו של המדע.אין צידוק לקיומה של השיטה שתיארת בתחילת תגובתך. לפני כמה מאות שנים, חיו חיים בעולם ללא חיידקים,לפחות כך האמינו,מישהו בכלל העלה בדעתו כי קיימים יצורים זעירים אשר בלתי ניתנים לראייה בעין בלתי קונוונציונלית אך ממלאים חלק חשוב מאוד בעולמנו, מישהו בכלל ראה צורך בהעלאת אפשרות כל כך הזויה ובלתי ניתנת לתפיסה לאותו זמן ? ואם מישהו היה מעלה השערה כזו בפני מדענים מקובעים מחשבתית,הוא בוודאי היה "זוכה" לטיעון דומה לשלך.מבחינה זו,אין שוני בין אלוהים לחיידקים. אך בהחלט יש שוני בין דוגמת העיזים שלך לקיום אלוהי, אני יכול להבין אותך אולם לא לקבל את השיטה שבה אתה נוקט ל"הזרקת" השקפתך, בחירתך בקיצוניות להבהרת עמדתך מורידה מתחושת האמינות שבדברייך. תגיד, יתכן כי אתה חושש מקיומו של אלוהים כפי שהתיאיסטים חוששים מאי קיומו של אלוהים? אפשר לתת דוגמאות משחר ההיסטוריה ועד לימנו אנו, אנשים שהלכו , נגד הזרם, נגד הדעה הרווחת,הדוגמאות הטובות ביותר לכך הן (לעניות דעתי ואני מעריץ אותם בשל כך ) איינשטיין שאל התיאוריה שהגה התייחסו בזלזול מוחלט,"קשקוש", "שטויות"," הזוי"," אגדה דמיונית", אלו הם רק חלק מהכינויים שלהם זכתה תיאורית היחסות הפרטית בתחילת דרכה ופאראדיי שנחשב במחצית השנייה של חייו המדעיים לחצי משוגע בקרב המדענים הדגולים של התקופה ועוד רבים וטובים. אנשים כמוך מאטים את קצב התפתחות המדע בדיוק באותה מידה (GIVE OR TAKE) שבה התיאיסטים מאטים את קצב התפתחות המדע,קיבעון מחשבתי מביא לקיפאון מחשבתי - גורם התמותה מספר אחד של המדע.
