שאלה למחשבה

[חברשל כולם]

שאלה למחשבה

בעקבות הדיונים בפורום , בין ירון ומירי, חשבתי על הריקודים המשתנים לבקרים. כאשר המדריכים מפספסים בצעדים - יש על מי להתלונן, אבל , כשהיוצר בעצמו משנה - מסיבות שונות , איך צריך לנהוג. (ראה תשובתו של אליהו גמליאל למירי , בכרמיאל) האם כל חוג ירקוד את הריקוד לפי הגיל של היוצר ? כלומר - יוצר ששוכח את המקור , ועומד במרכז המעגל כבר סמכא , בגיל הפנסיה - יקבע איך ירקדו נכון. ואם לא - אז מי מוסמך לומר , את המילה האחרונה. הרי הוכח - שגם המדגימים בוידיאו , לא תמיד מדייקים. בעיה.

 

[מירי לוי 1]

המקור הוא בסיס לשנויים !!!

לחברשל ולכולם בקר טוב. בתחילת דרכי כרוקדת ריקודי עם התייחסתי אל היצירה המקורית של היוצר במין "חרדת קודש" שיש לבצע אותה בדיוק כפי שהציג אותה היוצר. אפילו מצאתי את עצמי מתווכחת לפעמים עם חברי על צעד מסויים בריקוד, האם זה הצעד המקורי של היוצר, או שמא הצעד שונה או שהסיבוב אחר. לאחר כמה שנים נוכחתי לדעת שאין להתייחס לריקוד כאל "פסוק מתפילה" ואפשר ואולי אפילו רצוי לשנות את הריקוד עי ידי המבצע עצמו לנוחיותו, ובתנאי שלא יפגע במבנה הריקוד או בקצבו. דוגמאות : הריקוד "שמרי לי על המנגינה" - הנפת הידיים והחלפת המקום בין בני הזוג מבוצעת בכל הארץ שונה מהיצירה המקורית של שלמה ממן. אגב, גם ירון (קלטת 13) עומד על השינוי ומציין שהשינוי הריקוד מבוצע עקב נוחות של המבצעים. הריקוד - "רק הד קולך" של שלמה ממן : הביצוע של היום בחלקו השני שונה לחלוטין מהיצירה שעברה השתלמות לפני שנים רבות וגם כאן השינוי בוצע על ידי הרוקדים מטעמי נוחות בלבד. לפעמים מוסיפים הרוקדים מחיאות כפיים בקטע של ריקוד - לא מקורי, אבל ללא ספק מוסיף צבע לריקוד. (המנגינה הישנה, הצל שלי, איך עף הזמן) דוגמא אחרונה : הריקוד "יהיה בסדר" של אבי לוי - בקטע האחרון שונה לגמרי מהיצירה המקורית שאותה הציג אבי לוי בהשתלמות. כשהפנתי את תשומת ליבו של אבי לוי לשינוי זה אמר לי : "אמנם את צודקת, אך הרוקדים גם צודקים - הם עושים מה שיותר נוח להם". לסיכום הרצאתי הארוכה : הריקוד לאחר שיצא מבית היוצר נהייה "נחלת הכלל". הריקוד הוא "בסיס לשנויים" ואין להתייחס אליו ב"חרדת קודש". תודה על הסבלנות !!! מירי.

 

[חברשל כולם]

החיים על בסיס "בערך"

הדיוק שלך בתחילת דרכך - היתה מבורכת. לפחות אחד צעק : "המלך עירום". הגענו למצב חדש - כשמגלים שגיאות -כולם צודקים. לכן - כל אחד יכול לרקוד ריקודי עם, ועוד יותר - כל אחד יכול להיות מדריך לריקודי עם . אם הוא טועה - יש לו הסבר משכנע : "אני עושה מה שיותר נוח לי" למה צריכים יוצרים לריקודי עם - שכל אחד יעשה מה שנוח לו, וזה יהיה בסיס לשינויים. כלומר (אבסורד), אם יבוא רקדן יותר טוב מהיוצר המקורי, ישפר את הריקוד , כי כך נוח לו לרקוד. "היוצר" - יהיה "מוכשר מאוד". כל ריקוד יבוצע לפי הנוחיות. כך הריקודים יהפכו לריקודי נוחיות - 00 בלע"ז. הרוקדים - ירקדו לפי יכולתם. הויכוח עם יואב , כשהתחיל לעשות השתלמויות היה על הדרך , שנהג בריקודים חדשים, של יוצרים צעירים. הוא "תיקן" להם את הריקודים , כדי שיתאימו לסטנדרט שלו. והריקודים הראשונים של השתלמויותיו - היו קואופרודוקציה של יואב ,יחד עם היוצרים הצעירים. לכן, המדריכים , המדגימים בוידיאו, וכל כותבי חוברות הדרכה - חייבם לדייק מאוד. כמו שאת נהגת בצעירותך. בגלל זה , למדת תורת הדרכה באולפן בשום אופן - הריקוד שיוצא מן היצר הוא לא , לא , לא - בסיס לשינויים .

 

[בי]

מסכימה עם מירי

עקרונית צריך לשמור על הריקוד כפי שחובר, אבל צריך לזכור שזה ריקוד עם, ולכן מה שהעם רוקד ג"כ חשוב. יש לנו מסורת של כמה עשרות שנים בלבד של ריקודים, חלק גדול מהם מתנפה מהסיבות הידועות וחלק מקבל נופך שונה במשך הזמן, ומנהג ישראל דין הוא. שמתי לב שבצפון מוסיפים מחיאות כפיים לכמה ריקודים שלא מוחאים בהם במרכז, כמו ב"על העיר עפות יונים". גם העלאת היד בריקוד "באת אלי את עיני לפקוח.." לא היתה במקור. סופר לי שבחוג אחד שתי רוקדות שרקדו את הריקוד פשוט ברכו זו את זו לשלום תוך כדי הריקוד ומכאן התפשטה התנועה הזאת. נו, וכי מישהו יוכל להוציא את הרמת היד הזאת עכשיו מריקוד??? עניין שונה הוא 2 גירסאות שונות של הריקוד, שתיהן של היוצר שהחליט לשפץ את גירסתו הראשונה. אני חושבת שעקרונית לא צריך לעשות את זה, ולו היוצרים היו משחררים את הריקודים יותר לאט זה לא היה קורה, אבל עובדה שזה קורה ושזה קרה. מה לעשות? שכל אחד ירקוד את מה ששגור על רגליו... הרקדה היא לא הופעה ואין צורך באחידות. עובדה, כשרוקדים את "גורן גרעינים" רואים מי למד את הריקוד לפני שנים ומי מאוחר יותר, לפי ביצוע החלק השני של הריקוד...אבל זה לא מפריע, כי הכיוון הוא אותו הכיוון ורק קצב הצעדים שונה, אז מה? אני באמת בעד דיוק בריקודים, ומשתדלת להסתכל על היוצרים כשהם רוקדים את ריקודיהם, אבל לא צריכים להיות נורא נוקשים. סה"כ ריקודי עם!!!

 

[מירי לוי 1]

יתר על כן, בי

גם יוצרי הריקוד עצמם לפעמים עושים צחוק מהיצירות שלהם, אם אם כן, למה דווקא אנו הרוקדים חייבים להיות "נאמנים למקור". לו היית רואה איך אליהו גמליאל לימד בהשתלמות 10 (10/05/02) את ריקודו הישן : בשדות בית לחם" (כמו ליצן לאחר כמה גלו גלו גלו), היית מבינה למה בדיוק כוונתי. ועוד : היוצר מוטי בן יעקב התארח לפני כשנה בחוג שלי. המרקיד רצה לפרגן לו ושם את ריקודו "ושרנו כך", ריקוד שמוטי יצר לפני 5 שנים. היות ומוטי לא זכר את היצירה שלו הוא פשוט רדף אחרי והעתיק ממני את הריקוד שלו. אמר לי בסוף -"מזל שמישהו כאן זוכר, אני כבר שכחתי" - האם זה רציני ? מירי.

 

[ירון מישר]

נו אז אולי תפסיקי לקרוא

לזה "יצירות" ולמדביקי הצעדים למנגינות - ,יוצרים"?

 

[מירי לוי 1]

ירון -אל תפחד מהמילה "יוצר"

ירון. המילה יוצר היא המילה בעברית תיקנית ומדוייקת למה שעושה מחבר הצעדים. (עיין במילון אבן שושן). טעות לחשוב (כמו מושיקו וכמוך) שרק אלוהים הוא שיצר "יש מאין" ויצר את הבריאה, רק הוא ראוי להקרא "יוצר". כבודו של האל במקומו מונח והוא קרוי : "יוצר כל". האופה במאפיה יוצר לחם ועוגות, הצייר יוצר רישומים, המלחין יוצר מנגינות המשורר יוצר מילים והיוצר בונה להם יצירות. (גם לך יש יצירות - גליון "רוקדים" - דוגמא ליצירות מופת שלך). ירון ידידי. גם אם נראה לך לפעמים כי ה"יצירה" נראית כמו אוסף צעדים מגובב ומטופש שלא ראויה להרקד, גם אז עדיין זו תיקרא "יצירה". יצירה גרועה אמנם - אבל בכל זאת יצירה. זה מה יש. מירי.

 

[ירון מישר]

זה כמובן עניין של סמנטיקה, אבל אני

חולק עלייך. אינני חושב (כמו מושיקו) שרק אלוהים יוצר, אך המילה יוצר קצת (הרבה) גדולה מדי, לדעתי, עבור הפעולה אותה עושים רוב מחברי הריקודים. המילה התקנית והמדוייקת לפעולה זו (שוב לדעתי ובתקווה לשכנעך) הינה "מחברים" הם פוט לוקחים צעדות ידועות מחברים ביניהן ומצמידים ללחן. ואשר לשאר: האופה - אופה הצייר - מצייר המלחין - מלחין המשורר - משורר או פזמונאי (כמו אהוד מנור הצנוע והענו). ולמה יש חשיבות לסמנטיקה? לכאורה סתם הגדרות, אל מה? אותם מחברי צעדים מיחסים לפעולתם חשיבות כה גדולה עד כי אלוהים על ידם הוא סתם גמד. אני מאמין שאם חברינו אלה יתיחסו למעשיהם ביתר צניעות, הרב דברים יראו אחרת.

 

[מירי לוי 1]

האם תקרא להם "יוצרים" ?

לירון ! אתה כותב : "אותם מחברי הצעדים מייחסים לפעולתם חשיבות כה גדולה עד כי אלוהים על ידם הוא סתם גמד". אם אביא לך ירון לדוגמא שני יוצרים שהם צנועים ביותר, אינם מייחסים לפעולתם חשיבות כה גדולה ואפילו נחבאים אל הכלים, נניח : שמעון דוד ויקירנו יום טוב אוחיון. האם אז תסכים לקרוא להם יוצרים ? מירי.

 

[ירון מישר]

אכ יש ביניהם צנועים

אך זה עדין לא עושה אותם יוצרים. יפה שהם מתיחסים בענווה למעשיהם. זה חשוב, אבל זה לא הנימוק העיקרי בטענותי.

 

[חברשל כולם]

ירון - כל יוצר מחבר אלמנטים בודדים

סופר משתמש במילים ובמשפטים והופך אותם ליצירת אומנות , כאשר ליצרה יש משמעות מענינת ומרגשת את הקוראים. כך האופה אשר משתמש במיצרכים השונים , ויוצר מאפה, טעים ונאה למראה - אשר מלהיב את האוכלים. המוסיקאי אוסף צלילים ויוצר מנגינה הנוגעת ללב המאזינים. גם יוצר ריקוד עם, לוקח חלק ממיצבור התנועות והצעדות - ויוצר ריקוד שמרגש את הרוקדים. אתה לא חייב להיות בריקודי עם - אם לדעתך, היצירה הזאת - קישקוש. בחר לך תחביב אחר. אני למשל מזלזל באוהדים לכדור רגל , גם אם יהיו ביניהם ראשי ממשלה . אני לא הולך לצפות במשחקים אלה. מי שמשוגע לדבר , אם הוא נרגש - מתיחס לאוביקט שמרגש אותו בכבוד ובאהבה. הוא הופך אותו לאלוהי.לאומנותי. אי אפשר למכור תקליטורים ולהתפרנס מיצירותיהם של מחברי הרקודים, לעלות על הגל של התלהבות ההמונים , ובו זמנית לזלזל בכישרונם, ובכישוריהם של היוצרים. למה אתה סוגד לתרפים, אם אתה לא עובד אלילים. לך - תתעסק במשהו אחר , ותאמין באלוהים.

 

[מירי לוי 1]

נסחפת קצת, חברשל.......

חברשל יקר ! נראה לי שנסחפת קצת, חברשל בתגובתך לירון. ציטוטים מדבריך : "אתה לא חייב להיות בריקודי-עם, אם לדעתך היצירה הזאת - קישקוש". "אי אפשר מכור תקליטורים ולהתפרנס מכשרונם של מחברי הריקודים.... ובו זמנית לזלזל בכשרונם ובכישוריהם של היוצרים" "לך תתעסק עם משהו אחר ותאמין בתרפים" חברשל יקר, מדוע אתה תוקפני כל כך. לא ראיתי ולא מצאתי צליל של זלזול בדברי ירון כלפי היוצרים. ירון מבקש רק לקרוא להם "מחברים" ולא "יוצרים", שהרי את הצעדים לדעתו הם לא המציאו הם רק "ליקטו" צעדים מריקודים קיימים. זו דיעה לגיטימית של ירון ששנינו כנראה לא מסכימים איתה, אך אין לעלוב בו ולשלוח את ירון למצוא עיסוק אחר, כדבריך. ועוד משהו : חוץ מזה (ושישאר רק ביננו), נראה לי שירון אכל הרבה קש מכמה מיוצרים אלו בתקופה שעוד היה מפיק קלטות וידאו מסידרת "רוקדים". ועוד תחושה (ושוב שישאר רק ביננו), הרבה "חברים" שלו אפילו שמחו לאיד בימים הקשים שעבר ירון בתקופת ה"פשיטה הגדולה". - ודי לחכימא ....... חוץ מזה אתה עשר ! מירי.

 

[ירון מישר]

תודה על התמיכה.

אכן חברשל נסחפת... ולא אגרר אחריך. דברי ומחשבותי באים לי מכאב עמוק על מה שקורה בריקודי העם ואכן אם לא הייתי אוהב אותם והם לא היו יקרים לליבי כתרבות ישראלית מקורית, כבר זמן הייתי מוצא עיסוק אחר. כיוון שאני מחבר לריקודים בנשמתי ומילדות, אני בוחר להילחם על דעותי ולנסות להשפיע. ואשר לאופה... האופה מיצר לחם. החייט מיצר חולצה אני מיצר תקליטורים וקלטות וידאו חברת סוני (כדוגמא ויש עוד רבות) מיצרת המון מוצרי אלקטרוניקה שחלקם הגדול יש בהם המון חידושים והמצאות ומושקע בהם כשרון שלא יסולא בפז. לצערי הרב גם הרבה מחברי ריקודים (לא כולם! ולא תמיד) מיצרים ריקודים כדי להתפרנס מהם, כי שיהיה מה ללמד בחו"ל או בהשתלמות בארץ. אני מודה להם מאד על הפרנסה שהם מספקים לי והם שיודו לי על שאני מפרסם את מוצריהם. מבחינת תרבות ישראלית, אני עדיף להתפרנס יותר בדוחק. מירי יקריתי. אין כל קשר בין חוסר הפירגון כלפי לבין דעותיי. באמת שלא.

 

[חברשל כולם]

זה התפרץ אצלי

אחרי תקופה ארוכה שאני שומע את ירון מתבטא , כנגד היוצרים, והוא לא ממיין אותם , הוא ביקש שלא נקרא לכל מחברי הריקודים - יוצרים. אבל מה לעשות, בין היוצרים יש רבקה שטורמן, יואב, מושיקו, יענקלה לוי, תמר אליגור, אשר אנו חבים להם את כל מה שיש היום בריקודי עם. הרוקדים נהנים בהרקדות ויוצאים מערב הרקדה מאושרים , שטופי חויה - בדיוק כמו שחווים , באומנויות אחרות. ה מוסיקאי - אומן יוצר, המשורר - יוצר (גם הם אספו אלמנטים רלונטיים ויצרו מוצר אומנותי מרגש ) רק היוצר ריקוד עם הוא סתם, אוסף גרוטאות אלטה טרנטה, שאין להתיחס אליו ברצינות. למה ? הרי אנחנו נהנים ומתמוגגים מריקוד טוב , וירון אפילו משתכר מזה. למה לעלוב בהם ? היום, פסלים , מלקטי גרוטאת נחשבים ליוצרים מכובדים. ירון התבטא כך כמה פעמים . הבלגתי , אבל יום אחד זה התפרץ - וזה היה אתמול. ואת החכמה מנסה , למתן אותי . מגיעה לך - תודה ! אני רוצה לשמור על כבודם של רבקה שטורמן ז"ל, של יואב גם של וים טוב חברנו הטוב. לא חראם , שפוגעים בהם. נדמה לי שירון נוהג - כמו פיל בחנות חרסינה. ושוב תודה , על הפסיכולוגיה שלך.

 

[חברשל כולם]

ועוד משהו

בכל שטחי האומנות יש שרלטנים, כאלה שבושה לקרוא להם אומנים - אבל כמו שאמרת מירי, גם אם היצירה גרועה - היא בכל זאת נקראת י צ י ר ה

 

[מירי לוי 1]

ולכן ידידי חברשל.......

עליך להסביר היטב ולהביא נימוקים בעלי משקל לביסוס טענותינו וכפי שאתה ידידי המלומד יודע לעשות ועשית בעבר. אך למה לעלוב ? מירי.

 

[ירון מישר]

דברי חכמים בנחת נשמעים...

ואם קראת בדברי דברים שמעולם לא אמרתי אזי או שלך יש קשיים בהבנת הנקרא או שלי יש קשיים בהסברת דעתי. אני מקבל עלי את האפשרות השניה. מעולם לא הכנסתי את כולם בסירה אחת ודברי בהחלט מכוונים לתופעה לה אנו עדים כיום. בגדול אני מאמין שאם נקרא למעשה זה "חיבור" ולא "יצירה" - מבלי להמעיט כהוא זה מהחשיבות של המעשה ומהכיף שזה מביא לכולנו (והכסף הרב שזה מכניס לכיסי) - נתיחס כולנו בצורה יותר רציונאלית לריקודי העם וזה עשוי להביא תועלת. בכל מקרה, דעתי זו מובעת דווקא כיוון שאני מייחס חשיבות רבה למה שקורה ולא כדבריך: "רק היוצר ריקוד עם הוא סתם, אוסף גרוטאות אלטה טרנטה, שאין להתיחס אליו ברצינות. למה ?". באחד מעיתוני "רוקדים" כתבתי את דעתי ביתר פירוט וניסיתי לנתח את התופעה בצורה הגיונית. אין זה המקום לחזור על המאמר, אך בקיצור אומר שאחד ההבדלים בין "יצירה" ל"ייצור" הנה המניע למעשה. ועל כן, הסתכל סביבך, זכור את מה שגם אתה כתבת וחשוב מהו המניע העיקרי לחיבור הריקודים. ובנוסף: נכון שיוצר (בכל דבר) מצפה להכרת הסביבה במעשהו והכרה זו הינה מניע חשוב, אך יוצר אמיתי - מניע זה לעולם לא יהיה תנאי ליצירתו (ראה רבקה שטורמן, למשל) ואילו היום (מבלי לכנס להכללות) העיקר אינו היצירה אלה המכירה של המוצר. שוב להזכירך: אני אומר זאת לא מזלזול בתופעה ובאנשים אלא מתוך צער עמוק שזו המציאות, לדעתי. (אתה לא חייב לקבלה אבל כבד את דעתי ובדוק היטב האם גם אתה יכול לראות זאת או שאתה שולל זאת מכל וכל).

 

[עלי כהן]

יש יוצרים, מחברים ומגבבים

בדיוק לסוגייה זו התייחסתי ברשימת תגובה שפורסמה ב"רוקדים"(58) :מירי לוי 1 שה את כל מי שעושה משהו בשטח חיבוור תנועות אלה לאלה בשם יוצרים.מושיקו טוען שיצירה זהו משהו שבא מגבוה, מ"אל" וכיו"ב. לעניות דעתי לא מושיקו צודק (ואל זה התייחסתי) וגם לא מירי -יש הבדל בין "יוצר", "מחבר" ו"מגבב" _ וכולם יודעים ש"גיבוב" בא בהקשר אחד - ש ט ו י ו ת. אבל אי אפשר להתעלם שמירי מזכירה את המילה גיבוב" בהקשר ש"גם אז עדיין תיקרא "יצירה" - מירי - את לא סותרת את התיאוריה שלך במו ידיך?

 

[1למה מה קרה]

למירי1

עד היום לא ניתקלתי ביוצר המזלזל ביצרתו, לא קיים כזה, קורה ששוכחים, או מתבלבלים, אסור לנו לשכוח שריקוד שלא נרקד הרבה זמן נשכח כולו או חלקו ע"י היוצר (על זה יש לי מה להגיד אבל זה כבר נושא אחר) ותמיד טוב שיש ממי להיזכר, חלק מהיוצרים מקבל זאת בצחוק או בהומור, או נבוכים מהעניין. שיהיה לך ערב נעים, אצל שלום עמר?

 

[נשוי נחמד 38]

מירי היקרה

אהבתי לראות את הציטוט שלך בכרטיס הביקור שלך שולח לך את השיר בתקווה שיגיע בהצלחה המשך יום נעים...לצערי מנסה לשלוח לך אבל המערכת לו נותנת אם יש לך אי מייל אשמח לשלוח.......... לך ממרחבים נישא הגל ברוח..........ים .............