זיוני שכל
טוב, אני מרגישה שאני רק חוזרת על עצמי, אבל מילא. 1. הכלבה שלי לא יכולה לאכול אותי, ואני לא יודעת מאיפה הבאת את הקביעה הזו... חוצמזה, היא לא יכולה לברוח כי היא קשורה. וחוצמזהמזה, היא לא תרמה לברוח כי אני דואגת לה, מאכילה אותה, משקה אותה, משחקת איתה. והרבה מעבר לזה היא לא תקבל בשום מקום אחר. 2. לא ממש עקרוני לדיון האם את רוצה לחיות עם מחלות או לא. אבל עזבי, שני הדיונים הללו (1 ו 2) הם שוליים. 3. את אמרת שקראת מאמר שבו נאמר שמישהו שהיה בודד מת. מפה הוסק (על ידך או ע"י מישהו אחר, לא עקרוני) שהאיש מת כי הוא בודד. האם זו הוכחה רצינית? לטעמי לא. שוב: מישהו מת -> לא יודעים ממה הוא מת. מהנק' הזו ועד ההחלטה שהוא מת כי הוא בודד קיימת קפיצה שאני לא מתכוונת לבצע. אני רוצה הוכחות בדיוק כמוך. 4. מתי הגוף נלחם באכילת יתר? בהתמכרות לאכוהול, סמים וכו'? 5. זה שאת לא רואה את ההבדל בין יצר לרצון זה נחמד, אבל לא נכון. רצון: "1.
כוח נפשי הדוחף לעשות או להשיג דבר מה. 2. כושר להחליט מה לעשות. 3. חפץ, שאיפה, תשוקה, משאלה. 4.החת רוח, שביעות רצון. 5. הסכמה. 6. חסד, טובה וברכה." יצר: "1.
גורם פנימי המעורר את בעלי החיים לשמירה על קיומם. (בלועזית: אינסטינקט) 2. דחף פנימי כלשהו, תשוקה, כיסופים
רצון שאין אדם יכול להשתלט עליו- בד"כ סימן לחוסר תרבות. 3. (בתחום המוסר) גורם המייעץ לאדם או משדל אותו. 4. יצור, בריאה." (שני הערכים לקוחים ממילון ספיר) מאחר ובשיח המסוים הזה בין שתינו, זה הפירוש האובייקטיבי כל אחד מהמושגים הללו, אני חושבת שכדאי ונתמקד בהם. כמובן, הדת היא לא דחף פנימי או רצון שאין האדם יכול להתשלט עליו, הדת היא משהו אחר לחלוטין- וכן האמונה. על המ את מדברת? מתי בדיוק הסברת לי שהאדם לא יכול לנגוד את הטבע? אם הסברת, אני מניחה שזה לא היה משכנע כ"כ. אנא תביני: זה שאני חיה בעולם טבעי מוקפת בסביבה טבעית (פחות או יותר) ונוצרתי בגלל הטבע עוד לא אומר ש
אני טבעית. מישהו (ג'.ס. מיל) אמר פעם שעדיף להיות סוקרטס לא מרוצה מחזיר מרוצה. בלי קשר למשמעות הפילוסופית של המשפט הזה, אפשר בהחלט להבין שהוא כיוון לכך שבעוד החזיר מחפש לספק את אותם צרכי ראשוניים וטבעיים, האדם לא מסתפק בהם- הוא לא מסתפק בטבע ובמה שהוא חנן אותו! את בעצמך אומרת: " דברים שקיימים, אם הם קיימים אז הם בהכרח טבעיים... כי המסגרת שלהם היא טבעית הם קיימים בטבע המרכיבים שלהם נוצרו כדרך הטבע... " מבחינתי, במשפטים הללו הוכחת את מה הטענה שלי. נכון, מה שנמצא בטבע- טבעי. עכשיו, את מוכנה להראות לי איפה בטבע קיימת אהבה? שמחה? נדיבות? רצון טוב? אושר? נשמה? אלו הם מושגים של
האדם, אילו
לא מושגים טבעיים!. וגם אם תאמרי שכלב יכול לחוות שמחה, הוא חווה את זה כמו החזיר- כשיצריו מסופקים, לא כמו האדם (שחווה את זה
גם כשיצריו מסופקים, אבל בכלל
לא רק. * נראה כמעט כאילו את בכלל לא מקשיבה, אז תקשיבי שוב (אגב, אני מתייחסת לטענה הכמעט- יחידה שאליה באמת טרחת להתייחס. אמנם "פחחחח לא" היא התייחסות מאוד מעמיקה, אבל אני מעדיפה להתעלם ממנה): ניסיתי לסתור את המשפט הבא: הפציפיסט נוגד את הטבע המלחמתי של האדם (כי הרי מלחמות הן טבעיות כדי לאזן ולווסת את צפיפות האוכלוסייה, את התפתחותם של עמים חלשים וכו') בואי אני אסביר לך למה ההליכה של לוחם למלחמה לא נוגדת את היצר שלו: א. כמו שהסברתי, קיים יצר מלחמתי באדם (את אפילו ציינת אותו כיצר תחרות, שזה לא אותו יצר ואני לא לחלוטין מסכימה, אבל בסדר). ולכן, האדם הולך למלחמה. עד פה הכל ברור? ב. כן, אדם שהולך למלחמה לא סותר את יצר ההשרדות בגלל ש: 1. קיים עוד מנגנון בנפש האנושית: הדחקה, הכחשה. האדם פשוט לא אומר לעצמו שהוא הולך למות. 2. כדי לשרוד מבין האדם שעליו להלחם. מאחר והמין האנושי מחולק עלמים, מדינות, שיוכים אתניים, קהילות, דתות וכו', כמעט כל אדם חש שייכות וקשר לכל שאר האנשים באותו 'ציבור-בעל-מכנה-משותף', ומבין שלשם השרידה הקולקטיבית של אותו ציבור, עליו להלחם. (אגב, זה מתחבר גם לאופן שבו דבורה תקריב את חייה אם היא תחשוב שיצור כלשהו מאיים עליה או על הכוורת. וכן, ביצרים מתחבר האדם לטבע, ובכל הקשור למימוש היצר האדם מתנהג כמצופה ממנו ע"י הטבע). * אמר הטבע. אישה עקרה היא עקרה מסיבה- הטבע החליט שלה לא יאה ללדת. שימוש באם פונדקאית זה עקיפת הטבע וסתירה שלו. כן. האופן הנורמטיבי הוא ההזדווגות (דההה). .... האדם מנסה להגביל את הטבע לחוקים מאז שחר האנושות, או מינימום מאז שחר המדע. אפילו אריסטו מצא הסבר (משעשע) ללמה דברים תמיד נופלים כלפי מטה. אתמול סיימתי ספר על המאה ה-18 שבו סופר על תיאורי- כביכול שמסבירה למה כל היצורים החיים מנסים להגיע גבוה ככל הניתן והרחק מטבע ככל הניתן... כן, מציאת חוקים לטבע זה כיף. אה, ותהייה: מי
את לעזאזל שתגדירי מהו כן טבעי? איזו מין שאלה מטומטמת זו?! בני אדם אינם מתנהגים כמו בני אדם. בני אדם מתנהגים כמו פרטים- וכל פרט לעצמו. לעולם לא תצליחי להבין למה מישהו מתנהג בצורה א' ואח"כ לא בצורה ב', כמצופה ממנו... או שתצליחי ולעולם לא תצליחי להבין איש אחר שעשה א' לא עשה גם ב'. וכו' וכו'. יודעת למה? כי לבני אדם יש חשיבה עצמאית, בחירה חופשית , יכולת הסקת מסקנות וכו'. בקשר לעליונות מהחיות: אני אומרת שבפני הטבע אנחנו שווים להם בדיוק. עליו יתרחשו אותם תהליכים טבעיים והסיבה שאנחנו פה היא אותה סיבה סתמית שהם פה, והיצרים שלנו זהים. אבל, האדם התפתח (כמו שאני מנסה להסביר כבר יומיים) מעבר לטבע, האדם עוקף ומרסן ושולט ביצרים הטבעיים שלו (לא כולם, כמובן, אבל כולם יכולים) ולכן לאדם יש כוח רב על החיות, והוא יכול לשוט בהם. אה, הוא גם חכם מהם
אני מקווה שהבנת מכל הנ"ל מה טבעי בעיניי. אם לא, תגידי.