לדעתי זה לא נכון שהחברה מתחלקת ל-2 קבוצות
לקבוצת ה"ידענים" ולקבוצת ה"עמך". תקראו לזה קלישאה, אבל אני מאמין שבכל אדם נכללים כל התכונות, וכל היכולות. השאלה היא: מה בוחר להתפתח ולצאת החוצה, מה החברה שלנו מעודדת לפתח? אני יודע על עצמי, שעד גיל מסויים אני הייתי לא סתם "עמך" אלא - עמך מסוכן לציבור. היה לי כזה חוסר עיניין בלימודים ונושאים מעמיקים, שזה כבר היה בגדר תופעת טבע. הייתי הולך לבי"ס בשביל לריב עם המורים וללכת מכות עם הילדים. עד שקרה מה שקרה, ומצא אותי מישהו שידע איך לדרבן אותי ללמוד ולהראות לי כמה שזה דבר חיובי וכו' , בקיצור ידע איך להגיש לי את כל נושא הלימודים, ומאז אני לומד נון-סטופ 24/7 וכל מה שמעניין אותי זה איך להתפתח עוד ועוד באקדמיה. מה היה קורה אם אותו אדם לא היה גורם לי לתפוס את עצמי בידיים??? לא צריך להיות גאון גדול בשביל לנחש... העיניין הוא שהחברה שלנו מתחלקת לאינטלקטואלים מצד אחד ולמפגרים מצד שני בגלל הרקע שממנו הם באים, ולא בגלל "שורש גנטי" של פיגור או חכמה. חבורת ה"נינט" יכולה להתהפך 180 מעלות ולהיות גאונים, וכן להיפך. תלוי איך מגישים להם את זה. הם באים ממקום שההשקפת עולם טוענת , שהדבר הכי רחוק שבן אדם יכול להגיע אליו זה... - לכותל !, אז ברור שלא תיהיה להם אמביציה להתקדם. לעומת אנשים שבאים מבית משכיל שדוחק בהם להתקדם עוד ועוד. - זה לא דפקה אצלהם, זה דפקה בחברה. וזה מה שעצוב, שהחברה שלנו כיום מעודדת כסילות ובערות, למעט כמה קבוצות בודדות של יחידי סגולה. ואז אתה פותח ת'עיתון ומגלה ש-50% מהתלמידים לא עושים בגרות, ושישראל, במקום 40 בעולם בקריאה, ו-39 במדעים ובמתמטיקה, [מתוך מחקר של 57 (!!!) מדינות], ועוד כל מיני דברים שהשתיקה יפה להם. ולגבי ה"מוות" - למיטב ידיעתי - אין דת/חברה בעולם שמעודדת מוות (של הפרט). אבל רוב הדתות כן טוענות שיש חיים לאחר המוות, אבל לא מעודדות להתאבד בשביל זה. (לגבי האיסלם - אין לי מושג, לא נראה לי סביר שבקוראן עצמו יש "מצווה" להתאבד באמצע אוטובוס מלא נוסעים, נראה לי יותר הגיוני שזה פירוש של כל מיני אחמדים למיניהם , שנורא קל להם לשכנע את הציבור המטומטם שאפילו לא טורח לקרוא אם זה באמת כתוב שם או לא, אלא מקבל את דבריהם כמובן מאליו). אדברא - היהדות לדוגמא, טוענת שהעיקר הוא העולם הבא, ושהעולם הזה הוא רק "פרוזדור" שבו אוספים מצוות לקראת העולם הבא. ובגלל זה העיקר, יוצא, הוא - העולם הזה! כי איך יהיה לך מצוות בשפע בעולם הבא, אם לא אספת אותם בעולם הזה?! ז"א שהעולם הבא תלוי בלעדית על העולם הזה, ולכן העולם הזה הוא החשוב מבין השניים. בדומה - כך גם בנצרות. בבודהיזם מאמינים שבשנייה שהאדם מת, ישר הוא חוזר בגילגול בגוף אחר ,(ולכן אין סיבה כלל להתאבל עליו), וכן הם טוענים שצריך להגיע בעולם הזה לדרגה גבוהה של "זיכוך רוחני" בתוך הגוף הגשמי, וכו' = גם כאן , העיקר הוא העולם הזה. איך שלא תסתכל על זה, גם אם (לפי הדת) העיקר זה העולם הזה, או העיקר זה העולם הבא, זה לא משנה. כי החברה הישראלית היא חברה חילונית. (לרבות שומרי המסורת - שגם הם, בסוף חשבון - חילונים! כי הם לא מקדישים את חייהם לעקרונות הדת) ובחברה חילונית , העיקר הוא העולם הזה, ורוב האנשים כן פוחדים מהמוות.