למירי. יפה נאמת בתי.
צהריים טובים. כן חמדתי. אני מכיר את התופעה, שמדריכים " מפרגנים לעצמם". אני מבקר בהרבה חוגים, ורואה זאת כמעט בכל חוג. אני מטבעי ביישן, ונבוך בקלות,( באמת, באמת), אז אני ממעט לשים את ריקודיי, בחוגים שלי, ובוודאי הס מלהזכיר שהם שלי. יכולים לחלוף שבועות, מבלי לשים ריקוד שלי. אבל, בלפרגן לאחרים, ולריקודיהם, אני ענק. אומרים שזה אופייני, לבני מזל בתולה. ואני אכן בתול. אני מכיר את שמעון דוד. בחור צנוע. לא מתבלט, עושה עבודה נהדרת, ונוהג כאחד העם. לגבי אבי פרץ, לא פעם אחת דיברתי אתו, על הנושא הזה, את תגובתו, לא אביא פה. עליו בהחלט אפשר, להלביש את המשפט שכתבת: " ירצו יאכלו- לא ירצו לא יאכלו" הוא בשלו ממשיך, כך הוא מאמין. והחוגים שלו, יפים ומלאים ברוקדים. סביר להניח שהרוקדים, אוכלים את מה שהוא נותן, וזה טעים להם. עובדה שהחוגים שלו עדיין מלאים, ובימים בהם הוא מרקיד, ובסביבה בה הוא מרקיד, יש חוגים למכביר, שלא תגידי שאין אלטרנטיבה לאנשים, יש. ועוד איך שיש. בל נשכח לרגע, את ריקודיו היפים של אבי,( תיכף אצבעוני יגיב לי.) במעגלים, ובזוגות, שהם חלק קבוע ברפרטואר, של כל הרקדה. עוד דוגמא: אבנר נעימ למשל,לא מרבה לשים את, ריקודיו בחוגים שלו. ואם הוא שם כמה, הוא אינו טורח להגיד שזה שלו, דעתי את שואלת?? אני חושב, שאם דברים נעשים בפרופורציה, זה נחמד. וכשזה לא, זה יכול רק להזיק, בעיקר ליוצר. מקווה שעניתי אוביקטיבי, ולא החטאתי. שיהיה לך יום כייפי. יום טוב.
