שאלה למחשבה

[א י י ב י]

עזבתי

עזבתי ועברתי לחוגים אחרים.

 

[הרקדן האנונימי]

ולא ניסית לשנות ?

דיברת איתו ?

 

[א י י ב י]

לא היה טעם

רוקדים אחרים בחוג דיברו איתו - אבל הוא שמע ולא הקשיב.

 

[יום טוב אוחיון]

מירי יקירתי - תגובה

ערב טוב לך. כמה חודשים טובים, שלא ביקרתי בחוגים של אבי, כך שאין לי מושג, מה נעשה אצלו. נצא מתוך נקודת הנחה, שאת צודקת בקשר לירידת, מס´ הרוקדים, כתבתי, שהוא האמין בדרכו, לא אני, כך שמי שקטף פירות, בהצלחות, ומי שינחל אכזבות, מהכישלונות, יהיה הוא בלבד. לא צריך אומץ יקירתי, כדי לצטט את דבריו של אבי, צריך יושר, אמינות, ונאמנות למה שמעבירים לך, אלה שסומכים עליך. מה אני אעשה, שאני יותר עם תכונות אלה, ופחות " אמיץ". הווה ידוע לי, שאימפריות כמו שציינת, קרסו ויקרסו, הרי שאלת לדעתי, ועניתי לך, היא יותר קרובה לדעתך, מאשר לדעת האימפריות. גם אני איחלתי לבתיה הצלחה, קודם בגלל שהיא מדריכה, מוכשרת, ועכשיו גם בשביל שתהיה לכם במרכז אלטרנטיבה. שיהיה לך ערב נעים. יום טוב.

 

[אצבעוני הגלילי]

ליום-טוב

התלבטתי אם לענות לך אבל שמת לעצמך גול עצמי ולמה? הזכרת את אבנר נעים, לו אין ריקודים יפים? או שהיופי אצלך סלקטיבי? התגובות של החברים מדברות בעד עצמן, אדון יקר - מול עובדות אינך יכול להתווכח, לא אני אמרתי שהוא מלמד בין 5 ל- 6 ריקודים ומרגישים אצלו שפני ניסיון, וודאי קראת את מה שמירי כתבה. מכיר את השיר "אני כעיוור אחריך הולך..." מה זה מתאים לך, (אפילו שזה ריקוד של אבי ציינתי את זה) חוץ מזה אם אתה באמת חבר טוב שלו, אתה יכול להעיר לו ובוודאי יקבל את דעתך המקצועית והענינית כי רב ניסיון הנך. נכון יש לאבי הרבה ריקודים יפים, על זה אין חולק, לאחרים יפה הפרופורציה, לאבי לא!!! אני מתאר לי שאצלך רוקדים רק ריקודי אבי פרץ!! ד"א, כמו שמירי ציינה האלטרנטיבה אינה קיימת היום בגלל החתך של הגילאים ולא בגלל שום סיבה אחרת. אתה יודע למה החוג של אבי לא גדל? בגלל שאנשים באים, לא מכירים 80 אחוז מהריקודים אז מחליטים לא להגיע שנית, וגם על גודל החוג של אבי בהדר יוסף מירי כתבה משהו. אני בשונה ממך הסתמכתי רק על עובדות ועל מה שכתבו אחרים. מחכה לתגובתך, הרי אתה חייב להגיד משהו, מענין באיזו לשון תגיב הפעם? שיהיה לך רק טוב.

 

[1למה מה קרה]

למה מה קרה

לא מסוגלים לקבל ביקורת, יום-טוב, נשמע עדין אבל יודע להכניס מתחת לחגורה, אתה כותב יפה. אצבעוני הגלילי, גם אם לא מקבלים את דעתך, למה להתעקש? (ונניח שאתה צודק-אז מה?)

 

[יום טוב אוחיון]

רק בלשון אדיבה- אצבעוני ידידי

ערב טוב לך. 1. אל תתלבט, בלכתוב ולהביע דיעה. 2. לגבי אבנר נעים, נהפוך הוא, רק החמאתי. כתבתי, שבהרקדה שלו, הוא ממעט לשים את ריקודיו, ואם הוא שם, כמה כאלה, הוא אינו טורח אפילו, להגיד שזה שלו, מטעמי צניעות. זו לא מחמאה ידידי? 3. אני מאוד אוהב את השיר: לילה בחוף אכזיב, בשירה בציבור, אני שר אותו קבוע 4. שימת ליבך, שכתבתי למירי, שדיברתי אתו, ולא פעם, על נושא זה,(עם אבי) יש אנשים שלא אוהבים, להקשיב לעצות אחרים, גם כשהם חברים טובים. 5. אצלי רוקדים, לא רק של אבי, אלא את היפים שלו, כמו בכל הרקדה. ושוב, התפרצת לדלת פתוחה, כי גם על זה כתבתי למירי, " בלפרגן לכולם, אני ענק". לעצמי לא. אצלי ידידי, רוקדים מכולם, ובטוב טעם. אתה מוזמן לאחד החוגים שלי. לכבוד הוא לי. 6. לחלוטין מסכים אתך, שרוקדים שמגיעים לחוג, שבו יושבים, יותר מאשר רוקדים, יחפשו אלטרנטיבה אחרת ובצדק. 7. ידידי הטוב. מקווה שעניתי על כל שאלותיך, ואם שכחתי, דבר מה? אני כאן ואשמח לעזור בפתרונות. 8. שיהיה לך ערב נעים. יום טוב.

 

[חברשל כולם]

ליום טוב ידידי, הבה נגדיר הבעיה

מסכים אתך בכל לב , שאסור לעצור, למנוע ,או לפגוע ביוצר. אנו במדינה דימוקרטית,שמכבדת את היצירתיות, ואת חופש היצירה. אבל הפצה של ריקוד והפיכתו, עם שטיפת מוח, ליריקוד מבוקש - שאני. לא חייבים לעשות מאמץ פרסום , כמו שעושים בטלויזיה. אם גדי מלמד את הריקוד שלו באונברסיטה , יש לו יתרון עליך בהפצה . אתה מלמד את ריקודך בהשתלמות , או בהרקדות של חברים. והוא - למאות אנשים בבת אחת. למעשה - כוח ההפצה של הריקוד שלו - כמו פירסום בטלויזנה, בפריים טיים במשך עשר דקות. זה לא פייר. אם הריקוד שלך טוב יותר בעיני הרוקדים - צריך לתת לו צאנס יותר טוב, מריקוד גרוע של יוצר אחר. כאן הבעיה. לא המיון הראשוני של הועדה , או בחירת הריקוד המתאים להשתלמות, אלא כוח ההפצה. בזמנו, כשהדור אירגן השתלמויות, תשאלו את הוותיקים - לא הביאו להשתלמות ריקודים שלא היתה להם תפוצה מוקדמת, גדולה, עוד לפני שנלמדו בקורס המדריכים. המדריכים הפיצו אחרי הקורס - ריקוד , מובטח - באיכותו. היום הכל סודי, מהר , בהחבא, בהפתעה - בלי בחינה מוקדמת בשטח. ואנחנו אוכלים אותה. מרקידים "בעלי כוח" מתאגדים , מי שלא מתחנחן לפניהם - גם אם יהיה לו ריקוד נפלא , וכל הרוקדים יבקשוהו. (כתבו כאן על יחסי מדריכים מרכזיים , ליצירות של מדריכים אחרים ) ריקודו לא יופץ , או לכל היותר - יופץ בעצלתיים. על זה - יש לתת את הדעת.

 

[יום טוב אוחיון]

חברשל כולם - תגובה

ערב טוב לך חבר. בקשר לצורת הפצת הריקודים, טובים ופחות טובים, לצערי, אתה צודק לחלוטין. אני, בדיוק כמוך, נגד דחיפת ריקוד, ע"י שטיפת מוח, זה לדעתי, אפילו צריך להעליב את היוצר. אין מה לעשות עם הקטע, של הפצת ריקוד בין מאות אנשים, מול הפצתו, בחוגים יותר קטנים. נכון להיום: זה מה יש. אם זה הוגן, או לא? זה ממש לא עוזר. טרם מצאו את הנוסחה המושלמת, להפצת ריקוד באופן שווה. וספק אם ימצאו, נוסחה כזו. קח עליך אתגר חבר, ותנסה אתה למצוא את שביל הזהב, מבטיחך לעזור בהבאת אותה נוסחה, עד יו"ר האירגון, לעיונו ולטיפולו. אתה צודק. פה קבור הכלב. הקטע של, שמור לי ואשמור לך, יחודי לקליקה קטנה, ואל לנו לעשות הכללה, לשאר המדריכים והיוצרים, שאינם כאלה, חבל לי רק, שדווקא הקבוצה הקטנה היא שבולטת יותר, ולא הכלל שהוא גם הרוב. מאחל לך ערב מצויין. יום טוב.

 

[ירון מישר]

הנה לך דוגמה. רק לפי דברך אתה

אם תחבר אחד (מה שאתה כותב כאן) ועוד אחד (מה שאני כותב לגבי ייצור ריקודים) אולי תבין עמדתי בנושא "יצירת" ריקודי עם.

 

[יום טוב אוחיון]

ירון ידידי- דוגמאות יש למכביר.

צהריים טובים. אני את עמדתך, בנושא ריבוי יצירות, מבין בהחלט, ואפילו נוטה להסכים אתך. אלא מה? אתה נשאר מקובע, לנושא: יוצר/מחבר, וכמויות. לפי דעתי, אתה נלחם כמו דון קישוט, (בתחנות הרוח). זה ישנו מזמן, אי אפשר להלחם בזה, אין גם דרך, תמיד יהיו רקודים חדשים, ולא ניתן כבר להתעלם מהתופעה. כן הדברים אמורים, גם לגבי: יוצר/מחבר. מימים ימימה, מי שעשה ריקוד, נקרא יוצר. כך היה וכך יהיה. לא מבין את ההתעקשות שלך, המלה יוצר או מחבר, זה מה שיתן יותר כבוד לריקוד? שוב, דעתי בעניין ריבוי היצירות, היא כדעתך, אבל הלך מחשבתי השתנה, פשוט השלמתי עם תופעת, ריבוי הרקודים, כי מצב זה לא ישתנה, ומתוך ידיעה, שהלא טובים, בלאו הכי נעלמים. וממלא נשארים, המעט הטובים, אז זה בסדר. יש, עשרות סוגים של קפה, איכפת לי מי החברות, שיצרו אותם? ( יוצר/מחבר) סוגי הקפה הכי ארומטיים נשארים בשוק ומבוקשים מאוד. ( כמות הריקודים שנעלמים, ורק ריקודים איכותיים נשארים.) וכך יש לך דוגמאות למכביר, לחנים, מאפיות,סרטים,נעלים,קונצרטים, ועוד.. ומתוך כל הדוגמאות הללו, ועוד רבים, השתנתה מחשבתי.(וזה לא כל כך נורא) אתה חושב שאני מרוצה, מכמויות: הלחנים, הנעלים, הסרטים. וכו..? לחלוטין לא. אבל אי אפשר לעצור זאת. משתדלים לבחור את האיכותי. יש משפט שאומר: "אם אתה לא יכול עליו, תתחבר אליו" תנסה זאת ידידי, ויוקל לך, כי אני יודע שאתה סובל מתופעות אלו. שיהיה לך אחלה של יום. יום טוב.

 

[ירון מישר]

אתה יודע כמה אנשים הפסיקו

לרקוד בגלל חיבור הריקודים החדשים? גם אני לא כי הם המונים. אני יושב בצומת דרכים ושומע מכל הכיוונים. איכפת לי על כל אלה שעזבו ועל אלה שעוד יעזבו ואיכפת לי שאת הרפרטואר בהרקדות קובעים אלה שהתחילו זה מקרוב לרקוד ושכדי לא לנשור באמצע הדרך אדם צריך להשתעבד לריקודים וללכת לרקוד 9 פעמים בשבוע ומאד איכפת לי שהרבה מדריכים מתגרשים. אתה יודע למה? תחשוב אם זה שווה את המחיר. כל זה הרבה מעבר למונח יוצר או מחבר הסמנטיקה היא רק ראי של התופעה. שלא תבינו לא נכון. ריקודי עם ישראליים הינם פנומנה ברמה בינלאומית ועדף לאין שיעור שרוקדים ריקודי עם הכי חדשים שיש במקום לרקוד MTV או דיסקו. אבל איפה הנוער? האם באמת הם פרשו בגלל שרקדו יותר מדי פעמים? ולמה כשאתה נוסע לצפון אינך מכיר חלק גדול מהריקודים? והאם אתה באמת מאמין הריקודים הטובים הם אלה שנשארים? אתה נאיבי.

 

[יום טוב אוחיון]

מאמין שדבריך, מעומק ליבך הם

ושאתה מדבר ונלחם, רק כי איכפת לך, אבל זה לא עושה אותנו, פחות איכפתיים. אנחנו פשוט השלמנו עם התופעה, כמו כל התופעות, שהביאה הקידמה, לטוב ולרע. אתה יודע, כמה אני מתגעגע לגביעי האשל, ולבקבוקי החלב, של פעם, אלה מהזכוכית, והמכסים מכסף ציבעוני? ולא סובל את שקיות הניילון, וגביעי הפלסטיק של היום? בס"הכ ניסיתי להקל עליך, אבל כנראה שקשה. אני יודע שנשרו המון וותיקים מההרקדות, אבל אני גם יודע, שמצטרפים המוני אחרים במקומם. לגבי: מדריכים מתגרשים, ירון זה לא לעניין, ולא לרמתך, זה לא סיגנון דיבורך, ואתה מדבר מתוך הגדשת הסאה, מכל הנושא. ולכן ידידי," אין שופטים אדם בכעסו" אתה יודע? כמה זמרים התגרשו? כמה מלחינים? כמה תקליטנים? כמה שחקני כדורגל? כמה שחקני קולנוע? וכמה מכל הדוגמאות שנתתי כולל מדריכים התחתנו? עזוב, הנושא באמת לא לעניין. כשאני נוסע לצפון, אני רוקד את מה שאני אוהב. לא מתיימר לדעת הכל, לא רוצה לדעת הכל, ואין גם צורך בכך, כל אחד, ובכל הרקדה רוקד ולומד רק מה שהוא אוהב ורוצה. ובכלל לא חשוב כמה ריקודים נוצרו, באותה שנה. אני לא יודע אם אני נאיבי, אבל לחלוטין בטוח, שריקוד לא טוב, לא נשאר ברפרטואר, כמה שהמדריך יתעקש, כיפליים מתעקשים הרוקדים, ומצביעים ברגליים, אתה פתאום רואה נהירה של רוקדים אל מחוץ למעגל. כשהמדריך מבחין בזאת, הוא כבר לא ישים את הריקוד. משפט זה ירון, עמד במבחן המציאות, ואני משוכנע, שגם בהרקדות שלך הוא עמד. תקן אותי אם אני טועה. קח הכל בקלות ירון, החיים יפים.

 

[ירון מישר]

ידיד היקר.

מעולם לא אמרתי שאני נגד ריקודים חדשים. אני בהחלט בעד ולא רק בגלל שהם מביאים לי פרנסה. אני נגד חיבור ריקודים מתוך צורך מדומה להביא משהוא חדש לרוקדים או מתוך צורך אמיתי שיזמינו אותך לחו"ל (לא אותך אישית). ואשר למדריכים שהתגרשו, אכן לא פרטתי-הסברתי מספיק. לדעתי חלק מהמציאות הזו (של גירושין) נובע מלחץ גדול מאד על המדריכים שצריכים כל הזמן ללמוד עוק ועוד ריקוים בני חלוף כדי שיוכלו ללמד את הרוקדים וכדי שלא יפלטו משוק העבודה. הלחץ הזה מביא ללחצים לא בריאים בבית להרבה העדרויות מהבית (שבתות השתלמויות בעבר, למשל), לפגיעה בזמן איכות עם הילדים (זמן זה הוא הזמן בו המדריך-מרקיד יוצא לעבודה ובסופו של דבר למה שכתבתי. האם יש משהו בדבריי?

 

[יום טוב אוחיון]

ירון ידידי, החניה ברבנות מלאה.

בוקר טוב ירון. לא מצליח לרדת לסוף דעתך, בנושא הגירושים, כאן בדרום החם,מפעלי ים המלח, פוספטים, תרכובות ברום, קמ"ג, ( קריה למחקר גרעיני), ועוד מפעלים רבים, פועלים בכל ימות השנה. במשמרות, בשבתות, בחגים, ובימי אבל. וכולם מאויישים, באלפי עובדים, בעלי משפחות. אותם אלפי העובדים,נעדרים מהבית, בערבי חג, ובשבתות, שלא לדבר על הפגיעה, בזמן האיכות עם ילדיהם. אסיפות הורים,שהם נעדרים מהם, מסיבות סיום, שהם נעדרים מהם, טיולים שנתיים,ועוד... ועוד... אז מה ירון, כל העובדים הנ"ל לפי דבריך, עומדים או יעמדו בקרוב, וישירו: בלוז במדרגות הרבנות? ומה עם? השוטרים עובדי הלילות והשבתות, זמרים, תקליטנים, חיילים, טייסים, עובדי בתי מלון, נהגי מוניות, בעלי פאבים, אתה רוצה עוד??? כמוהם, כך גם המדריכים לרקודי עם. גם אנחנו עובדים בלילות, בשבתות, בחגים, בבקרים, וכו´ וכו´. אין לי מושג למה נתפשת רק על המדריכים, בנושא הגירושין. המדריכים הינם חלק אינטגרלי, משוק העובדים במשק. המדריכים, כמו כל בעלי המשרות והתפקידים, שהזכרתי לעיל, מתגרשים, מתחתנים, מכירים, נפרדים, ובוגדים,(אם לזה חתרת.) כל עם ישראל נכנס לסטטיסטיקה הזאת, אנחנו לא יוצאי דופן. לגבי היוצרים, לא כולם ירון יוצרים "מתוך צורך מדומה", או מתוך, "צורך אמיתי שיזמינו אותך לחו"ל". יש לנו גם יוצרים טובים, שעושים זאת מתוך שליחות, מתוך להוסיף למחול הישראלי, מתוך ציונות, מתוך גאווה. מתוך הכיף שבדבר,ומתוך אהבת ארץ ישראל, והשירים העיבריים. ירון דחילק, תהיה קצת אופטימי, יש גם אנשים טובים, באמצע הדרך.( ואל תגיד לי שוב, שאני נאיבי. אני לא.) סליחה על התגובה הארוכה מאוד.(גם לא בא לי לישון.) שתהיה לך ולנו, שבת כייפית, אופטימית, ושלווה. יום טוב.

 

[ירון מישר]

איפה ראית שכתבתי כולם?

אני מאד זהיר בדברי ולא רק שלא כותב "כולם" אני גם דואג תמיד להוסיף שאין מדובר בכולם. מדובר על תופעה ולא של אחד או שניים. אתה לבטח מכיר את "רישום שיר על שם" באתר של הארגון שם מופיעים אנשים שמעולם לא רשמו את עצמם אלא תרמו את שמם. ויש עוד תופעות שאני מנוע מלפרטן (יתכן ואתה ואחרים מודעים לפחות לחלקן) והן מלמדות "מה מסתתר מאחורי הברוש". ואשר לגירושין - בו נרד מתוצאה זו. אכן אפשר לראות זאת מזוויות שונות. אבל האם שמעת מהמדריכים כמה מהם באמת שמחים לבוא ללמוד עוד ריקודים חדשים וכמה באים "כי אין ברירה"? נכון גם עובדי מפעלי ים המלח הולכים לפעמים להשתלמות "כי אין ברירה" אבל כאן, לדעתי, האנלוגיה לא תופסת. ואשר לאופטימיות - אני אדם אופטימי ביסודי וזו הסיבה שאני מנסה לשכנע אותך ואחרים להבין את מה שאני מבין ולראות את מה שאני רואה. אם לא הייתי אופטימי ומאמין שניתן לשנות את המצב ולו במעט, הייתי מסתפק בליהנות מהכסף שאני מרוויח מרוקדים ומדריכים מסכנים הבאים לקנות קלטות חדשות כי "אין ברירה".

 

[יבנאי]

לירון, למה בכוונה!

"רישום שיר על שם" באתר של הארגון שם מופיעים אנשים שמעולם לא רשמו את עצמם אלא תרמו את שמם. ויש עוד תופעות שאני מנוע מלפרטן (יתכן ואתה ואחרים מודעים לפחות לחלקן) אשמח אם תפרט למה כוונתך. תודה ושבת שלום.

 

[ירון מישר]

הרי כתבתי שאני מנוע...

ולמה להוסיף שמן למדורה?

 

[יום טוב אוחיון]

ולסיכום הדו-שיח ביננו,

שלום ירון. אני חושב, שמהדו- שיח המעמיק והמועיל שלנו, יוצא: שחלק מדבריך אמת הם, וחלק אתה מאמין בהם, וכך גם אני, חלק מדבריי אמת הם, וחלק אני מאמין בהם. והרי מותר, " ששניים יהיו אוחזין" ולא כתבתי זאת כפשרה, אלא באמת שכך אני רואה, את הדו-שיח. מקובלת עליך שורת הסיכום? או שאתה רוצה לסכם זאת אחרת? זה בסדר מבחינתי. שבת שלום. יום טוב.

 

[ירון מישר]

ובכ"ז ארצה תשובה לשאלה

איזה אחוז מבין המדריכים הבאים להשתלמויות, באמת שמחים ש"הנה עוד השתלמות הגיעה"? ואולי נוסיף שאלה: "איזה אחוז מבין הרוקדים (אלה הרוקדים 5 שנים לפחות) מחכים בכליון עיניים ל"עוד ריקוד חדש"? תן את הערכתך. ואחרים יכולים גם הם להשיב.