לא יודעת אם אתה מעוניין בדעתי האישית,
אבל אתה חוזר ושואל ולכן אומר לך, אני לא מאמינה שהתורה הוכתבה למשה על ידי האל. אני מאמינה שכתבו אותה בני אדם (בדיוק כפי שכתבו את שאר התנך). אני מאמינה שמשה היה אדם מבריק ועלה על כמה עקרונות מדהימים יחסית לתקופה והביא אותם בשם האלוהים כדי שיקבלו תוקף משמעותי. אינני כופרת בתנך,לדעתי רוב הדברים שכתובים בו הם הסטוריה ,אגדות עם ודעת חכמים. בהחלט יכול להיות שרוב הדברים בתנך אכן התרחשו במציאות ויכול להיות שהם סיפורים שהועברו מאב לבן כשהבסיס העובדתי שובש . יתכן ואתה מאמין באדם,באישה שעשויה מצלע,בתפוח פלאים ובנחש שיכול לדבר, אבל שים לב עד כמה הסיפור נשמע כאגדת ילדים מקסימה עם המון השפעה של אגדות עם דומות מהסביבה ומדתות אחרות. עם יד על הלב, כמה ברצינות אתה מתייחס לסיפור הזה? הרעיון הגדול והחידוש העצום שהיהדות הביאה זה אוסף חוקים סוציאליים יחד עם אמונה מרוכזת באל אחד, אך שים לב איך מתואר האל הזה, הוא מפחיד,עצבני,קנאי,נקמן וילדותי. את האל הזה בני ישראל לא רצו וסרבו ללכת בדרכיו. כבר שוחחנו על כך שהרמב"ם הוא זה שהביא מהפך אדיר באמונה המונוטאיסטית ושידרג לאל את התדמית התנכית. אין לי שום בעיה עם התנך והסיפורים בו. הבעיה שלי היא עם ההלכה היהודית. ההלכה לא מאפשרת עדכון (היא מאפשרת אך ורק החמרה) ובכך שמה לעצמה גול עצמי. היא הופכת את מאמיניה לרמאים,הזקוקים להמציא הסדרים עוקפי-הלכה. היא אוחזת את מאמיניה בטרוף של איסורים והחמרות ,כשהרשימה הולכת ומתארכת מידי יום. היא נוטלת ממאמיניה את הזכות לחשוב,את הזכות לנהל חייהם לפי הבנתם,את הזכות לקבל החלטות. היא בונה רובוטים שאחידים במראה,בלבוש ובחובת הציות. המאמינים חיים במשטר דיכוי. לי זה נשמע נורא כי אני נגד דיכוי על כל סוגיו.