שאלה למי שאובחן כמחונן בגיל צעיר

[E s t e b a n]

זו אחת ההסתכלויות

ההסתכלות הפרגמטית. אבל בהבדל חשוב: מטרתה של החברה אינה לספק את הצרכים שלי. אני חלק מהחברה ומשתמש בה כדי לקדם את האינטרסים שלי והאמונות שלי, שחלק מהן נוגעות לחברה עצמה -- למשל "חברה שוויונית". אני חושב שביל גייטס עדיין לא השיג את כל מטרותיו (כדאי בהקשר זה להתעניין בתיאוריות המבוססות על "מדרג הצרכים" של אברהם מאסלו, בפרט על צרכי ההגשמה העצמית). ולדעתי, הוא בהחלט משיג תועלת גם כיום מלהיות מנומס. בפועל, ממה שיצא לי להכיר מאישיותו, הוא באמת מנומס (אם יצא לך להתקל בדבריו/כתביו/ראיונותיו), ובנוסף הוא פילנטרופ גדול מאוד -- האם הוא היה "זקוק" לתרום עד היום קרוב ל-30 מיליארד דולר...

 

[masada]

אז ככה

זקוק, אני לא יודע, האם זה תרם לו, אני מאוד מאמין שכן. יש אנשים שאוהבים רעיון כזה בחברה, ולכן הם קונים מוצרים שלה.

 

[E s t e b a n]

נכון,

וקוראים לזה שיווק חברתי, אחד מהגילגולים של הגישה השיווקית הקלאסית. הטענה, אגב, היא אינה קידום מכירות ישיר בצורת "לכן אני קונה מוצרים שלה" אלא הקטנת הדיסוננס שלהם במהלך ואחרי קבלת החלטת הקניה מחברה מסחרית. אבל ביל גייטס במקרה הזה אינו מנצל את מירב היתרון שקישור זה יכול להעניק לו -- הוא ניתק את מיקרוסופט מהפילנטרופיה: מיקרוסופט תורמת לדברים כאלה ואחרים, וביל גייטס אישית תורם לדברים אחרים שמעניינים אותו, מכספו הפרטי. המודעות לפעילותה של "קרן ביל ומלינדה גייטס" היא קרוב לוודאי זניחה בקרב הרוב המוחלט של רוכשי מיקרוסופט, בניגוד לאינטרס של מיקרוסופט להצטייר כתורמת לחברה. שים לב שכאשר גופים מסחריים פועלים מתוך גישת השיווק החברתי, הם לרוב טורחים להחצין את זה. אנקדוטה.

 

[masada]

ובוא ניקח את זה עוד שלב קדימה

האם יש מישהו היום בעולם שלא יודע שהג'ינג'י הנוראי מרדמונד, הוא הבעלים של מיקרוסופט? לכן, לדעתי זו וורסיה של פאסיב אגרסיב על הגישה של שיווק חברתי. לדוג', אם הבעלים של קוקה קולה, היה תורם לכל דבר בעולם, זה לא היה עושה לי כלום, כי אני לא ממש יודע, ולמען הדיוק, אני ממש לא יודע, מי הבעלים של קוקה קולה, אבל במקרה של ביל גייטס, אני חושב שהוא קצת התחכם

 

[E s t e b a n]

רגע,

אבל מה עוזר שכולם יודעים שביל גייטס == מיקרוסופט, אם אף אחד לא יודע שביל גייטס פילנטרופ? זו היתה הנקודה שלי בהודעה הקודמת. לא יודעים ש"מיקרוסופט רבתי" פילנטרופית.

 

[shabaz]

זה כבר להכנס לויכוח אחר

של האם שווה לעשות זאת בשביל אותן הטבות. הטבות שלפעמים הן לא הכרחיות לקיום, והן אלא מותרות מסוימת. אני מסכים שהנימוס המחייב מאפשר תועלת פוטנציאלית.

 

[E s t e b a n]

מה זה הכרחי לקיום?

הרבה דברים לא הכרחיים לקיום. למה אנשים עושים דברים, בעצם? כדאי להתעניין בתיאוריות מוטיבציה (מאסלו/אלדרפר, הרצברג, מקללנד, אדאמס...). עושה רושם הקיום אינו הסיבה היחידה, או בעלת החשיבות הגדולה ביותר.

 

[shabaz]

לדעתי אתה כבר

מתייחס למה שהפך לעיקר ותפל בעידן המודרני. כסף הוא דבר שנחשב בעיניי רבים להכרחי, אבל לא בהכרח בצדק <הוא אומנם מאפשר מחיה, ובאופן כללי חיים, אבל בו בזמן הוא הפך לתועבה מסוימת>. אידיאלי גוף למיניהם, שנחתרים להשגה ע"י אנשים באופן כמעט כפייתי. תיאורית המוטיבציה [...] אני תוהה כמה זה שונה מהמשפט הפשוט שמתאר את המוטיבציה של האדם: "מה יצא לי מזה?". אם זכור לי, היו 10 מאפיינים שהם הצרכים הכי נחשקים של האדם, ועבורם הוא פועל. כח, כסף, מין וכדומה. הכל כבר מוכר, אבל השאלה שלי היא אחרת: כמה הדברים הללו הכרחיים באמת? מעיין אפיקורסות כנגד התפישה המודרנית <והלא כל-כך מודרנית, בעצם> של מה חשוב.

 

[x In My Life x]

בעיה דומה...

קודם כל, אני חדשה פה עד עכשיו קראתי פה, ולא כתבתי. אני בת 11 וחצי, ואובחנתי כמחוננת. מאז ומתמיד, הייתה לי הבעיה להתמודד עם חברים קרובים שיפטים שלי. בכנות. לדוגמא, יש לי חברה מאוד מאוד טובה, והיא טיפשה. תמיד כשאנחנו עושות משהו ביחד, הרעיונות שלי עולים על שלה. היו לנו המון ריבים, והיא חושבת שאני מתנשאת, וחושבת את עצמי. כמה חברים קרובים שלי גם חושבים ככה. לפעמים פשוט נמאס לי! זה שלא שיש לי בעיה עם אנשים טיפשים... אבל כולם חושבים

 

[x In My Life x]

נמחק לי באמצע. המשך.

קודם כל, אני חדשה פה עד עכשיו קראתי פה, ולא כתבתי. אני בת 11 וחצי, ואובחנתי כמחוננת. מאז ומתמיד, הייתה לי הבעיה להתמודד עם חברים קרובים שיפטים שלי. בכנות. לדוגמא, יש לי חברה מאוד מאוד טובה, והיא טיפשה. תמיד כשאנחנו עושות משהו ביחד, הרעיונות שלי עולים על שלה. היו לנו המון ריבים, והיא חושבת שאני מתנשאת, וחושבת את עצמי. כמה חברים קרובים שלי גם חושבים ככה. לפעמים פשוט נמאס לי! זה שלא שיש לי בעיה עם אנשים טיפשים... אבל כולם חושבים שאני מתנשאת. ולא משנה מה אני אומרת לה, היא לא מקשיבה לי... ובכלל, היא בנאדם מאוד מאוד מאוד ילדותי. נמאס לי ממנה מאוד מהר. אתם בטח שואלים למה אני חברה שלה... כי חוץ מזה, היא בנאדם מדהים. היא יודעת להיות תומכת, מצחיקה, נחמדה, חברותית, עוזרת... אבל לפעמים אני תוהה, עוד כמה זמן אני אוכל להתמודד עם זה. ובאמת, יש לי עוד חברה טובה בוגרת וחכמה (מחוננת גם, אבל זה לא קשור), ואני מסתדרת איתה פשוט נפלא. ובאמת, זה לא בגלל מי שהן. זה בזכות ההבנה שיש בינינו... וכמה עם עוד חברות חכמות\מחוננות שלי. אני פשוט לא יודעת מה לעשות. וגם אני מאוד מאוד צינית.

 

[JulieKo]

אתה מפסיק כשמתחיל להיות קשה?

"...עובר את ציון 150 הנק', ואז עוזב את המבחנים מרוב שיעמום..." אתה משתעמם ועוזב כשהמבחן מתחיל להיות קשה באמת?! למה?

 

[ניטו]

אני לא הבנתי משהו

הוא אמר שהוא עובר את ה- 150 ואז עוזב. איך הוא יכול לדעת מה האיי קיו לפני שהוא מסיים את המבחן?

 

[masada]

הסבר

אתה צריך לענות על X שאלות, כל מבחן כמות אחרת. במבחנים שאני עשיתי, עניתי על X-Y, וחישבתי כמה זה יוצא מתוך השלם דהיינו, יש עשר שאלות במבחן, פתרתי 8, אני בודק כמה נכונות, בוא נניח שפתרתי 7 נכון, אז קיבלתי 70/100, הולך למפתח ובודק מה אומר 70 מתוך 100 עכשיו זה יותר ברור?

 

[לאלזייןבשכל]

רק דבר קטן..

אתה לוקח מבחן שמלכתחילה תוצאותיו בעייתיות (מבחינת משמעותן) ולא נבחן בו כמו שצריך כלל. מבחני אי קיו רבים מאוד נעשים קשים יותר עם התקדמות השאלות. אז אם תפתור 100% מהחצי הראשון, זה לא אומר שהאי קיו שלך גבוה מדי למדידה, מה גם שככל שאתה פותר פחות שאלות, כך עולה הסיכוי הסטטיסטי לתוצאה שלא מעידה עליך.

 

[masada]

אני חושב שניסחתי לא נכון, או

שהעתקת לא נכון. המבחנים לא נהיים לי קשים יותר, אלא שכאשר אני רואה שהשאלות חוזרות על עצמן ולא נהיות מעניינות ו/או קשות יותר, מכיוון שאין לי חובה לעשות אותן, אני מפסיק

 

[E s t e b a n]

לידיעה,

מבחנים כאלה אינם מבחני אינטליגנציה.

 

[JulieKo]

חחח

 

[masada]

המממפף

תראה, IQ זה קיצור ל-Intelligence quotient, דהיינו, כמות האינטלגנציה, או שאולי אתה רוצה לחשוב שזה משהו שקשור למודיעין... כשאתה עושה מבחן IQ, אתה בעצם בודק מהי מנת המשכל שלך

 

[E s t e b a n]

תאמין לי,

אני יודע היטב מה זה מבחן אינטליגנציה. מה שתיארת אינו כזה. בתור התחלה אני ממליץ לך לעבור ליד הספר המרתק "אינטליגנציה אנושית" מאת פרופ' ברוך נבו, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, כרכים א'+ב'. ושאלה נוספת, כי בחרת לא להתייחס למה שעניתי לך קודם: האם אתה מאמין שהזלזול שלך בזולת מקדם אותך בחיים? בפרט מדובר על הכללות לגבי אנשים שאין לך שמץ של מושג, ואפילו קלוש, מי הם ומה הם.

 

[masada]

לא התעלמתי

פשוט לא הבנתי שזה עלה בתור שאלה. אני העליתי את השאלה לפורום הזה, כדי לדעת אם אני היחיד שחש כך (בין בעבר או בהווה), כדי להתייעץ עם אחרים, שזו בין השאר מטרת הפורום לדעתי, אתה נתת תשובה, אני מנסה לעכל אותה, לחשוב איך ואם אני יכול ליישם אותה, וכשאני אבדוק אותה בפועל על עצמי, אני אוכל לתת תשובה יותר רצינית מאשר כל תשובה אחרת, ושוב זו דעתי בלבד. לעניין הזלזול בזולת, אנשים מבינים מה שהם רוצים להבין, אתה ועוד כמה אנשים שענו לי, החליטו שזה זלזול בזולת ושאני מבטא אותו בצורה שאנשים מבינים את היחס שלי בתור זלזול, אולם אם אני מוציא את התסכול שלי בזמן שאני מדוט, או לחילופין בספורט, אין בזה שום זלזול אז אני באמת לא מצליח להבין מה זה קשור. חוץ מזה, אני לא חושב שאני מזלזל בזולת, אני מכיר המון אנשים חכמים, שפשוט לא יודעים להפעיל ווידאו, אני לא מזלזל בהם בגלל זה. לעניין ההכללות, למה אתה חושב שאין לי שמץ של מושג?