לא מיהו יהודי אלא באיזה גישה
מדינת ישראל צריכה לחיות (למי שלא זוכר פעם כשהוא היה תלמיד הוא למד 6 גישות למדינה יהודית). מדינה יהודית – מדינת התורה – גישה שמזוהה עם היהדות החרדית, הרוצה במדינה יהודית דתית שתקום כחלק מתהליך הגאולה המשיחי ותפעל עפ"י חוקי התורה. אזרחיה היהודים של מדינה זו יחיו עפ"י מצוות התורה ויקיימו את כל מצוות התורה הלכה למעשה. ההנהגה השולטת במדינה תהיה הנהגה דתית שתוסמך לתפקידה עפ"י כללי ההלכה. מדינה יהודית – מדינה דתית לאומית – בגישה זו מחזיקים הדתיים הלאומיים. זוהי מדינת התורה. הקמת המדינה היא מעשה דתי - חלק מתהליך הגאולה. המצדדים בגישה זו רואים חשיבות רבה בשיתוף פעולה עם המפלגות הציוניות הלא-דתיות. עפ"י גישה זו, במדינה יהודית יש מקום מרכזי להלכה היהודית בחיים הציבוריים. מדינה יהודית – מדינת לאום יהודית תרבותית – מדינה ציונית היונקת מהמסורת הלאומית, התרבותית והדתית ומהמורשת היהודית. מדינה חילונית השואפת להנחיל את ערכי היהדות. כל אחד בוחר מתוך המסורת, הדת, המורשת וההיסטוריה היהודית את הערכים, המנהגים והמסורות המקובלים עליו. ה יהודית – מדינת העם היהודי מדינתם של כל היהודים. מדינת ישראל כמדינת העם היהודי, מהווה מוקד הזדהות לאומית ורגשית ליהודים החיים בתפוצות. עצם היותה מדינת העם היהודי בא לידי ביטוי בסמלים, במוסדות יהודיים ובחקיקה ייחודית דוגמת חוק השבות. מדינה יהודית – מדינת היהודים מדינה ציונית. יש צורך בהבטחת הרוב היהודי, שישלוט במדינה, בין היתר, באמצעות חוק השבות המאפשר לכל יהודי לעלות לישראל. אופייה, תרבותה ודמותה ייקבעו בעיקר ע"י הרוב היהודי. מדינת ישראל – מדינת כלל אזרחיה מדינה דמוקרטית השייכת לכלל אזרחיה, מדינה שבה הזהות הלאומית היא פוליטית-ישראלית, וערכיה – דמוקרטיים. זוהי מדינה שאינה מזוהה עם הלאום היהודי בלבד. בין המצדדים בגישה זו יש יהודים וערבים המחזיקים בדעה שהזהות הלאומית של המדינה צריכה להיות פוליטית ולא אתנית. אני חושב שישראל צריכה להמשיך להיות מה שהיא עכשיו וזה מדינה יהודית – מדינת העם היהודי.