שאלה למי שאובחן כמחונן בגיל צעיר

[masada]

שאלה למי שאובחן כמחונן בגיל צעיר

שלום לכולם, אני חדש פה בפורום. יש לי שאלה קצת אישית, אבל ממילא אני לחשוף כמה פרטים על עצמי, וממילא אין חובה לענות, אז אני אגש לעניין. כמה מהאנשים פה, שאובחנו בתור מחוננים בילדותם,גדלו להיות מבוגרים שהם אמנם אינטלגנטיים, אולם מתקשים להסתדר בחברה, בין אם מבחינת יכולת לתקשר עם אנשים אינטלגנטיים, ובין מפני שהפכו לציניים מאוד, ועוד כל מיני מרעין בישין? אני יכול להעיד על עצמי, שבתור אחד שאובחן בגיל צעיר (גיל שש), כמחונן, ושעד היום כשאני עושה מבחני IQ, אני מסיים פחות מחצי מהשאלות, ועובר את ציון 150 הנק', ואז עוזב את המבחנים מרוב שיעמום, קשה לי מאוד להסתדר עם אנשים טיפשים, ולהחזיק בעבודות אשר לא דורשות אינטלגנציה. נוסף על כך, אני ציניקן ברמות קשות, שנראה שזה בא עם האינטלגנציה (לא מעט אנשים אינטלגנטיים שאני מכיר הם ציניים). תודה ולהתראות

 

[איש קדמון]

אני אמנם לא אובחנתי בגיל צעיר

אך בגיל מבוגר (22) התגליתי כבעל יכולת גבוהה בהרבה מהממוצע. ברצוני לומר לך שהציניות נובעת מיהירות של המחונן, כמו שאתה אומר "קשה לי מאוד להסתדר עם אנשים טיפשים". לפעמים אינטליגנציה רגשית מעניקה הרבה יתרונות על פני מנת משכל גבוהה. אם תסתכל על מנהלי החברות המובילות במשק, רובם לא בהכרח מחוננים אלא בעלי יחסי אנוש מצויינים ויכולת לנהל צוות וזה מה שקידם אותם. לכן האנשים הטיפשים שאתה מזכיר הם לא פחות מוצלחים ממך. הם אלה שמובילים את הכלכלה. המחונן עשוי שלא להפיק כל תועלת מכישוריו אם לא ינתב אותם בצורה נכונה. אני מציע שבמקום שתעשה מבחני IQ לך ללמוד באוניברסיטה ושם יתנו לך חומר שתצטרך לשבור קצת את הראש כדי להבין אותו.

 

[masada]

לימודים גבוהים

ידידי היקר, אני סיימתי שנה ג' במשפטים, ואני סטודנט לתואר שני במקביל. התואר הבא שאני מתכוון לעשות הוא כלכלה. יום נעים

 

[איש קדמון]

למה ללמוד לתואר נוסף בכלכלה???

לפי מה שהבנתי אתה לומד לתואר שני במשפטים (אני מניח שעם תיזה), ולכן מדוע אינך ממשיך לתואר דוקטור במשפטים? אם יש לך יכולות, תכתוב עבודת דוקטור. דרך אגב, מה הממוצע שלך בתואר ראשון?

 

[masada]

אתה רותם את העגלה לפני הסוסים

ידידי, קודם כל, לצערי אין לי אפשרות נכון להיום לעשות את התואר השני עם תיזה, לכן אני צריך לסיים אותו, ואז לעשות אותה כחלק מהתואר השלישי, זה עניין מסובך מבחינה טכנית, ואני לא יודע איך בדיוק הוא עובד מבחינה בירוקרטית, כשבעצם אתה מגיש את הבקשה לתואר השלישי, ובמהלך הדוקטורט, אתה כותב את התיזה של התואר השני, כשממנו אתה מפתח את הדוקטורט. מה שכן, אני בהחלט מתכוון לעשות דוקטורט במשפטים, אבל אני לא רואה איך זה מתנגש עם תואר נוסף בכלכלה, להיפך, אני חושב שתואר בכלכלה, בשיטת המשפט כיום, זה תוסף כמעט הכרחי, וגם להיפך, שתואר במשפטים, הוא דבר שמאוד יעזור לכלכלן, ואז אני אוכל לעשות או דוקטורט כפול (משפטים וכלכלה גם יחד, כמו שעשה דר' ברק מדינה, אם השם אומר לך משהו) או שתי עבודות דוקטורט. לעניין הממוצע שלי, הוא לא מלהיב במיוחד, 85

 

[אחת לא יחידה]

לא מסכימה איתך!

המשפט שהוא אמר בנוגע לחוסר היכולת שלו להסתדר עם טפשים לא נובע מיהירות! נקודה. אוי כמה שאני מבינה אותו...

 

[masada]

תודה רבה לך

 

[איש קדמון]

אני לא מסכים

עצם העובדה שהוא קורא להם "טיפשים" מצביעה על גאווה מסוימת. רוב האנשים לא טיפשים אלא בינוניים. האם חבריו באוניברסיטה הם טיפשים? וכמו שאמרתי, ה"טיפשים" האלה לפעמים ממלאים תפקידי מפתח במדינה.

 

[masada]

אתה לא חייב להסכים לכלום

זו דעתי בלבד, וחוץ מזה אני לא אמרתי שרוב האנשים מוציאים אותי מדעתי, אלא רק טיפשיים, ואתה צודק, הבינוניים +/- ממלאים לא מעט פעמים את תפקידי המפתח במדינה. יחד עם זאת, בוא נבדוק פרמטר אחר להצלחה, Self made millionares, כמה אנשים כאלה לדעתך הם טיפשים? אני אפילו מוכן ללכת עוד צעד לקראתך, כמה מהם לא מבריקים? יצחק תשובה, נוחי דנקנר, ביל גייטס, זוהי רשימה כה מצומצת של אנשים גאונים לדעתי, אשר סימנו לעצמם מטרה מסוימת, והם הגיעו אליה, ומה שהיה נחוץ לכך, היה גאונות, לדעת איך לפעול איפה ומתי, זו, לדעתי, פונקציה של חוכמה, ד"א גם דונאלד טראמפ ועוד. חוץ מזה, אנשים טיפשיים יש בכל מקום, בין באונ', מכללות (אגב שם אני לומד, כי לא היה לי פסיכומטרי, ובגלל שלא רציתי להפסיד שנת לימודים, ויכולתי להרשות לעצמי מבחינה פיננסית, העדפתי להירשם למכללה שם לא היו צריכים פסיכו') ועוד עשרות מקומות. אבל אני לא מבין למה אתה חושב שזה צריך להיות ככה, אני חושב שזה עצוב מאוד שזה ככה, ואני הייתי שמח מאוד, אם אנשים "מוצלחים" ו-"נכונים" במקומות שצריכים אותם. קח לדוג' את שר האוצר בנימין נתניהו, אדם חכם מאוד, יחד עם זאת, הפעולות שלו לשיקום הכלכלה, קצת צופות רחוק מדי, דהיינו, במקום לנסות לתקן את מצב הכלכלה בארץ כמו שהוא היום, הוא מתקן אותו כאילו שאנחנו כמה שלבים קדימה יותר (או לחילופין, במצב יותר מתקדם מבחינה כלכלית).

 

[masada]

הכוונה היא ל-millionaire

 

[E s t e b a n]

מהם הפרמטרים -שלך- להצלחה?

 

[masada]

הפרמטר (עיקרי) שלי להצלחה

זה לעמוד במשהו שהצבת לעצמך, ותואם או לחילופין אף עובר את היכולות שלך. ואין חשיבות אם זה להמציא תרופה לסרטן, כחלק מתאגיד (כך שלא בטוח שתתעשר), או כל דבר אחר

 

[איש קדמון]

דוגמאות למבריקים וגאונים

האנשים שהזכרת הם מליונרים בזכות עצמם אך איני בטוח שזה מעיד תמיד על זה שהם מבריקים. כמובן שהם לא טיפשים. למשל אני אתייחס לאנשים שהזכרת: יצחק תשובה- האיש לא תכנן להיות מליונר וגם לא היתה לו תוכנית מוגדרת להפוך לטייקון עיסקי. הוא פשוט איש עסקים בנשמה, שמתחילת הקריירה שלו לקח על עצמו סיכונים אדירים שהיו יכולים לרושש אותו. הוא הימר והצליח בעסקיו. היום הוא נהנה מהיוזמות שלו כמו כל יזם שהצליח. נוחי דנקנר-איש עסקים מצליח ובעל כריזמה, אך אני לא בטוח שהתחיל מאפס. ביל גייטס- יורם, שלדעתי הוא יותר חכם מהשניים הקודמים ולאו דוקא בגלל שהוא הכי עשיר. פשוט היה לו חזון והוא צפה את ההתפתחות במחשבים, והדבר שהפך אותו לעשיר ביותר זה שהוא תמיד היה מונופול (בזכות המהלכים העיסקיים). איש גאון: אלברט איינשטיין. איש מבריק: ג'ון קיינס, הכלכלן הנודע (בוודאי שמעת עליו אם למדת כלכלה) ושוב אני רוצה להדגיש שהמליארדרים דוגמת תשובה הגיעו לזה ע"י לקיחת סיכונים גדולים מאוד.

 

[masada]

על מה הספר?

 

[shabaz]

גאווה שנובעת משקר?

מה הטעם להתחסד ולהתנהג כאילו אתה לא טוב מאנשים אם אתה אכן טוב מהם באספקטים מסוימים? האם אתה סוגד לבנאליות וכופה עצמך לתוך מרות עולם של שוויון קומוניסטי לא מוצדק? שוויון זו אשליה שנוצרה עבור החלשים. וממילא, מה שגוי בגאווה? חטא שגם אתה חטאת בו, אני משוכנע. להעמיד פני צדיק זה נחמד, אבל לא מציאותי במיוחד. ביחס אליו הם טיפשים. ביחס אל אחרים <אלייך> הם אולי בינוניים. ממילא זו שאלה של פרספקטיבה.

 

[masada]

אני אסביר את גישתי

לדעתי, זה כמו ההבדל בין חמלה לרחמים. בשניהם, אתה מביע את העצב שלך על מה שנגרם לצד השני, אולם בחמלה אתה לא משפיל אותו.

 

[E s t e b a n]

תשובה

יכולות חברתיות אינן נובעות ישירות מאינטליגנציה. יש צורך לפתח אותן כמו כל יכולת אחרת... בהחלט קיימת תופעה של אנשים אינטליגנטים מאוד שאינם מסתדרים בחברת אחרים, ולכן עוד בצעירותם הם פיתחו לעצמם מנגנוני שונים (הציני, הליצן, ההדוניסט וכן הלאה) כדי למלא את החסר. זה -לא- משהו משמיים ובהחלט -כן- ניתן לשנות זאת: בטחון עצמי הוא המפתח. הציניות בעיני היא תכונה מיותרת לחלוטין, לא פרודוקטיבית, ובוודאי שלא מקדמת את האינטרסים של הציניקן. אני מכיר הרבה מאוד אנשים אינטליגנטים במיוחד אשר אצלם הציניות התגלגלה לחוש הומור וחברותיות. אף אחד לא מכריח אותך לדבר עם אנשים מסויימים או לעבוד בעבודות מסויימות. אבל אם אתה -רוצה- וזה לא מצליח, יש לך בעיה, שהיא כמובן פתירה יחסית בקלות: רק צריך לרצות בכך יותר מהרצון לשמור על המצב הקיים. אולי יעניין אותך גם לקרוא שרשור רלוונטי מפורום שכן.

 

[shabaz]

כמובן שנשאלת השאלה

האם אתה מקבל את החברה כמשהו הכרחי, והאם אתה מודע להשלכות של אינטראקציה עם הגוף הזה שנקרא החברה. זה לא שקר להגיד שהרבה אנשים אינטיליגנטיים לא מסוגלים להתמודד בחברה בגלל שהרעיונות שלהם לא מתקבלים. כדי להתקבל בחברה הם צריכים ללמוד כיצד להתבולל. לא יותר מזה. הדבר המשעשע בעיניי הוא, שאנשים יכולים לצאת למלחמות חורמה להגנת הטענה שהחברה היא דבר הכרחי, אבל הם לא שמים לב שהם הופכים למריונטות, ונכפים לתוך מציאות של קבלה. דוגמא לכך היא כל אותם מנהגים של נימוס מחייב. דוגמא בנאלית, אבל עדיין הרבה לא ששים לשים לב אליה ולהתייחס אליה בכבוד הראוי.

 

[E s t e b a n]

אני מתייחס לרצונות.

בלי להכנס לשאלה הפילוסופית האם קיים רצון והאם קיימת בחירה חופשית, אני מתייחס לחברה כגורם נתון, ובקונטקסט מוגדר של אינטרסים ואמונות. אני לא מאמין שיש הכרח להתקבל בחברה. אבל אני כן מאמין שבדרך כלל, קל יותר להשיג את המטרות אם מנצלים לשם כך גם את המשאבים החברתיים. זה לא אומר שיש לקבל את החברה או להתקבל על ידיה... רק אם אתה מאמין שזו הבחירה העדיפה. בדוגמא שהבאת של נימוס מחייב: האמונות שלי גורסות שהעלות של להיות מנומס היא אפסית לעומת התועלת הפוטנציאלית. ועוד הן גורסות שהעלות של לא להיות מנומס, עולה בהרבה על התועלת (שבמקרה זה היא שלילית).

 

[masada]

האם הפירוש הזה מתאים לך?

אחת האינטרפטציות שניתן לתת לדברים שלך, שלא מעט פעמים אני נותן לחברה, היא שהחברה הינה כלי/אמצעי, אשר מטרתה לספק את הצרכים שלי. חוץ מזה, האם אתה חושב שביל גייטס (דהיום), זקוק לנימוס?